"צמצום במבחני הבגרות יגדיל את המצוינות" אומר שר החינוך שי פירון

כאילו קרא שר החינוך את הבלוג שלי בשנים האחרונות (אפילו תגובתו למיכל זולר מזכירה במקצת את שלי :), הוא מתחיל היום שינוי מבני רוחבי במערכת החינוך כולה. מובן מדבריו כמה גדול השינוי שהוא רוצה לעשות.
זהו שינוי מבורך. הקטנת כמות התוכן במבחני הבגרות והקטנת מספרם לצד ביצוע עבודות בגרות יסודיות יותר.
אני מאמין כי זהו מתכון נכון יותר לעיצוב אנשים ממוקדים יותר, מקצוענים יותר, מוכשרים יותר למאה ה21, פחות מפוזרים והרבה פחות משועממים...

אז כל הכבוד, שי פירון! עכשיו אני מאמין בך. החזרת את אמוני ביכולת של פוליטיקאים להתעסק בדברים החשובים באמת. בתור קורא אדוק של יאיר לפיד, זו היתה ציפייה ענקית שלי ממנו וממפלגתו. אתם על המסלול הנכון מבחינתי.
אנא המשך להתייעץ עם אלה שכיוונו אותך והלכו איתך בדרך הזו.

"למה אני צריכה להבחן במבחנים זהים לאלה של חבריי?", או תגובה למכתבה של מיכל זולר

בתחילת השבוע פרץ לעיתונות מכתבה של התלמידה, מיכל זולר, שכתבה על כעסיה על מערכת החינוך במקום לענות על מבחן בספרות. אחת התגובות החשובות שאני קראתי היתה זו של יורם אורעד מרשת שלובים, רשת של מובילי חינוך בארץ.

להלן תגובתי למיכל וליורם.

יורם היקר, עם כל האופטימיות על הכוונות הטובות והמאמצים הרבים המושקעים במערכת החינוך, בכדי להזיז את הפוקוס ללמידה קצת אחרת, אני חושב ששתי ההשערות שהעלת הן קריטיות מאד בתהליך השינוי. אבהיר את כוונתי.

קיימת סתירה בין יעדי מערכת החינוך לבין אופן ההערכה שלהם. אי אפשר לבחון יעדים ערכיים במבחנים, צריך לחשוב על שיטה אחרת; מיומנויות שימושיות אפשר לבחון בדרך קלה יחסית, אך לא עושים זאת עדיין; יעדי ידע רבים כל כך גוזלים מהמערכת תשומת לב רבה מידי... לימוד של יעד חינוכי/ערכי לוקח זמן רב יותר מיעד של ידע תוכני.

כשמערכת החינוך תבין שנדרש שינוי במבנה בחינות הבגרות, אתחיל להשתכנע שהיא מבינה את המשמעות. נצטרך להוריד מכמות המבחנים ו/או כמות התוכן הנדרש לבחינה. בחינת בגרות צריכה לבחון "בגרות" ולא כמות ידע. המערכת ואנשיה צריכים להבין שהורדת התוכן מהבחינות לא תביא בהכרח לחינוך של דור טיפש יותר, משום שאין הדבר תלוי אחד בשני. אם נשקיע בחינוך הערכי עצמו, נאפשר פיתוח של דור טוב יותר.

הנקודה השנייה היא הכשרת המורים. השינוי העמוק שנדרש במסלול הכשרת המורים הוא ברור. צריך להשקיע פחות בתכנים, ויותר בפיתוח המיומנויות של המאה ה21. מורה צריך להיות מחנך. כל מורה, בכל מקצוע. המורה צריך לדעת לנצל את הטכנולוגיה ליעדיו ושימושיו (משחקים, אינטרנט, אפליקציות למיניהן, מכשירים ניידים). המורה צריך להבין את המטרה, היעדים הערכיים אליהם רוצים להביא את הילדים של המחר.

הנקודה שאולי שכחת היא השינוי המבני שצריך להתקיים בבית הספר. בסופו של דבר כרגע ישנה הרבה מאד אחריות על המורה ואין כמעט שיתוף פעולה בין המורים בחינוך הילדים. מורה א' אינו יודע מה קורה לילד א' אצל מורה ב'. בית הספר חייב ליצור וליזום שיתופי פעולה בין המורים, בין בתי ספר, ובין גורמים חיצוניים ברי השפעה ערכית כמו המשפחה, הקהילה, עבודה וכדומה.

תלמידה יקרה, אני מזדהה עם כאביך. הם חלק מהסיבות שהביאו אותי לעולם החינוך ובתי הספר. אני מבטיח לעשות כל שביכולתי לשנות זאת. כולי תקווה שאחרים יבינו שהאומץ שלך הוא יחיד במינו, אך שיש עוד תלמידים רבים שחושבים כמוך ולא אומרים דבר. הם מבטאים את סלידתם בדרכים אחרות. מאחרים/ הולכים למקומות אחרים/ לא משקיעים בלמידה/ נכשלים במבחנים/ מחפשים משמעות במקומות אחרים.

Hackathon חינוכי של מט"ח מספר II: הפעם בירוחם

אז אחרי ההצלחה היפה של ההאקאתון החינוכי בשנה שעברה, גם השנה חברת-הבת של מט"ח, MindCET, מארגנת Hackathon למטרות חינוכיות. הפעם הוא יתקיים בירוחם בחממת הסטארטאפים החדשה שהקימו שם (הסעות עליהם).

למי שלא יודע מה זה "האקאתון" בכלל

אם שאלת את עצמך מה היה בשנה שעברה ואיך זה נגמר

24-25 לאפריל 2013, חמישי ושישי בשבוע.

מה ההבדל בין בקטריה לוירוס? ראיון עם ילדה שלומדת ביולוגיה בTED

https://www.ted.com/talks/tyler_dewitt_hey_science_teachers_make_it_fun?language=en

לפני כחודש קיבלתי מייל מקוראת שאמרה שבתה החלה לעקוב אחרי המורה טיילר דה-וויט בהרצאותיו השונות בTED ו-YouTube (החלטנו יחד שעדיף להשאר בעילום שם). אחרי שצפיתי בהרצאה הזו הבנתי בדיוק למה. אז לפני הכל, צפו בהרצאה מעוררת ההשראה הזו.

כדי להבין את המניעים של נערה בת 14 לצפות בהרצאות חינוכיות העוסקות במפורש בנושאים לימודיים באתר כמו TED, ערכתי ראיון כתוב עם הנערה. להלן תשובותיה.

ש: ספרי בבקשה קצת עליך- מה את אוהבת לעשות בתור תחביב לעצמך, חוג אהוב, מה את הכי אוהבת ללמוד.

ת: אני תלמידת כיתה ח', מנגנת מגיל קטן ועוסקת בנגינה רוב הזמן. חוץ מזה אני פעילה בצופי-ים ורוקדת. בנוסף, בשנים האחרונות גיליתי שאני מאוד אוהבת כימיה וגם כל מיני תתי-תחומים אחרים במדעים. בבית אח שלי תמיד היה מרותק לפיזיקה, ואבא שלי, שמתמצא בנושא, היה מסביר לו שעות. בעיקרון גדלתי בסביבה יודעת מדעים. מגיל עשר בערך אנחנו מנויים, אחי ואני, למגזין "גלילאו צעיר", שלדעתי תומך בצורה נחמדה ומעשירה בסקרנות הילדים במדעים. אהבתי מאוד לקרוא אותם, אך חוץ מזה לא הייתי בשום סוג של חוג העשרה בנושא זה או אחר.

ש: איך מצאת את הסרטונים של המורה טיילר? האם דרך חיפוש ברשת על מדעים או דרך המלצה? מה היה הרושם הראשוני שלך מהצפייה?

ת: אמא שלי שלחה לי את סרטון הTED שלו, שעניין אותי וגרם לי לרצות לחפש מה טיילר עושה בנושא. התעניינתי בעיקר בגלל שסקרנה אותי העובדה שהוא אמר שהוא מסביר מדעים דרך סיפורים מהחיים. חשבתי שזה בטח אתגרי ומעניין. חיפשתי ביו-טיוב ודי בקלות מצאתי. בתקופה זאת הייתי בדיוק לפני מבחן במדעים בבית הספר, והסרטונים עזרו לי ממש להבין את החומר שנלמד בכיתה. בנוסף חברה שלי שפספסה שעורים רבים בשל היותה חולה, השלימה את כל החומר בעצמה ביחד עם הסרטונים, והיא אמרה שזה מדהים!

ש: מה אהבת בסיפור שהוא סיפר על הוירוסים? האם את עדיין זוכרת את שתי הצורות שבהן יכול וירוס להתפשט בגוף?

ת: אהבתי מאוד את הסיפור כי הוא היה כל כך פשוט להבנה! זה מדהים איך אפשר להעביר את אותם דברים בצורות שונות כל כך. אני בטוחה שגם המורים נהנים יותר ללמד ככה.

ש: האם צחקת או בכית או התרגשת במהלך ההרצאה? מה את חושבת על המסר שהוא מנסה להעביר למורים?

ת: ידעתי שהוא צודק. כל מה שהוא אמר כל כך נכון. כל הדברים שהוא ציין הם המגרעות בדרך שמלמדים אותנו בבתי-הספר ואני בטוחה שמה שהוא אמר באמת יחולל שינויי.

ש: ספרי קצת על מהלך שיעורי המדעים אצלך בבית הספר. האם המורה מצליח לעניין אותך? האם את מרגישה שאת מבינה את החומר?

ת: בתחילת כל נושא, המורה שלנו מעבירה פעילות קטנטנה או שאלון שקשור איכשהו לנושא. זה משהו נחמד להכרות, למשל: "מה אומרת לכם המילה... ומה המשותף בין כל המילים...". אחרי כן, היא מסבירה את החומר במילים. ההסבר בדרך כלל מלווה בציור שהיא מציירת, סרטון, דגם או ניסוי. אז כותבים במחברת ומסכמים את החומר. המורה שלנו מצליחה לעניין את כולם לדעתי ודואגת שאף אחד לא נשאר מאחור. כולם מבינים את החומר, ולדעתי גם אלו שאינם נמשכים למדעים, פעילים בשיעור.

לדעתי הדרך הזו של העברת שיעורים בנוסף לדרך שטיילר מציע, היא הדרך הטובה ביותר להוציא את הסקרנות הטבועה בכל אחד מאיתנו. לדעתי המדעים הוא תחום רחב מאוד שכל אחד יכול למצוא משהו להתעניין בו. לדעתי בנוסף ללימודי המדעים בחטיבה שהם בעצם יוצרים בסיס ללימודים הבאים, צריך לבנות שיעור של פתיחת אופקים וחשיפה של כל סוגי המדעים וכל התת-נושאים שמצויים בו, כך כל אחד יוכל לדעת באמת במה הוא מתעניין, ולא לוותר על המדעים רק בגלל ההיכרות שלו עם נושאים שמלמדים ביסודי ובחטיבה שהם מצומצמים למדי.

ש: האם את יכולה לחשוב על נושאים אחרים שאת לומדת בכתה שאינם מובנים לך והיית רוצה הסבר עבורם?

ת: לי ספציפית אין, אך אני יודעת שבלימודי מתמטיקה ואנגלית יש המון תלמידים (יותר מחצי) שיש להם מורים פרטיים שעוזרים להם אחר הצהריים להבין את החומר שנלמד בכיתה, ואני חושבת שזה לא צריך להיות ככה. בית-ספר לדעתי צריך ללמד את תלמידיו עד הסוף, עד שכל תלמיד ותלמיד מבין (גם אם בשעות פרטניות עם המורה), ולא להסתמך על עזרה חיצונית.

אני חושב שהמסר מדברי הנערה ברור, לא? הלוואי ומנהלי בתי-הספר והאחראים על השכר במשרד החינוך יעשו את החישובים המתאימים כדי להעניק למורים את החופש והזמן הדרוש כדי להשקיע את הזמן בשיפור חומרי הלימוד והסיפורים המלווים אותו. מורים, תנו הקשר לחומר שלכם. הבינו אתם בעצמכם את המקומות בהם הוא רלוונטי, והסבירו את המקרים האלה.

בהצלחה!

אנשים לעקוב אחריהם, והפעם- רנדי פאוצ'

ההרצאה האחרונה של Randy Pausch היא אחת ההרצאות הטובות והחשובות שראיתי.

הדברים שרנדי עשה בחייו וקיימים עד היום:
Entertainment Technology Center: שלוחה של אוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב (ידועה בתחום המשחקים והאמנויות). בית ספר זה מתעסק ביצירת כלים שיסייעו יוצרים בתחומי האמנויות למיניהם.

Alice סביבה ויזואלית תלת מימדית ללימוד תיכנות (C# C++ Java C). באתר אפשר להוריד (בחינם) את התוכנה עצמה ויש שם גם מערכי שיעור ותוכניות הדרכה.

יהי זכרו ברוך

I'm a proud Digital Native

זו הסיבה שהחינוך וההוראה צריכים לעבור שינוי עמוק

מערך שיעור פיזיקה מבוסס המשחק Angry Birds - חינם!

זה לא מעט זמן שאני מדבר על שילוב משחקי מחשב בכתלי בית ספר ו/או מחוצה לו על-מנת להפוך את הלמידה למהנה יותר. אני מודע לעומס המוטל על המורה שעומד מול הכתה ולכן אז החלטתי לעשות מעשה וכתבתי מערך שיעור.

השיעור מיועד לתלמידי פיזיקה החל מבית-הספר ועד לסטודנטים לפיזיקה בכל הרמות. הוא מתנהל בשיטת project-based בה התלמידים נחלקים לקבוצות עבודה ובסוף מציגים לכתה את התוצר שלהם. אפשר לקיים את העבודה בשיעור אחד או לפרוס אותו לתקופה ארוכה יותר וכך להרוויח יותר מבחינת המטען שיקחו התלמידים הלאה.
הוא מתייחס למשחק Angry Birds כרפרנס. התלמידים יאלצו לשחק ולעשות רפלקציה על המשחק שלהם. הם ישתמשו במשחק כדוגמא וכהסבר למשוואות. למעשה המשחק יוכל לשמש כביטוי המשוואות במציאות.

מערך השיעור פיזיקה מבוסס המשחק Angry Birds להורדה.
אשמח לקבל משוב על המערך ולשפר אותו, וכמובן אשמח לשמוע איך היה להעביר אותו.
מי שמעוניין בקובץ הWord של המערך שיפנה אלי במייל.

בהצלחה

מדעטק, הפעלה מדעית לילדים. סיכום ביקור

אז ביקרתי במדעטק בחיפה, מוזיאון המדע.
הסתבר לי שהמוזיאון לא השתנה הרבה בעשור וחצי מאז ביקרתי בו בילדותי. נוסף גן שלם של מוצגים גדולים בחוץ (בסגנון גן המדע של מכון ויצמן) ותכף ארחיב עליו את הדיבור. בכל מקרה, הדבר גרם לי להביט סביבי יותר ולבחון את התנהגות הילדים והמבקרים האחרים. וזה מה שהפיח בי אושר גדול !

הפנים המרוכזות של הילד שמתמודד עם האתגר שמולו, הריכוז של הילדים במדריך הניסוי הכימי, ההשתעשעות במתקני המים, המסוק המופעל בדוושה, משיכות חבל וגלגלות ועוד.
המקום פשוט עמוס במתקנים שמאתגרים כל ילד ו/או מאפשרים להם להשתולל ולשחרר אנרגיות. ועל זה, כל הכבוד.

יחד עם זאת, ישנם עדיין שארית של מתקנים שאינם אטרקטיביים מספיק לדור הצעיר של היום, ו/או לא מסבירים עצמם כמו שצריך. גרוע מכך, יש גם מתקנים שפשוט לא פעלו... אז אנא מכם, צוות ההדרכה של המדעטק, עשו מה שצריך כדי שלפחות הכל יעבוד, ורצוי שגם יעבוד כמו שצריך - בצורה שיהיה כיף ללמוד ממנה.

"אמא, כיצד אני יכול למצוא משהו בגוגל?" או טיפים לחיפוש יעיל וממוקד יותר

20 הכללים להבנת החיפוש בGoogle:
1. אין צורך להקפיד על אותיות גדולות או קטנות.
2. באופן אוטומטי גוגל מחפש גם מילים דומות או נרדפות. אם אתה מחפש מילה או ביטוי ספיציפי, השתמש בגרשיים.
3. כדי למצוא קובץ מסוג מסויים אפשר להשתמש בפקודה filetype
4.א) חיפוש מילים דומות או קרובות בעזרת מקש ~
4.ב) שימוש בסיומות של אתר אינטרנט יחפש כאלה.
5. אפשר לחפש באתרים הדומים לאתר מסויים בעזרת הפקודה related
6.א) הגבלת התוצאות מתוך אתר מסויים או סוג מסויים של אתרים בעזרת הפקודה site
6.ב) שימוש ב... בין מספרים מכניס לחיפוש את הטווח שביניהם

7. הורד תוצאות מהחיפוש על-ידי שימוש במקש - לפני מילה מסויימת. שים לב, זה יוריד מהחיפוש רק את המילה הזו.
8. שימוש בפקודה OR יתן תוצאות שמכילות או את הערך הראשון או את הערך השני. שימוש ללא הפקודה הזו יתן תוצאות שמכילות את שני הערכים.

9. הפקודה intitle תחפש בתוך כותרת האתר בלבד.

10. הפקודה inurl תחפש בתוך הכתובת של האתר בלבד.
11. הפקודה author תחפש כתבים שנכתבו על-ידי סופר מסויים.
12. הפקודה define תחפש הגדרה למושג שתקיש.
13. גוגל יפתור שאלות מתימטיות.
14. אפשר לחפש לפי תמונה על-ידי גרירת התמונה אל שורת החיפוש. התוצאות יכללו תמונות דומות לתמונה הזו.
ויש עוד כמה קטנים.

המצגת נלקחה מהאתר mashable ופורסמה על-ידי Matt Silverman.

"הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע הן שלוש המיומנויות החשובות ביותר לילדי העתיד"

בקבוצה מעניינת בfacebook, שנקראת ניהול תוכן דיגיטלי, צומחת לה בשקט קהילה של אנשי חינוך שמבינים כי לטכנולוגיה יש כוחות ויש השפעה רבה שאין להתעלם ממנה על חיינו ועל חיי ילדנו.

הסרטון הזה עורר דיון עמוק ומעניין בקבוצה. אינני מסכים עם האמרה שאין צורך במורה עצמו כדי לקיים למידה, אבל אני מסכים כי המורים של היום מעכבים את הלמידה בעצם זה שאינם משחררים את הרסן המשמעתי וחוסר הטמעת הטכנולוגיה בכתה.

"הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע הן שלוש מיומנויות נדרשות לילדי העתיד", כך טוען פרופסור מיטרה לקראת סוף הסרטון. אני מסכים עם כל מילה. בעידן המידע המורה אינו בעל הידע, משום שהמידע פתוח ופרוץ לכל. המיומנות החשובה היא היכולת לשלוף את המידע החשוב לך באופן המהיר ביותר והמדויק ביותר. לשם כך צריך לדעת לקרוא, לחפש מידע ולברר את מהימנות המידע.

בהצלחה לכולנו בעבודה שעוד לפנינו בלימוד הדור הצעיר את המיומנויות הללו, ובהכנת המערכת לשינוי הקרב וההכרחי.

חברת טלדן מארחת: שבוע בדגש על התמודדות עם המידע 14-16 למאי 2012

הכנס אמנם בתשלום אבל לאלה המתעסקים במידע ובהתמודדות עם עומס המידע, בכנס הזה תמצאו משהו בשבילכם כמעט בכל תחום בחיים שלנו: חינוך, תעשייה, צבא, עיצוב וכו'.

לאתר הכנס ולתוכנייה

מחיר ליום בכנס כ-750 ש"ח.

אלה הימים המומלצים מבחינתי 15-16 למאי:

במרחק נגיעה- כנס בנושא שילוב טכנולוגיות התקשוב בכתה

כמה דובר בבלוג זה (וכמה עוד ידובר...) על מיקום המורה בעידן החדשנות שבו הטכנולוגיה והמידע נמצאים בכל מקום ובכל רגע, זמינים לכל דורש. התלמידים יודעים לפעמים יותר מהמורים כמו כך החולים יותר מהרופאים וכו'.

מכון מופ"ת להכשרה, העשרה והדרכת מורים מארגן כנס בנושא זה בדיוק. מאד מומלץ להגיע ולשמוע קצת על הכיוונים הפרקטיים בהם אפשר או כדאי לנצל את הטכנולוגיה וזמינות המידע.

סיכום סדנת Serious Games במכון דוידסון של מכון ויצמן

בהמשך ישיר לכנס Serious Games שנערך באוניברסיטת חיפה בשלישי האחרון, התקיימה סדנא מצומצמת של כ40 מוזמנים במכון ויצמן, שנמשכה יומיים, במטרה לקדם את תחום המשחקים הלימודיים בארץ. המוזמנים הגיעו מתחומי עיסוק שונים: אקדמאים וחוקרים, פסיכולוגים, מפתחי משחקים ומורים שמשתמשים במשחקים.

הקרובים אלי יודעים כמה חיכיתי וכמה אני שוקד על ארגון מפגש כזה שמאופיין במולטי-דיסיפלינאריות במטרה לאחד את קהילת הפיתוח והטכנולוגיה עם קהילת אנשי החינוך תחת קורת גג אחת. אז אפשר לנחש כמה התרגשתי להיות נוכח שם.

אז מה היה לנו שם?
- סקרנו מספר משחקי מחשב שאפשר לנצל אותם לתהליכי למידה. ראינו יתרונות, חסרונות ודרכים לעשות כך.
- בחנו מודלים שונים של הטמעת משחק מחשב בתוכנית לימודים. האם להשתמש במשחק קיים ולעשות רפלקציה, להשתמש במשחק קיים תוך שינוי משתנים מסויימים או יצירת scenario יעודי, האם לפתח משחק חדש, או להשתמש במאפיינים משחקיים כדי להעביר תוכן בצורה מעניינת יותר (gamification).
- שקלנו האם להטמיע את המשחק בשעות בית הספר, לתת אותו כשיעורי בית או לשחרר אותו לשימוש חופשי אחרי שעות בית הספר.
- ניסינו להבין את ההבדל בין משחק, משחק רציני, סימולציה וגיימיפיקציה.
- דיברנו קצת על שימוש בטכנולוגיות חדשות, כמו: סלולרים ומציאות מועצמת.
- התנסינו בפיתוח רעיון למשחק במטרה ללמד את כוח הכבידה.

עדיין לא סיימנו לדבר ולחשוב ויש הרבה עבודה לפנינו.
תודה לכולם ונתראה בפעם הבאה.
בהמשך ישנם מקבץ קישורים.

כמות מול איכות - עומס המוטל על הלומד , חלק ב

מטלות במהלך הקורס:

היבט נוסף של העמסת הלומדים במטלות בא לידי ביטוי גם במהלך הסמסטר. כאמור, בתואר שלנו יש בממוצע כאחד-עשר קורסים בסמסטר. בתור שיעורי-בית בכל קורס אנו מקבלים כמעט מטלה אחת לכל שבוע. כך שבסופו של דבר יש לנו בין 6 ל-11 מטלות בכל שבוע! זה המון במושגים של עבודות אקדמאיות וקונסטרוקטיביסטיות.

לא תמיד ניתן לאחד בין קורסים גם במטלות שבדרך (הפיגומים ההדרכתיים), כפי שניתן לעשות עם מטלת הסיכום. מה שכן אפשרי (ומתבצע בקורס מידענות דרך האינטרנט של ד"ר הדס וינברגר) הוא ליצור פרוייקט סיום שנבנה יחד עם הקורס. כלומר, המטלות שבמהלך הסמסטר מהוות בעצם חלק מפרוייקט הסיום עצמו או מרכיבות חלקים שונים ממנו.

למשל, נניח שיש לנו קורס "האנימציה כסיפור" שבסופו אנחנו רוצים שהלומדים יפיקו סרטון אנימציה באורך של עד 5 דקות. ישנה האפשרות לתת ללומדים מטלות קטנות לכל אורך הסמסטר כמו למשל: "צרו סרטון באורך של דקה...", או "צרו קובץ ריק שבו יופיעו כפתורים לשליטה על סאונד בפלאש...", וכו'. בסוף סמסטר כזה הלומדים יצטרכו ליצור סרטון חדש באורך של 5 דקות (כולל מחשבה חדשה על הסיפור וביצוע חדש).

האפשרות השנייה היא לתת להם זמן לחשוב על סיפור טוב (בזמן שהם מתחילים ללמוד על עקרונות האנימציה) ואחר-כך להתחיל לצייר את האובייקטים שלהם (בזמן שהם לומדים על איור ראשוני), וכן הלאה וכן הלאה כך שבסופו של דבר הם יתרגלו את הנלמד באותו רגע ותוך כדי זה יקטינו את העומס שיהיה עליהם בסוף הסמסטר.

כמות מול איכות - עומס המוטל על הלומד , חלק א

המטלה המסכמת (פרוייקט הסיום):

הקונסטרוקטיביזם דוחף ליצירתיות מצד הלומדים. התאוריה דוחפת את המורים לייצר הפעלות משמעותיות, כאלה שהלומדים יפיקו מהן תוצר מוחשי.

הבעיה היא שכאשר אנחנו מדברים על תוכנית לימודים מלאה, התוצאה היא שהלומדים עומדים מול מספר רב של קורסים במקביל (אצלנו יש כאחד-עשר קורסים בסמסטר) כאשר לפחות לחצי מהקורסים ישנה מטלה מסכמת משמעותית משלו.

כאשר אני אומר "מטלה משמעותית", אני מתכוון למטלה שבאמת מגלמת את עקרונות הקונסטרוקטיביזם: נותנת ללומד שליטה על קביעת תחום התוכן, מהווה מטלה מציאותית שנקבל גם בחיים האמיתיים ועוד. מטלות כאלה הן מטלות שאנחנו, הלומדים, נשמח להשקיע את זמננו בהן מכמה סיבות: (א) התנסות חשובה לקראת ההכנה לעבודה ולחיים האמיתיים. (ב) אם הלומד מצליח להפיק תוצר משמעותי, התוצר יכול להכנס לתיק העבודות שלו.

אך יחד עם זאת, עלינו לזכור את כמות העבודות המוטלות על הלומדים שלנו ותמיד להיות עם היד על הדופק בכל הנוגע לעומס המוטל עליהם. ישנו איזון עדין מאד בין הרצון להכין את הלומד לחיים לבין יצירת עומס יתר עליו. וכאשר העומס גובר, המוטיבציה הפנימית יורדת.

מה שאני מציע הוא בעצם ליצור אינטגרציה רבה יותר בין הקורסים השונים, בעיקר בין קורסים תיאורטים וקורסים מעשיים. בצורה כזו אנחנו מרוויחים פעמיים: פעם אחת, אנחנו מרוויחים מטלות משמעותיות יותר בעקבות הכנסת היבט תאורטי לקורס מעשי, ופעם שנייה אנחנו מקטינים את מספר המטלות הכולל המוטלות על הלומד ובכך אנחנו ממקדים את הלומדים למספר מטלות מצומצם יותר.