יום ראשון, 2 בנובמבר 2014

"אם מישהו מבקש ממני להכין משחק שיהפוך את המדע לכיף, הוא הפסיד מראש. מכיוון שהוא מאמין שהמדע אינו כיף מלכתחילה..." סקוט אוסטרוויל

סקוט אוסטרוויל, ממציא משחק Logical Journey of Zoombinis, מנהל ה MIT Educational Arcade ומרצה נלהב לאנשי חינוך בכל העולם. וחבר יקר.

הציטוט נלקח מתוך ראיון איתו במסגרת קורס Designing and Developing Educational Technology שהוא בנה עם עוד כמה שותפים בMIT.



יום שבת, 6 בספטמבר 2014

למה ״ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד״?, או הצעה לשינוי תפיסה בנוגע למבחני בגרות נפשית

האם כל ילד בן 17 מוכשר לנהוג ברכב (או 16 על אופנוע)? האם כל ילד בן 18 מספיק בוגר כדי להחזיק נשק בצבא? האם ילד בגיל 6 מוכן לכתה א'? האם כל ילד מעל גיל 9 יכול לחצות כביש לבד?

הגעה לבגרות אינה תלויה בגיל

תורת הפסיכולוגיה ההתפתחותית, התורה הרווחת היום לתיאור שלבי ההתפתחות הקוגניטיביים והמוטורים של הילד, טוענת לטווח גילאים רחב עבור זמן נורמלי לכל שלב התפתחותי. כלומר, נמצא כי בין גיל X לגיל Y ילד נורמלי יהיה מסוגל לחצות כביש לבד, אבל המועד שונה בין ילד לחברו. חשוב לזכור כי יש גם יוצאים מהכלל שאצלם יכול לקחת אפילו יותר זמן...
אבל למרות שאנו מבינים כי גיל פיזי אינו מעיד על רמת בגרות, החברה שלנו ממשיכה להתייחס אליו כאמת המידה הראשונה באבחון מוכנות ללמידה חדשה.

ישנם ילדים בגיל 8 שיכולים לנהל משק בית, לדאוג לאחים קטנים, להכין לעצמם אוכל, להגיע הביתה מבית הספר, או משימות אחרות לא סטנדרטיות לילד בגילם. האם אנו יכולים לחשוב על דרך אחרת לבחון בגרות מספקת מאשר הגיל הפיזי?


מבחן בגרות ממוקד וייעודי לכל מטרה

אני רוצה להציע מודל חדש לבחון את מוכנותו של אדם לתהליך למידה חדש לו. ביצוע מבחן בגרות ספיציפי ויעודי לכל מטרה: למשל עבור מי שרוצה (או צריך) לחצות כביש לבד; או עבור מי שרוצה ללמוד נהיגה.
המבחן לא יהיה בהרכח בכתב, אלא להיפך, עדיף שיהיה מעשי. זאת כדי לאפשר קרבה גבוהה למצב המציאותי ולהנגיש אותו לאנשים שלא יכולים לקרוא / לכתוב / בעלי ליקוי למידה כלשהו. 
המבחן צריך להיות בחינם, כדי לאפשר נגישות מלאה לכולם. אך צריך לקבוע פרק זמן מסוים שיש להמתין לפני שנגשים למבחן חוזר, זאת כדי למנוע הטרדה של המערכת, וגם כדי לתת זמן להתבגר...



תלמיד שמבין את משמעות תהליך הלמידה

יצירת מערכת מבחנים כזו יכולה להיות מאפיין טוב יותר למידת הבגרות של אדם. היא יכולה לסמן תרבות רצויה ולהתוות דרך חברתית יותר. רשת מבחני בגרות כזו בהכרח מתגמלת בבסיסה, שכן: ״עכשיו כשסיימתי את המבחן אני רשאי ללמוד נהיגה״. שינוי נוסף הוא העלאת חשיבות הלמידה בעיני התלמיד. תלמיד צריך להרוויח את זכותו ללמוד, ולא יורשה ללמוד רק כי הוא מסוגל לממן את הלימודים.

חישבו על המשמעויות של יצירת מערכת אבחנה שכזו.

  • בית ספר: לא נצטרך לחלק ילדים לכתות של שכבות גיל. נוכל לסדר אותם לפי רמת המוכנות שלהם ללמידה של תוכן מסוים. בצורה כזו נקטין את הגיוון של התלמידים, מה שמאפשר להגדיל את הרלוונטיות של התוכן עבורם.
  • שיוויון מערכתי: המערכת מאפשרת קידום והכרה חברתית גם לאלה שקשה להם כלכלית. יכול להיות מצב שאדם כלשהו מוכן רגשית לנהל עסק/ ללמוד באקדמיה/ לעבוד במקצוע מסוים, אך אין לו אפשרות לממן זאת. המבחנים הללו מאפשרים לו להוכיח לגורמי מימון חיצוניים (בין אם זה בנק, גופי מימון פרטיים או מלגות אקדמיות) שהוא אכן בנוי לזה ושיספק תמורה להשקעה בו.
  • מגזר עסקי: המערכת מעצימה סוכני משאבי אנוש ונותנת להם כלים נאמנים יותר לאבחון מסוגלות, כישורים חבויים וגלויים כאחד, ותכונות אופי רלוונטיות.

תארו לעצמכם שאתם עכשיו יכולים לבקש מבעל העסק שאתם עובדים מולו "תעודת הכשר בגרותית" ליכולותיו המקצועיות והניהוליות. כיצד האבחנה בתעודה שכזו תשנה את רמת הבטחון שלכם באדם שמולכם וביכולתו לבצע את העבודה? איזה כישורים תרצו לראות כתובים ואילו תכונות אופי לא תרצו לראות שם?

תשובות לשאלות אלה יעניקו לנו בסיס תאורטי מוצק יותר בבניית מבחני אישיות שכאלה.
שיהיה לנו בהצלחה.

יום שני, 14 ביולי 2014

עקרונות למידה התנסותית יעילה (Tinkering)

חבר'ה ב Exploratorium שבסאן פרנסיסקו עובדים עם ילדים בחוג על "מעגלים חשמליים". הם מעבירים בימים אלה קורס Tinkering באתר Coursera. מתוכו הוצאתי את תוכן הפוסט הזה.

שלושת העקרונות המובילים אותם בפעילות הם:
  1. עיצוב הפעילות
    1. החפצים בנוים כך שקל להתחיל לעבוד איתם: חבילת סוללות מודבקות למשטח עץ שכבר מחוברות לשני מסמרים, אליהם ניתן להצמיד "תנינים" כדי להעביר את המתח; הנורה גם היא מחוברת כבר לשני מסמרים ואופן דומה ישנם עוד מספר אלמנטים.
    2. ערבוב של אלמנטים מוכרים ולא מוכרים: יש שם גם נורה, סוללות, מכשיר ליצירת חשמל (דינמומטר), switch, יוצר סאונד (באזר), פעמון דלת, חיישן אור. וגם כמה צעצועים מפורקים שלא ברור מה הם עושים (הם בעצם מנוע שניתן להפעיל אותו). אלמנט ההפתעה ברגע שמצליחים להפעיל את הצעצוע הוא הדבר שמכריע מדוע כדאי להשתמש בזה 
    3. בחירה בין הרבה אלמנטים: יש הרבה סוגים של חפצים והם נראים אחרת (הסוללות שונות בצבעים שלהן, כמו הסוללות שונה, נורות בצורות וצבעים שונים וכו'). הדבר מעצים את יכולת הבחירה של הלומד בתהליך.
    4. איטרציות: ניסוי וטעייה נמצא בלב הלמידה של הפעילות הזו.
    5. לא צעד אחר צעד: אלא למידה מתוך התנסות. עובד על חוש הסקרנות לדעת ולהבין כיצד דברים עובדים.
    6. למידה לא לינארית
    7. טעויות כאמצעי ללמידה: אנשים טועים וזה גם מלמד אותם משהו. כאשר אדם מצליח משהו מתוך כשלון ופריצת-דרך, ההעצמה הרגשית ותחושת הסיפוק היא משמעותית פי כמה
  2. סביבת הלמידה
    1. נוחות: הלמידה ההתנסותית לוקחת זמן, ולכן חובה שללומד יהיה נוח לשבת/ להתנייע בתוך הסביבה, עצמת התאורה וכו'
    2. אלמנטים חברתיים: שולחנות גדולים, קבוצתיים ועגולים המאפשרים עבודה קבוצתית
    3. אין מקום פיזי למורה
    4. מידע או השראה: הצבת אוביקטים, ספרים, וידאו ואמצעים אחרים המרמזים על תוצרי הלמידה, מלמדים באופן ישיר, או מראים מה עוד אפשר לעשות עם אותם האביזרים
  3. העברת הפעילות (facilitation)
    1. רפלקציה קבוצתית של צוות ההוראה: מה האסטרטגיות הוראה הטובות ביותר 
    2. צפייה בלומדים: מה רמת האנרגיה של הלומד, האינטראקציה של הלומד עם אחרים, לתת לרגעי התובנה לבוא לבד. הצפייה מאפשרת לנו ללמוד מתי הזמן הנכון שנתערב
    3. למידה מבוססת חיקוי: מלמדים אותם שיטה לעקוב אחר החוטים כדי להבין את המעגל.
    4. פיתוח ההבנה
    5. כשלון ותסכול כפלטפורמה ללמידה: אחרי שהלומד הצליח משהו, מחליפים את אחד האוביקטים באוביקט זהה מבחינה פונקציונלית אבל שונה מבחינה ויזואלית. בודקים האם הוא הפנים את מהות האוביקט עצמו

יום שישי, 13 ביוני 2014

Head + Heart = Hands


באחד המפגשים האחרונים של הקורס השיתופי Learning (about) creative learning  מבית קבוצת המחקר Lifelong Kindergarten במדיה לאב של MIT, רואיינו שתי מורות שלקחו את הקורס בשנה שעברה.

רק רציתי לשתף שהשיחה איתן גרמה לי להזיל דמעה והבנתי שאני ממש מתרגש כשאני שומע על מקרים שבהם נופל אסימון לאנשים (מורים ואנשי חינוך בעיקר) בנוגע לכיצד למידה צריכה להראות ולקרות.
גם המעניינת שבהרצאות היא לא למידה פעילה. אפשר לחשוב על עשרות דרכים לעשות את ההרצאה שלך מעניינת ומשתפת את הקהל, אבל הרצאה לעולם לא תהיה מקום שבו לומדים, אלא מקום שבו מעבירים מסר.

המסר המרכזי שאני לקחתי מהוידאו הזה הוא ההשוואה שהמורות עשו בין למידה עבור הראש והידיים ללמידה עבור הלב. הן אמרו שלמידה יצירתית פונה ללב של הלומד כאשר הלמידה המסורתית פונה לראש או לידיים שלהם. הן הציעו סוג של נוסחא: למידה שפונה לראש (ידע) + למידה שפונה ללב (רגש) = למידה שיש בה מספיק כדי להפוך לפרויקט (ידיים).

העקרון הזה מנסח בצורה יפה את חלק מהעקרונות שעליהם מתבסס העסק הטרי של אשתי (לירון) ושלי. היא מסמלת יותר את הצד שפונה ללב בעוד אני פונה לראש ולידע, וביחד אנו מוצאים את הנוסחא לחוויה המתאימה ביותר לקהל היעד של אותו פרויקט/ מסר.

צפייה נעימה ושבת שלום

יום שבת, 17 במאי 2014

"דמיון - יצירה - משחק - שיתוף - הפקת לקחים ובחזרה לדמיון, הוא מעגל הלמידה המתאים ביותר למאה ה-21. החל מהגן ועד לבגרות", מישל רזניק


פרופסור מישל רזניק מנהל היום את קבוצת המחקר Lifelong Kindergarten שבMIT Media Lab .
עד היום הוא המציא את הפיתוח הטכנולוגי שהוביל למוצר Lego Mindstorms, פיתח את Scratch (תוכנה ללימוד יסודות התכנות לילדי בית ספר) ותמך בעוד פרויקטים רבים.
הוא תלמידו של סימור פאפרט, מראשוני הקונסטרוקטיביסטים וממשיך את דרכו.
ב-2007 כתב מישל מאמר בשם "כל מה שבאמת הייתי צריך ללמוד (על למידה יצירתית) למדתי (על-ידי התבוננות בילדים) בגן". המאמר מתאר כיצד המעגל הזה של דמיון, יצירה, משחק, שיתוף ורפלקציה מתקיים בגן, ומדוע כדאי לנו להמשיך להתנהל לפיו גם בניהול פרויקטים בחיים ה"רציניים" שלנו.

הפרויקט הנוכחי הגדול הוא קורס מקוון בנושא "למידה יצירתית" שנמצא בשבוע השישי שלו עכשיו. המעגל המדובר נמצא במרכז ההתעסקות, כאשר ישנה התמקדות גם בארבעת המרכיבים של למידה: פרויקטים, תשוקה, עמיתים, משחק (Play).

עדיין אפשר להצטרף לקהילה הגדולה שלומדת מידי שבוע, בונה פרויקטים, משתפת תוצאות ומפיקה לקחים.


יום רביעי, 2 באפריל 2014

משתמשים בWorld of Warcraft בבתי הספר


המשחק World of Warcraft הוא אחד המשחקים הטובים בהסטוריה והמשוחקים ביותר בעולם. 
כעת הוא נכנס גם לכתלי בתי הספר בהנהגתו של לוקס גילספי שהקים אתר שמסייע לכל מורה ללמוד על המשחק ולהטמיעו בתוכנית לימודים.

אחקור קצת יותר ואראה אם אני יכול להפיק יותר מרגליות. למעוניינים ביותר מידע, ניתן ליצור קשר עם אורטל קיריתי.

יום שישי, 17 בינואר 2014

ריטה פירסון, מורה כל חייה: "כל ילד צריך גיבור"


כהרגלי בשישי בצהריים הקשבתי לריטה (TED), מורה ב40 שנה האחרונות ובת למורים ותיקים. מכיוון שהיא תומכת בדברים שאמרתי כבר רבות, רק אצטט אותה ואמליץ לכם להקשיב להרצאה המלאה, המצחיקה והמרגשת. 

"נטעתי בתלמידי אימרה: 'אני מישהו. הייתי מישהו עוד לפני שהגעתי [לכתה]. אני אהיה אדם טוב יותר אחרי שאעזוב. אני חזק ובעל עוצמות. מגיע לי החינוך שאני הולך לקבל כאן' ".

"מורים צריכים להיות שחקנים ושחקניות מעולים... אנחנו באים לעבודה גם כשאנחנו לא מרגישים טוב ולא בא לנו, ואנחנו מקשיבים למדיניות שאנו לא מסכימים איתה או לא הגיונית לנו - אבל אנחנו מלמדים בכל זאת. כי זה מה שאנו יודעים לעשות הכי טוב."

מורים יקרים, ריטה יכולה להזכיר לכם למה אתם עובדים קשה כל כך! שבת שלום.

יום רביעי, 8 בינואר 2014

"צמצום במבחני הבגרות יגדיל את המצוינות" אומר שר החינוך שי פירון

כאילו קרא שר החינוך את הבלוג שלי בשנים האחרונות (אפילו תגובתו למיכל זולר מזכירה במקצת את שלי :), הוא מתחיל היום שינוי מבני רוחבי במערכת החינוך כולה. מובן מדבריו כמה גדול השינוי שהוא רוצה לעשות.
זהו שינוי מבורך. הקטנת כמות התוכן במבחני הבגרות והקטנת מספרם לצד ביצוע עבודות בגרות יסודיות יותר.
אני מאמין כי זהו מתכון נכון יותר לעיצוב אנשים ממוקדים יותר, מקצוענים יותר, מוכשרים יותר למאה ה21, פחות מפוזרים והרבה פחות משועממים...

אז כל הכבוד, שי פירון! עכשיו אני מאמין בך. החזרת את אמוני ביכולת של פוליטיקאים להתעסק בדברים החשובים באמת. בתור קורא אדוק של יאיר לפיד, זו היתה ציפייה ענקית שלי ממנו וממפלגתו. אתם על המסלול הנכון מבחינתי.
אנא המשך להתייעץ עם אלה שכיוונו אותך והלכו איתך בדרך הזו.