I'm a proud Digital Native

זו הסיבה שהחינוך וההוראה צריכים לעבור שינוי עמוק

דברים טובים קורים בעולם בתחום החינוך הפתוח ברשת

בפוסט בבלוג של ריצ'רד בירן פורסמו כמה אתרים מעניינים (וחינמים כמובן) ורציתי להדגיש כמה מהם.

1. Knowmia

האתר מכיל סרטוני הדרכה בשפה האנגלית במבחר נושאים מאורגנים לפי קטגוריות, תגיות ואיכות (דירוג הצופים).

האתר מאפשר להקליט את השיעורים שלך כמורה בכתה, ו/או להעלות את התכנים לרשת. 

הכל בחינם לחלוטין.  

2. EduCreations

האתר מכיל סרטוני סמן שנוצרו בעזרת תוכנה לiPad. כמו באתר הקודם, הסרטונים מקוטלגים לפי קטגוריות ותחומי תוכן, והכל חינמי לצפייה ושימוש.

3. Educational Youtube

כמו שזה נשמע. מאגר סרטוני יוטיוב רגילים, שנעשו על-ידי מורים ומרצים, ומסודרים לפי תכנים.

4. Ted-ED

כמו שזה נשמע. כמו הקודם, רק מסרטונים של TED.
המנשק שלו מאפשר יצירה קלה של שאלות ותשובות על התוכן.
כתבה נוספת על אתר זה.

5. Coursera

מיטב האוניברסיטאות בעולם (MIT, Stanford וכו') מפיצות קורסים מקוונים באורך מלא עם מרצה חי, פורום חי, מטלות וציונים. האנשים איכותיים, התכנים איכותיים (מנסיון...) והכל בחינם.

-----------------------------

אז אני יודע שקשה לראות את כמות התוכן האדירה הזו באנגלית ולהבין שיהיה קשה לתרגמה לעברית, ושלמורים שלנו אין חצי דקה פנויה לייצר סרטונים כאלה. אבל, אנחנו עדיין יכולים ללמוד משהו מהעולם הגדול ולשאוף להגיע למשהו אחר.

ואל נשכח, שהכלים יכולים להיות טובים רק אם משתמשים בהם בצורה הנכונה והמתאימה. מצאו את הכלי שנוח לכם איתו, ושלתלמידים שלכם נוח איתו. תשתמשו בו.

בהצלחה!

הכירו את פרופ' שמעון שוקן, יוצר אפליקציות ללימוד מתימטיקה (בין השאר)

פרופ' שמעון שוקן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה משיק בספטמבר הקרוב אפליקציה למכשירי הiPad שתסייע ללמד מתימטיקה (ניתן לראות חלקים ממנה בדקות 5:00 - 10:00). 

בהחלט יש שם כמה רעיונות טובים ששווה ללמוד מהם, כמו למשל עקרון ייצוג תרגילי הכפל בעזרת חלוקה של פירות.

אבל יש עוד עבודה.

שיהיה בהצלחה, ואני מחכה לשמוע את מסקנות הפיילוט בכיתות.

מחזיק אצבעות.

"הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע הן שלוש המיומנויות החשובות ביותר לילדי העתיד"

בקבוצה מעניינת בfacebook, שנקראת ניהול תוכן דיגיטלי, צומחת לה בשקט קהילה של אנשי חינוך שמבינים כי לטכנולוגיה יש כוחות ויש השפעה רבה שאין להתעלם ממנה על חיינו ועל חיי ילדנו.

הסרטון הזה עורר דיון עמוק ומעניין בקבוצה. אינני מסכים עם האמרה שאין צורך במורה עצמו כדי לקיים למידה, אבל אני מסכים כי המורים של היום מעכבים את הלמידה בעצם זה שאינם משחררים את הרסן המשמעתי וחוסר הטמעת הטכנולוגיה בכתה.

"הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע הן שלוש מיומנויות נדרשות לילדי העתיד", כך טוען פרופסור מיטרה לקראת סוף הסרטון. אני מסכים עם כל מילה. בעידן המידע המורה אינו בעל הידע, משום שהמידע פתוח ופרוץ לכל. המיומנות החשובה היא היכולת לשלוף את המידע החשוב לך באופן המהיר ביותר והמדויק ביותר. לשם כך צריך לדעת לקרוא, לחפש מידע ולברר את מהימנות המידע.

בהצלחה לכולנו בעבודה שעוד לפנינו בלימוד הדור הצעיר את המיומנויות הללו, ובהכנת המערכת לשינוי הקרב וההכרחי.

חברת טלדן מארחת: שבוע בדגש על התמודדות עם המידע 14-16 למאי 2012

הכנס אמנם בתשלום אבל לאלה המתעסקים במידע ובהתמודדות עם עומס המידע, בכנס הזה תמצאו משהו בשבילכם כמעט בכל תחום בחיים שלנו: חינוך, תעשייה, צבא, עיצוב וכו'.

לאתר הכנס ולתוכנייה

מחיר ליום בכנס כ-750 ש"ח.

אלה הימים המומלצים מבחינתי 15-16 למאי:

Google Art Project - ביקור במוזיאונים ברחבי העולם בלי לצאת הבית

גוגל השיקה פרויקט חדש בשם Art Project, בו אפשר לגלוש בתוך מוזיאונים ברחבי העולם, לנווט בתוכם ולצפות בתערוכות המתחלפות.
הממשק מאד נוח ומפתיע לטובה. ישנן מספר דרכים לעבור בין התכנים והקישורים ביניהם מאד טובים ואינטואיטיביים.
מאד מומלץ לתלמידי האמנות (או לאלה שמתעניינים).

כלים חינמיים (לחלוטין) לשימוש אפשרי בלמידה

מצורפים קישורים למספר כלים שמצאתי באתר C4LPT.
אחרי שעברתי על כל הכלים אלה הכלים החדשים שתפסו את עיני.
ניסיתי את כל החמישה והם אכן עובדים, חינמיים ופשוטים יחסית להפעלה.

Glogster, יוצר פוסטר אינטראקטיבי:
מאפשר יצירת פוסטר ברשת שמכיל מדיה, טקסט, אנימציה, תמונות וכו'.
אפשר להקים כיתות וירטואליות במטרה לארגן שיתופיות בתוך המסגרת.

Animoto, יוצר סרטון מתמונות סטילס:
מאפשר יצירת סרטון וידאו מעוצב ממקבץ של תמונות סטילס וטקסט.

Voki, דמות אנימציה מדברת:
מאפשר הוספת דמות אנימציה שתאמר את הדברים שתכתוב לה.
גם כאן אפשר לפתוח כיתה וירטואלית של תלמידים שמיוצגים על ידי הדמויות הוירטואליות.

Zotero, סימון ושמירת מקורות ברשת:
קטלוג, ארגון ושמירת מקורות ורפרנסים ברשת.

Udutu, יוצר קורסים מלאים:
כלי מדהים. מאפשר הקמת קורסים מלאים מבוססי SCORM, בתצורות שונות: עם מבחן או בלי.
מאפשר הורדה של הקורס והצבתו בשרת שלך והכל בחינם!

במרחק נגיעה- כנס בנושא שילוב טכנולוגיות התקשוב בכתה

כמה דובר בבלוג זה (וכמה עוד ידובר...) על מיקום המורה בעידן החדשנות שבו הטכנולוגיה והמידע נמצאים בכל מקום ובכל רגע, זמינים לכל דורש. התלמידים יודעים לפעמים יותר מהמורים כמו כך החולים יותר מהרופאים וכו'.

מכון מופ"ת להכשרה, העשרה והדרכת מורים מארגן כנס בנושא זה בדיוק. מאד מומלץ להגיע ולשמוע קצת על הכיוונים הפרקטיים בהם אפשר או כדאי לנצל את הטכנולוגיה וזמינות המידע.

"המשחק כצעצוע שיוצר עולמות" הרצאה של ויל רייט בTED

https://ted.pivotshare.com/media/will-wright-makes-toys-that-make-worlds/110/feature?t=0

הקשבתי ל16 הדקות של Will Right, אחד ממעצבי המשחקים הטובים בעולם, ואהבתי כל דקה.
המשחק Spore שמוצג בסרטון הזה מאפשר לשחקן לבחון את האספקטים השונים באבולוציה, בהתפתחות גנים, במבנה אקולוגי של העולם, במבנה החברתי של קבוצה. זאת ועוד, המשחק מרובה משתתפים ומכיל מידע ממגוון רחב של שחקנים בו זמנית.
המסקנות שאהבתי:
"מודל הלמידה של הצעצוע מבוסס ניסוי וטעייה בממשק פשוט ביותר. בנה את המשחק באופן דומה לצעצוע ותקבל מערכת סימולציה הנותנת לשחקן חופש למידה ופיתוח יצר הסקרנות".
"שחקנים אוהבים ליצור. כששחקן יוצר יש מאין הוא מפתח הזדהות, סימפתיה ואמפתיה ליצור שלו, מה שמקשר אותו למשחק. היצירה מקנה תחושת שליטה וחופש פעולה".

בוגר בית הספר בעידן הידע: קווים לדמותו

רשומה בכתיבה....

רבים וגדולים ממני כתבו על נושא זה (סולומון).

המאפיינים שאני רואה הם:
1. פיתוח יכולות גנריות:
א. יצירתיות ויכולת פתרון בעיות,
ב. קבלת החלטות מהירה ויעילה, (גם במצבים של חוסר נתונים)
ג. שליטה במידע ובמקורות מידע, (איפה למצוא מה = מידענות)
ד. יצירת ידע (מה התנאים שבהם אני לומד בצורה היעילה ביותר)
2. התמקדות ואינטגרציה: לדעת כמה שיותר בכמה שיותר תחומי תוכן. ולהתמקד בתחום אחד ספיציפי במטרה למצוא נישה מקצועית.
3. יכולת ניהול עצמית יעילה: ניהול למידה, ניהול זמן.
4. התמודדות עם שינויים:

"מה לעשות עם התוצרים של התלמידים שלי?" או פרסום עצמי בעידן הידע

המציאות כיום היא:
1. הילדים מנהלים קשרים עם אנשים אחרים בכל העולם.
2. הילדים מכירים את הטכנולוגיה והכלים האינטרנטים בצורה טובה יותר מכל אחד מעל גיל העשרה.
3. פרסום תוך-כתתי או תוך-בית-ספרי לא מספק בעידן בו לכל ילד יש בלוג אישי.

למה בכלל לעשות משהו?
1. מכיוון שאנחנו רוצים שלילדים יהיה אכפת ממה שקורה בבית הספר.
2. אנחנו רוצים שהם יעבדו על התוצרים שלהם.
3. ואנחנו רוצים שהם יחשיבו הצלחה בבית הספר לפחות כמו הצלחה במשחק הרשת שהם משחקים בו עכשיו.

אז מה לעשות?
1. לעבור למדיניות של יצירת תוצרים. ברגע שהילד יראה שללימודיו בבית הספר יש תוצרים בעלי משמעות - הוא יעריך יותר גם את בית הספר. והדבר אפשרי גם במסגרת תוכנית הלימודים הצפופה מאד של משרד החינוך. תוצרים לדוגמא: הצגה שמועלית בשפה הצרפתית/ אנגלית/ ערבית, עבודות חקר בביולוגיה ותיעוד תצפיות על חיות, כתיבה ונגינה של מוזיקה, הכנת מצגות/ לומדות בנושאים מגוונים, יצירת משחקים ועוד ועוד.
2. לארגן תערוכה מקצועית שנתית בתחום מסויים ולהזמין אליה מקצוענים באותו תחום (מעצבים/ רופאים/ מנהלים/ זמרים מדענים/ סופרים/ הסטוריונים/ וכו'). בצורה כזו ההכרה בעבודה של הילד לא באה רק מבית הספר או מההורים.
3. ליצור אתר אינטרנט לבית הספר (ובמקומות מסויימים כדאי גם ליצור אתר למחלקה/ לכיתה). מטרת אתר כזה צריכה להיות הצגה של עבודות התלמידים בעולם הוירטואלי, משום שלנוכחות ברשת יש השפעה ארוכת טווח על תחושת הסיפוק של הילד בעוד שלתערוכה יש משמעות קצרת טווח (למרות שזו גדולה הרבה יותר).
בתוך אתר בית הספר יש להקצות דף אישי לכל ילד. מנגנון חברתי הדומה לfacebook יכול להוות תשתית לדף כזה. בנוסף מורה יכול להחליט על הבלטה של עבודות נבחרות של התלמידים שלו.
4. לארגן תחרויות יצירתיות למיניהן. התוצאות יפורסמו ברשת: באתר בית הספר, אתרי חדשות רלוונטים ופורומים מקצועיים.
5. לשתף את התלמידים בכל תהליכי השינוי הללו! ערכו תחרות עיצוב לאתר האינטרנט החדש של בית הספר, תנו לילדים להסביר את בחירותיהם העיצוביות, החליטו על העיצוב הנבחר, פרסמו את שאר העיצובים המובילים בדף הסיכום של הפעילות, תנו לילדים למצוא עבורכם את המקום הטוב ביותר שבו יהיה ניתן להקים את אתר ביה"ס, תנו להם לנסות לבנות את האתר, תנו להם לחפש את המבנה החברתי היעיל ביותר לדעתם (איזה מנשק הוא הנוח ביותר).
נוסף לכך, אל תתביישו לתת לילדים לארגן את התערוכות של עצמם (כמובן בהדרכה והשגחה של מורה): שהם ידאגו לעיצוב ההזמנות, ארגון ערב הפתיחה, סידור התלייה של התוצרים וכו'.

מילה על המחלקה לטכנולוגית מערכות למידה

לימודים לתואר ראשון BA בטכנולוגיה למערכות למידה. התואר אורך שלוש שנים ונלמד במכון הטכנולוגי אקדמי בחולון. אחד השמות של התואר באנגלית הוא: Instructional Design (פיתוח הדרכה). בלימודים אנחנו מתעסקים בשלושה תחומים מרכזיים:
(א) פיתוח, תכנון ועיצוב סביבות לימוד. תחום זה כולל קורסים בתכנות בשפות רבות: actionscript, javascript, visual basic, .net, c#, asp . כמו כן, אנחנו מתעסקים בתוכנות עיצוב ומולטימדיה מכל הסוגים: flash, photoshop, premiere, composica, dreamweaver ועוד ועוד. אנו לומדים ליצור מנשקי משתמש (User Interface) אינטואיטיבים ומתאימים למשתמש הייעודי.
(ב) ניהול ידע ומידע. תחום זה כולל הכרות עם כלים ברשת המאפשרים ניהול ושימור ידע. אנו לומדים שיטות למציאת מידע באופן היעיל ביותר ברשת ואנו לומדים גם ליצור שיטות כאלה (למשל: יצירת מנוע חיפוש מותאם לתחום דעת מסויים, או יצירה וניהול נכון של סביבת למידה ארגונית).
(ג) פדגוגיה ותוכניות הדרכה / למידה. אנו לומדים ליצור תוכנית לימודים / הדרכה לקהל יעד ממוקד כדי לענות על צורך מסויים. אנו לומדים להתאים את שיטות ההדרכה וההעברה ללומדים עצמם. אנו לומדים כיצד להציג תוכן בצורה הטובה ביותר.

הערה: הניתוח שמוצג כאן אינו פרסומי והוא שונה מההצהרה של המחלקה עצמה.