יום שני, 13 במרץ 2017

כנס TEDx Youth Jerusalem ,2017


כחלק מאירועי יום חינוך בירושלים, התקיים אירוע TEDx Youth בנושא שינוי החינוך. שש הרצאות על יוזמות חדשניות שהקימו בני הנוער, ועל רעיונות יצירתיים לפתרון בעיות בנושאי חינוך חמים מאד. 
התרגשתי מאד לשמע את בני הנוער האלה מדברים. תמיד הזדהיתי עם נוער שצועק לזכויותיו ופועל על-פי עקרונותיו. בתור אחד שלקח חלק בהקמת תנועת נוער כבר בגיל 16, שקיימת עד היום דרך אגב, זה משהו שאני מבין אותו מקרוב. הדחף הזה שבוער בך לעשות, למרות שה"מבוגרים" לא מאמינים שאתה יכול כי אתה צעיר.

אז לפניכם תקצירי ששת ההרצאות.

ענבל פרנקל (בת 17) ציטטה את יאנוש קורצ'ק. דיברה כיצד להתמודד עם אחדות בין השבטים. הציעה להסדיר מפגשים בין חילונים, חובשי כיפות, לחרדים וערבים. "אני לא נאיבית", היא אומרת. "אני יודעת שהשינוי צריך לבוא מלמעלה. אבל אני יודעת ששינוי גדול יכול גם לצמוח מלמטה."


איתי פנקס (בן 15) יועץ לסטארטאפים במסגרת חברה שהקים Joy2Day. פיתח אפליקציות כמו: My quick fingers, Catch the bubble, Sumzapp.
"חיכיתי כל שבוע להגיע לחוג המחשבים. ידעתי כבר בגיל 10 מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול". הוא הסביר שהמפגש המשמעותי ביותר בשבילו היה עם המנטור האישי שלו, ועל הרעיון הזה הוא מתבסס באומרו שעל מערכת החינוך לייצר קשרים בין התלמידים למנטורים בתעשייה.
"אין לתאר את הרגשת הגאווה על השקת אפליקציה לעולם. ועוד בגיל 12!". כשאמר זאת נזכרתי במאמר שכתבתי לפני כמה שנים על חשיבות השיתוף של עבודות התלמידים באינטרנט. את הכל אפשר לשתף וזה מאד כדאי.
"הבנתי כבר אז שאי אפשר לעשות ולהתמקצע בהכל. אני חייב שותפים. ולכן הקמתי חברת יעוץ למבוגרים".
הוא חתם באומרו כי "תפקידה של מערכת החינוך היא לעזור לנו התלמידים למצוא את התשוקה שלנו. את מה שאנחנו נאהב ונרצה לעשות כל חיינו". וזה בדיוק המסר שלנו למורים ואנשי חינוך ברחבי העולם. כאן העליתי דמעה ראשונה :)












ירדן קדם ונעם תמיר (בנות 14) המציאו את Lipsting, שפתון שיכול לחוש את סם האונס. כאשר השפתון בא במגע עם החומר שבסם, הוא נותן תחושת עקצוץ, ומכאן השם.
הן דיברו על בעיות המגדר ועל מקורן. טענו שלמעשה הן מתחילות כבר מהצעצועים שנותנים לנו לשחק בהן (בדיוק המחקר שאני עורך בתקופה האחרונה). הברבי הרזה, הבלונדינית שעוסקת במסיבות תה ובישולים מלמדת אותנו על ציפיות החברה מאיתנו. וכמוה, משחקים נוספים. "עלינו ועל המורים האחריות לשנות את היעוד הזה. לכו ללמוד מדעים!", הן ציוו על בנות העשרה. 



ארז טפר (בן 17). בוגר תוכנית LEAD, הובלה של נוער על ידי נוער. הקים את פרויקט ה21.
"תמיד אהבתי מדעים", הוא מספר. "אך באותו זמן שאני מקבל 60 בבחינת מחצית במתמטיקה בכתה יא' בבית הספר, קיבלתי תעודת הצטיינות באוניברסיטה כשאני לומד קורס בפיזיקה. אז הבנתי שמשהו לא בסדר בשיטת בבית הספר. ויותר חשוב, הבנתי שהבעיה האמיתית היא לא אני... אנחנו כחברה מסתכנים בלאבד אנשים מוכשרים. וגרוע מכך, אנחנו משכנעים אנשים מוכשרים שהם לא טובים למערכת".

הוא הקים את פרויקט ה-21 במסגרת תוכנית LEAD להובלת נוער. מטרת התוכנית היא לסייע לבתי הספר לכישורים הדרושים למאה ה21. "בית הספר צריך ללמד אותנו להתמודד עם המידע הרב והבלאגן הגדול שהאינטרנט יוצר, כמו גם לנהל את הזמן שלנו באופן יעיל יותר". כיום בתוכנית ישנם 21 מדריכים עם 250 תלמידים. והתוכנית בדרך להתפשט לעוד בתי ספר.


אליאב מרקוביץ (בן 13). מגייס כספי תרומות עבור הגשמת משאלות לילדים מיוחדים.
לאליאב יש אחות עם צרכים מיוחדים. הוא טען שהמבוגרים הם אלה שעוסקים בהגדרות, ולא הילדים. המבוגרים הופכים ילדה מדהימה כמוה ל"בעלת מוגבלות" או "בעלת צרכים מיוחדים". הוא מעדיף לקרא לה "ילדה מיוחדת".
"הרי כולנו מוגבלים בדרך זו או אחרת", הוא אומר, "לכל אחד יש חולשות וחוזקות. ההבדל הוא בגישה. אנחנו צריכים לחזק את החוזקות ולהתעלם לגמרי מהחולשות. זה הרבה יותר אפקטיבי".
הוא גם סימן את המקור לבעיות אלה. "בגן החיים שלי מדהימים, מחזקים אותי כל הזמן. כל ציור שאני מצייר הוא הציור הכי נהדר שהמבוגרים ראו. אבל כשמגיעים לבית הספר כל זה פתאום משתנה ומתחילים למדוד אותי. והכי גרוע, מתמקדים בחולשות שלי ואיך אני צריך לנהוג כדי להשתפר".
אליאב התניע פרויקט גיוס כספים עבור הגשמת משאלות לילדים מיוחדים. הוא גייס עד עתה כ30,000 שקלים והיד נטויה. הוא ביקש מכולם להתחיל להתמקד בחוזקות של האנשים שסביבנו, ולא לנסות לתקן את החולשות שלהם.



תהל שטובר (בת 17). הקימה פרויקט שיתוף בני נוער עם צוות ההוראה לשדרוג איכות ההוראה במסגרת תוכנית LEAD.
"תראו, אנחנו הדור הסקרן ביותר שהיה כאן כבר הרבה שנים", היא פותחת. "אנחנו לומדים מהר יותר, וסופר אינטליגנטים. אבל אנחנו גם הרבה יותר ביקורתיים ועקשנים". כבר אהבתי את ההתחלה... 
היא ממשיכה: "בית הספר הוא אחד המקומות הכי לא מאתגרים ולא מפתחים את הסקרנות שלנו. אנו אוגרים רצון עז לחוות ולהתרגש, אבל לא מוצאים פורקן בבית הספר. ועכשיו אתם מתלוננים על זה שאנחנו מנסים כל מיני דברים בעייתיים כמו אלכוהול?". גם כאן נותרתי אילם מרמת הבגרות שיוצאת על הבמה הזו. 
והיא ממשיכה: "אנחנו הצרכנים של המוצר שנקרא חינוך. למה שלא תשאלו אותנו מה אנחנו רוצים ומה אנחנו צריכים, במקום לעשות ישיבות וכנסים כדי למצא את זה?".
תהל סיימה את ההכשרה של ארגון lead. ניהלה קמפיין יחד עם ראש עיריית ירוחם וחילי טרופר. עכשיו כבר הבנתי מהיכן למדה את כל מה שאמרה...
היא הקימה את ארגון "צוות יא עובדים למענכם", צוות של תלמידים ומורים שפועל לשיפור רפורמת מערכת הבגרויות שהונהגה על-ידי שי פירון. היא קראה לבני הנוער לקום ולסייע למורים להבין אותם טוב יותר, במקום לפנות החוצה מבית הספר לדרך רעה. 


לסיכום האירוע וההרצאות המדהימות ששמעתי, אני רוצה לצטט את תהל באימרתה המסכמת: "בני הנוער הם לא דור העתיד של המדינה, אלא דור ההווה שלה! אם אני יודעת שאני יכולה לעשות כבר עכשיו, אז למה שאחכה לעתיד?"
אני רוצה להוסיף עוז לקריאה זו, ולשלוח אותה רחוק עוד יותר. כל אחד מאיתנו צריך לעשות את שביכולתו לשינוי עתיד החינוך. אבל אנא עשו זאת כבר עכשיו.





הרצאה נוספת הוקרנה במסכים. היא היתה של נערה בשם אדורה סוויטק, שכתבה ספר עם 300 סיפורים כבר בגיל 13. הוריה סייעו בה ותמכו בתשוקתה לכתיבה, למרות כל התגובות האחרות שהיו יכולות להגיע לקריאותיה לפרסום כתביה.
הספר נקרא Flying fingers והוא מכיל יצירה מדהימה.