"ללמד את דור העתיד להוביל אחרים" : סיכום כנס EDU-TECH 2018

בתאריך 12 למרץ 2018 התקיים כנס EDU-TECH מטעם אנשים ומחשבים וקרן אתנה. הכנס היה בסימן של מבנה בית הספר העתידי. להלן הסיכום שלי.

"למידה מתקיימת בכל רגע ובכל מקום. תהליכי הלמידה המתקיימים בבית הספר צריכים לתמוך בעקרונות אלה. רק כך נוכל להכין את דור העתיד לחברה, להכין אותם לעבודה, ולאפשר להם להוביל אחרים"

פרופסור Liang סיפר על ההרפתקאה שלו להקמת מה שהוא קורא School3.0 בסין. בית הספר הזה הוא תוצר של שיתוף פעולה של קבוצת מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך מארהב, קנדה, פינלנד, סינגפור וסין. בשמונה השנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה רציף בין בתי הספר הללו, אך בסין הוקם בית ספר חדש מאפס.
במקור, Liang למד ועבד באוניברסיטת ויסקונסין בשנות ה2000. בשנותיו בארה"ב נחשף לחשיבה החדשה על החינוך.
לשם הקמת בית הספר הם הקימו את Global Education Community, והבסיס לאגנדה שלהם הוא שהלמידה צריכה להיות אותנטית יותר, וצריכה להתקיים לצד עבודה.

Liang הזכיר לי בדבריו את פרופסור ____ , כשהכריז באומץ: "בית הספר של היום הוא למעשה כלא... התלמידים נכנסים באותו גיל, יוצאים באותו גיל, ההפסקות קצובות מראש, ואנו קובעים מראש את התכנים עבורם...".

הוא הגדיר כי "המטרה שלנו היא להכין את הילדים לחברה, להכין אותם לעבודה, לאחד אנשים יחד, ולהוביל אחרים". רק כך נוכל להכין אותם לעתיד המשתנה.
"אנו עושים זאת בעזרת למידה אותנטית. הרי הלמידה קורית בכל מקום שבו התלמיד נמצא. גם בעבודה וגם מחוץ לבית הספר."

הם בנו תוכנית לימודים מולטי-דיסיפלינרית, שנותנת ביטוי למגוון הכשרונות ותחומי עניין. ההערכה היא חלק אינטגרלי מהלמידה עצמה. אין מבחן או אמצעי הערכה חיצוני אחר.

כדי לעצב את בית הספר עצמו, הם שילבו ידיים עם קבוצת אדריכלים. עיצוב הכתה משתנה על פי רמה ההתמודדות של כל קבוצת תלמידים. למשל בכתה של מחוננים שומרים על המבנה הקלאסי, אבל בקבוצה מתקשה יש יותר מבנה קבוצתי.
אין להם ספרייה בבית הספר, משום שהספרים נמצאים בכל מקום ברחבי בית הספר.

"להיות אדם מוסרי ואזרח טוב יותר- זו המטרה החשובה ביותר לבתי הספר אצלנו בפינלנד"

עובד במשרד החינוך בפינלנד, האחראי על תוכניות הלימוד בתחום הICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת), הגיע לשתף מנסיונו. הוא הגדיר שהאתגר למערכת החינוך בעידן הנוכחי הוא לבנות high quality evolving educational ecosystem.
בפינלנד הגדירו שלהיות אדם מוסרי ואזרח טוב יותר- היא המטרה הראשונה במעלה לבתי הספר בפינלנד. אח"כ מגיעים שאר תחומי כישורי המאה ה21. רק אחרי כל זה נכנס התוכן בלימודי בפועל.

יזמות בבתי ספר ברשת "עמל"

גולת הכותרת מבחינתי בכינוס הזה אירעה דוקא מחוץ לאולם ההרצאות. פגשתי קבוצה של תלמידים ומורים חדורי מוטיבציה משני בתי ספר של רשת עמל: בית ספר "ליידי דיוויס" בירושלים, ובית ספר "שבח מופת" בתל אביב.

אופיר אליהו, מורה של כתות יא בירושלים, לוקח אחת לשנה 5 עד 10 תלמידי מגמת אלקטרוניקה לסיור בבית החולים אלי"ן לבעלי מוגבלויות. אז הם יושבים וחושבים יחד על פתרונות עבור האוכלוסייה שפגשו. עד סוף השנה הם לומדים לממש את אחד מרעיונות אלה. התהליך שהם עוברים כולל בתוכו: יזמות, חיבור לתעשייה, וכמובן תכנות ועיצוב מוצר. "תהליך זה יוצר מוטיבציה עצומה בתלמידים להמשיך לעבוד וללמוד עוד ועוד עד שיצליחו", מספר אופיר. "כהכנה להצגה בכנס הזה, הנערים הללו עבדו יומיים בין 9  בבוקר ועד 20 בערב. הרבה מעבר למה שחבריהם לכתה נשארים בדרך כלל".

קבוצת הנוער פגשה ילדה עם שיתוק כללי בגופה. שום חלק בגופה לא זז, לא עיניים ולא רגליים. החלום שלה הוא לצייר. הילדים פיתחו עבורה ממשק המבוסס על גלי המוח, שמאפשר לה לבחור לאן להזיז את העט על כן הציור.

מבחינתי זו היתה גולת הכותרת של הכינוס. העבודה על יזמות עם נוער מוכיחה לי שוב ושוב כמה הנוער צמא לעבודה אמיתית, בשטח, עבור אחרים. הם רוצים למצא מטרה ברורה ללימודים שלהם. הנוער של היום לא רוצה דברים ברגע. הוא פשוט מחפש משמעות למעשיו בכל רגע. לשם אנחנו צריכים לכוון כל שיעור.



קיראו עוד להמשך הסיכום.

משחקים בכתה: סיכום אירוע משחוק של קהילת BottomUp, המורים והיזמים החינוכיים בירושלים

בשבוע שעבר התקיים אירוע "כתה פוגשת משחוק" כחלק מאירועי קהילת BottomUp הירושלמית, הלא היא הבית של המורים ויזמי החינוך המקומיים.

20 יוזמות מוכנות לשימוש בכתה

באירוע הוקם שוק דוכני יוזמות חינוכיות ולימודיות מגוונות הסובבות סביב משחקים. הרעיון המחבר הוא לשתף אחד את השני באמצעים וכלים שניתן להשתמש בהם בכתה. בין כ-20 מציגי הדוכנים היו יזמים טכנולוגיים ומורים כאחד, שהציגו משחקי קלפים, הפעלות ופעילויות יצירתיות, משחקי מחשב, מציאות וירטואלית - כאשר כל הפתרונות מכוונים לשימוש בכתה (לא כאלה שמנותקים מהמציאות שבה נמצא המורה).

כמיטב המסורת באירועים שלנו, האירוע עצמו היה ממושחק! המשתתפים חבשו קוביות לגו לראשם, עקבו אחרי מסלול ציורי בין הדוכנים והתחרו להשלמת בינגו של עקרונות משחקיים.

פתרון אתגרי הדרכה בהשראת משחקים

העמדה בה אני עמדתי קיבלה את השם פינת "הכה את המומחה". קיבלתי מהמשתתפים בעיות ואתגרים הדרכתיים שהם חווים, והצעתי פתרונות יצירתיים ב"שידור חי" בהשראת ניסיוני כמעצב משחקים. הייתי רוצה לשתף אתכם בחלק מהפתרונות היצירתיים שעלו.

לימוד אותיות הא-ב' בפיסול ואפייה

אחת המורות המשתתפות העלתה את האתגר שבו ילדי כתה א' צריכים ללמוד את זיהוי אותיות הא-ב. התחלתי מזה שנזכור שילדים אלה הם עולים טריים מהגן, סביבה בה הפעילות עצמה מאד התנסותית וכוללת עבודה רבה בידיים. לכן המלצתי הראשונה היתה שתרגול כתיבת האותיות יתחיל ויעוצב בדומה לפעילות בגן - כפעילות יצירה מעשית. דמיינו פיסול אותיות בפלסטלינה או בשזירת חוטים במקום כתיבה חזרתית של כל אות. זה הרבה יותר מהנה, יצירתי חווייתי והרבה פחות משעמם וחוזר על עצמו. יהיה גם הרבה יותר טוב אם לכל אות תהיה פעילות משלה (למשל תפירה תקושר לאות 'ת' בעוד אפייה יקושר לאות 'ט'). השימוש בחוויות שונות יכול לסייע מאוחר יותר כדי לאיית נכון יותר מילים הנשמעות דומה.  

תרגול חומר בתחרות כקבוצה יכול לשמש כתרגול יותר אפקטיבי ופחות מאיים

המורים איתגרו גם בתחום הבחנים ווידוא הלמידה: "אנחנו רוצים לוודא שהתלמיד הפנים את החומר וזוכר אותו, אבל איננו רוצים לבייש ילד שלא יודע את התשובה לשאלה. היינו רוצים לתת לילדים חוויות הצלחה, אבל בלי התחושה המאיימת של המבחן".
זהו אתגר מאד מעניין ונכון המאפיין בצורה יפה את המקום שהמערכת נמצאת בו כיום. מחד, אנו יודעים כי אנחנו חייבים לשנות את דרכנו, לתת לתלמיד תחושת הצלחה ולהעצים אותו, ומצד שני אנחנו עדיין חייבים לוודא שהוא יודע את החומר הנלמד. כיצד עושים את השניים בלחץ הזמן ובעומס החומר הקיים?
השיטה שהצעתי היא זו (נניח שוב שאנחנו באמצע שנה של כתה א' בלימוד האותיות, אבל זה יכול להיות גם על חשבון או כל תוכן זכירה אחר). הכתה כקבוצה עומדת יחד למול שורה של קלפי אותיות המונחות על הרצפה אחת אחרי השנייה. מציבים בפניהם את האתגר להגיע לאות האחרונה בתוך דקה (כ10 אותיות בשלבים הראשונים). בכל פעם הם נדרשים לזהות את האות ולצעוק אותה. מספיק שילד אחד מזהה וכל הכתה עוברת הלאה.
"אבל מה עשית בזה? הרי אם יש ילד שאינו יודע, לא רק שהוא יכול להעלם בקהל ואני לא אדע מזה, הוא עדיין ירגיש לא בנוח עם עצמו", היו התגובות הראשונות. וזה אכן נכון בסיטואציה שבה האותיות שתניחו על הרצפה הן: "א , ב , ר , ד , ה , ו , ט" - כלומר אות שונה כל פעם. ילד שלא מכיר את האותיות הללו יתנתק ולא באמת יהיה איתנו לאורך הפעילות. אבל אם האותיות שתניחו על הרצפה יחזרו מידי פעם (למשל "ב , א , ב , ג , ב , א , א , ג , ב , ט , ו") גם ילדים שלא הכירו את האותיות ב וא בתחילת הפעילות יוכלו לצעוק אותן בסופה!

עקרונות פיתוח הדרכה מעולם משחקי המחשב

ניסיוני כמעצב משחקים הראה לי לא מעט קווי דמיון בין עולם פיתוח ההדרכה לבין עיצוב משחק. במהלך הכנס העקרונות שבלטו במיוחד הם: יצירת תחושת שליטה אצל התלמיד, טיפוח תחושת הצלחה ואיזון אתגר ויכולת.

לתת לתלמיד תחושת שליטה על התהליך- 

עלינו כמורים ומנהלי השיעור לשלוט לגמרי בכל התהליך שקורה בכתה, ויחד עם זאת עלינו ליצור מצב שלתלמיד יש תחושה של שליטה על התהליך. כיצד פותרים את הקונפליקט הזה, אתם שואלים? בכל סטואציה שבה אין חובה ללמד את התוכן בסדר לינארי מסויים, תנו לתלמידים את חופש הבחירה למה שנלמד קודם. "האם אתם רוצים ללמוד את עקרונות מגילת העצמאות לפני שנלמד כיצד כתבו אותה? או שאתם רוצים ללמוד קודם מה הדיון הערכי שהיא מעלה כיום?".

ככל שהתחושה תהיה גדולה יותר הילד יהיה מעורב יותר. רק זכרו שאתם צריכים להיות אלה ששולטים בכל מה שקורה, כי רק כך תוכלו להיות מסוגלים לתת פידבק מדויק. אתם צריכים להוביל את התהליך.

איזון אתגר ויכולת-

ברור לכולנו כי תלמיד שמכיר ביכולתו, ירצה להמשיך. אבל יש לכך גבול, כי בשלב מסויים אם התרגיל קל מידי וממשיך עוד - התלמיד ישתעמם. יש כאן איזון עדין מאד בין איכות האתגר שמוצב בפני הלומד לבין היכולת של הלומד לבצע את המשימה. נכנסת לכאן כמובן גם האמונה ביכולתי לפתור את האתגר.

בכל אופן, עקרון העבודה שצריך להוביל אותנו הוא לתת מספר שאלות תרגול קלות יחסית שיובילו לכדי אתגר גדול ומשמעותי. אנו צריכים להיות מוכנים לזה שהילדים יתקעו באתגר מסויים. בסופו של דבר, בעיצוב הדרכה נכון - הילדים יגיעו לאתגר הזה עם מספיק מוטיבציה ותשוקה שתאפשר להם לצלוח אותו. 

מיד אחר כך, אנחנו צריכים להניח בפני התלמידים מספר שאלות קלות משמעותית (כאשר אנו אומרים להם שהם שאלות מאתגרות לא פחות). בצורה כזו אנו מבטיחים תחושת הצלחה לאלה הצולחים את האתגר. אם תצליחו לעצב את השאלות שלכם כך, אתם מבטיחים דפי עבודה מרתקים ולא משעממים!

כבוגר של תוכנית ההתכתבות במתימטיקה של מכון ויצמן בשנות ה80 אני חייב לומר שזה אכן אפשרי להגיע למצב שכזה!

סיכום

אתם מוזמנים לצפות בשאר העקרונות בהרצאה שנתתי במכון הטכנולוגי ובמיט"ל ב2012 או להוריד את השקופיות עצמן.

כאשר אני חושב על אתגרי הדרכה העומדים בפני אני עובד לפי עקרונות אלה. התנסותנו באתגרי הדרכה רבים ומגוונים הובילה אותנו לפתח את מעגל הלמידה המשמעותית. במצגת זו תוכלו לראות כיצד הגענו לזה ואילו דוגמאות לשימוש במעגל זה קיימות בכיתות אחרות בעולם. 

לסיכום, כל הכבוד לצוות ביתא-המחנכים בעיריית ירושלים על ארגון וניהול האירוע והקהילה, ובראשם - עירית מרחב וזיו בר. לכבוד הוא לי להיות חלק ממקימי הקהילה הירושלמית הזו לאחר שנים של עבודה עם מורים. אני רוצה להזמין את כולכם לאירועים הבאים - אם הגעתם לכאן, כנראה שזה מעניין אתכם :)


עוד קצת תמונות מהאירוע להנאתכם:

הכירו את פליקס זנדמן, אחד מסיפורי התקומה הגדולים ששמעתי

פליקס זנדמן הוא ניצול שואה. 

בשנתיים וחצי שישב במחבוא תת קרקעי למד מתימטיקה עם דוד שלו שישב איתו שם. הם למדו בעמידה כפופה כיוון שלא היה מקום. השינה היתה בסבבים כי לא היה מספיק מקום. לא היה להם נייר ולכן את כל החישובים הוא למד לעשות בראש.

בסיום המלחמה הוא הלך לעבוד בארגון שבבים. היה לו רעיון כיצד לשכלל לחלוטין את הטכנולוגיה. הם לא זרמו איתו. הוא הלך ופתח חברה נוספת וכך הומצא הטרנזיסטור. 

לחברה קוראים Vishay, על שם מקום המגורים של הסבתא שגידלה אותו בילדותו. 

פליקס הפך אדם עשיר. תרם רבות לאנשים סביבו. תרם רבות לישראל.

ברבות הימים ענקית תקשורת גרמנית (TeleFunken) היתה בקשיים כלכליים. זנדמן הלך והלווה להם כסף. הוא אמר להם שפעם הם ניסו להרוג אותו, והיום הוא מציל אותם ממוות. זו הדרך שלו לנקום במפעלו של היטלר. 

זהו סיפור השראה מאין כמותו. נחישות, אהבה, נתינה, גאונות, דבקות במשימה.

רק ללמוד.

יהי זכרו ברוך. 

Aleph Champ: ללמוד שפה חדשה בסגנון קראטה

לפני כעשור התחיל לרוץ חוג קטן ללימוד עברית לילדים יהודים אמריקאים, שהשוני המרכזי בתוכנית היה שהלמידה מחולקת לשלבים, וכל שלב מסומן בחגורה בצבע שונה. ההשראה נלקחה מהקראטה.

יחד עם זה, הומצאו משחקים לשינון וזיהוי אותיות, וספרי לימוד צבעוניים וכיפים יותר נכתבו.

היום יש כ300 בתי ספר ברחבי העולם שמשתמשים בתכנים של חברת Aleph Champ על מנת ללמד את השפה העברית, בין אם בתוך כתלי בית הספר ובין אם כחוג נלווה.

ב2015 התמזל מזלנו לפגוש במייסדים של החברה והתחברנו ברגע. המשכנו לייעץ להם במשך כמה חודשים וזו היתה חוויה מהנה ומאתגרת. המוצר השתפר, קיבל כיוון חדש ויצא לדרך נוספת. כיום הם משלבים משחקי קופסא ובתקווה שבשנים הקרובות גם יוסיפו את עולם הדיגיטל לארסנל.

שיהיה בהצלחה!

In memory of Seymour Papert: Thinking about learning

סימור פאפרט, 1928-2016. מראשוני האנשים שזיהו את הפוטנציאל שבלמידה עם המחשבים, ייסד את המושג של constructionism, ממציא תוכנת LOGO. מחקריו הובילו לפיתוח Lego Mindstorm, שפתח תחום שלם של צעצועים ללמידה. הוא היה תלמידו הקרוב ביותר של Jean Piaget, שהמציא את תורת ה-constructivism (שעל שמה קרוי בלוג זה). תאוריות אלה מניחות את הלומד במרכז תשומת הלב, כאשר שיטת הלמידה שלו צריכה להיות בדרך שבה יהיה לו הכי קל להתחבר לחומר וללמידה.

היום התקיים יום עיון באוניברסיטת MIT לזכרו, בו דיברו תלמידיו וממשיכי דרכו על הרעיונות שקידם. 

סימור לימד את עצמו דברים שהוא לא ידע ורצה לדעת. הוא שאל והתייעץ.

להלן מעט מהציטוטים ששמעתי בהרצאות שיצא לי לשמע.

Seymour Papert:

"צריך להפיל את מערכת החינוך הקיימת ולבנות אותה מחדש, ובו בזמן לעזור למורים ללמד טוב יותר".

"When we try to teach something, we deprive the learner from the joy of discovery"

"We learn culturally. we cannot help it"

"Connected family" book written late 90' . Invented how connectivity can assist education in the home environment.

Sherry Turkle

Objects of my creation.

אדם נקשר לאוביקט בצורה רגשית הרבה יותר חזקה מאשר לאפליקציה או משהו וירטואלי אחר. אנחנו זוכרים אוביקטים. לכן צריך להשתמש בהם יותר גם בתהליכי למידה.

עידית הראל, יזמית EdTech

הכשרונות קיימים. הלמידה רק צריכה להעצים את הכשרונות האלה. ריקוד, בישול, חוגים, מוזיקה.

Talent exists everywhere.

יבוא יום והילדים ידרשו שהלמידה תשתנה. הם ידרשו ללמוד בעזרת מוזיקה, אחרת פשוט יפסיקו להגיע.

Tod Machover, בנה תוכנית לימודים מבוססת מוזיקה

Paulo Blikstein, פרופסור באוניברסיטה סטנפורד, בית הספר לחינוך
Curriculum doesn't have to be a bad word. Force reviving your curriculum once in 5 years.

Alan Kay

how can we identify and empower powerful ideas forward

אנחנו לא צריכים ללמד מתימטיקה. אנחנו צריכים לבנות פרויקטים שמשתמשים במתימטיקה.

Marvin Minsky

school is the best thing ever invented to keep you from thinking about something important for more than a few minutes.

Google Expeditions: חוויות מציאות מדומה לתלמידים בכתה

Google Expeditions הוא פרויקט נוסף מבית גוגל שמאפשר לבית הספר לרכוש ערכה זולה (יחסית) שבעזרתה ניתן לתת לילדים לצפות ולחוות עולמות ומקומות שאין להם גישה אליהם. למשל: החיים באוקינוס העמוק, פני המאדים או הירח, ארץ אחרת, וכו'. הילד צופה בסרט תלת-מימדי, ויכול להסתכל סביבו, כאילו הוא עומד בנקודה מסויימת ברחוב.

הפרויקט הזה עובד בעזרת טכנולוגיה ששמה virtual reality (מציאות מדומה), שרובכם בטח כבר שמעתם עליה עד עתה. המכשיר נקרא google cardboard.

אז לכל מי שלא הצליח לחשוב על שימוש טוב לטכנולוגיה הזו בכתה, הנה פתרון טוב אחד.

כאן ניתן לרכוש ערכה מלאה.

Ubisoft, משווקת המשחקים, פתחה מרכז חוויה (לונה פארק/ מוזיאון) בקנדה בשם Rabbids

מי שנוסע לקנדה, לכו לבקר! חובה!

http://www.centrelapinscretins.com/en

Tinker Bots, רובוטיקה ללמידה

המוצר TinkerBots התחיל כ kickstarter. נראה דומה ל cubelets אבל הרבה יותר מתקדם!

צוות צעיר בגרמניה בנה kits שאפשר לקנות (כמו שקונים קופסאות לגו). 

הנה היתרונות:

• אפשר לבנות הרבה דברים מאותן הקוביות.
• זוכר תנועה שלימדת אותו
• ניתן לתכנות בממשק ויזואלי דרך אפליקציה
• ניתן לשליטה בעזרת אפליקציה
• ניתן לשליטה בעזרת לחצנים על הקוביה

תמונה נלקחה מ TechCrunch

"there's a magical window just after you learn something, when you're dying to tell somebody" Neil Gershenfeld

ציטוט נוסף: "הרגע המתאים ביותר לשתף רעיון, הוא שניות אחרי שהוא מתגלה. זה בדיוק הרגע שבו הלומד הכי מתרגש מהתגלית החדשה!"

הרצאה מדהימה של ניל גרשנפלד, שהמציא קורס בMIT בשם "כיצד לבנות (כמעט) כל דבר" שהפך להיות תנועה עולמית.
ניל גרשנפלד אחראי להקמת מעבדות הFab Lab. כרגע בישראל יש שתיים (חולון, חיפה) ושלישית בדרך (ירושלים).

"דמיון - יצירה - משחק - שיתוף - הפקת לקחים ובחזרה לדמיון, הוא מעגל הלמידה המתאים ביותר למאה ה-21. החל מהגן ועד לבגרות", מישל רזניק

פרופסור מישל רזניק מנהל היום את קבוצת המחקר Lifelong Kindergarten שבMIT Media Lab .

עד היום הוא המציא את הפיתוח הטכנולוגי שהוביל למוצר Lego Mindstorms, פיתח את Scratch (תוכנה ללימוד יסודות התכנות לילדי בית ספר) ותמך בעוד פרויקטים רבים.

הוא תלמידו של סימור פאפרט, מראשוני הקונסטרוקטיביסטים וממשיך את דרכו.

ב-2007 כתב מישל מאמר בשם "כל מה שבאמת הייתי צריך ללמוד (על למידה יצירתית) למדתי (על-ידי התבוננות בילדים) בגן". המאמר מתאר כיצד המעגל הזה של דמיון, יצירה, משחק, שיתוף ורפלקציה מתקיים בגן, ומדוע כדאי לנו להמשיך להתנהל לפיו גם בניהול פרויקטים בחיים ה"רציניים" שלנו.

הפרויקט הנוכחי הגדול הוא קורס מקוון בנושא "למידה יצירתית" שנמצא בשבוע השישי שלו עכשיו. המעגל המדובר נמצא במרכז ההתעסקות, כאשר ישנה התמקדות גם בארבעת המרכיבים של למידה: פרויקטים, תשוקה, עמיתים, משחק (Play).

עדיין אפשר להצטרף לקהילה הגדולה שלומדת מידי שבוע, בונה פרויקטים, משתפת תוצאות ומפיקה לקחים.

משתמשים בWorld of Warcraft בבתי הספר

המשחק World of Warcraft הוא אחד המשחקים הטובים בהסטוריה והמשוחקים ביותר בעולם. 

כעת הוא נכנס גם לכתלי בתי הספר בהנהגתו של לוקס גילספי שהקים אתר שמסייע לכל מורה ללמוד על המשחק ולהטמיעו בתוכנית לימודים.

אחקור קצת יותר ואראה אם אני יכול להפיק יותר מרגליות. למעוניינים ביותר מידע, ניתן ליצור קשר עם אורטל קיריתי.

ריטה פירסון, מורה כל חייה: "כל ילד צריך גיבור"

כהרגלי בשישי בצהריים הקשבתי לריטה (TED), מורה ב40 שנה האחרונות ובת למורים ותיקים. מכיוון שהיא תומכת בדברים שאמרתי כבר רבות, רק אצטט אותה ואמליץ לכם להקשיב להרצאה המלאה, המצחיקה והמרגשת. 

"נטעתי בתלמידי אימרה: 'אני מישהו. הייתי מישהו עוד לפני שהגעתי [לכתה]. אני אהיה אדם טוב יותר אחרי שאעזוב. אני חזק ובעל עוצמות. מגיע לי החינוך שאני הולך לקבל כאן' ".

"מורים צריכים להיות שחקנים ושחקניות מעולים... אנחנו באים לעבודה גם כשאנחנו לא מרגישים טוב ולא בא לנו, ואנחנו מקשיבים למדיניות שאנו לא מסכימים איתה או לא הגיונית לנו - אבל אנחנו מלמדים בכל זאת. כי זה מה שאנו יודעים לעשות הכי טוב."

מורים יקרים, ריטה יכולה להזכיר לכם למה אתם עובדים קשה כל כך! שבת שלום.

אתר Coursera פותח קורסים חדשים בקרוב בתחום הלמידה המתוקשבת והמשחקים ששווה לבדוק

למי שעדיין לא מכיר את אתר Coursera, נא להכיר. זהו אחד האתרים הגדולים היום המאפשרים למידה (בחינם) של מגוון רחב של תכנים ממקורות מקצועיים מאד (האוניברסיטאות הגדולות והחזקות בעולם).

אז הנה הקורסים שנפתחים בקרוב (החל מסוף ספטמבר 2013):

• Video Games and Learning: מועבר על ידי קורט סקוויר (מנטור אישי שלי) 
• Blended Learning: Personalizing Education for Students
• Foundations of Virtual Instruction : מה נדרש כדי ללמד ילדי כתה ו' קורס מקוון 

והקורס הזה שהסתיים אך מאגר המידע שלו עדיין פתוח לקריאה: Gamification מאת קווין וורבאך

בהצלחה לכל אלה שלוקחים קורסים.

שילוב טכנולוגיה בבית הספר - ועל מיומנויות התלמיד בעידן המודרני

אחרי שקראתי כתבה שכתב יורם עשת בכלכליסט, הגבתי לו וחשבתי שזה רלוונטי לפרסם את זה גם כאן.

"יורם, הביקורת על מערכת החינוך במקום, ובמיוחד על אופן ההטמעה של המערכות והטכנולוגיות החדשות בה.
יש הכרח קיומי למערכת החינוך להטמיע טכנולוגיה לתוכה, בעידן שבו הטכנולוגיה היא חלק מחייו של הילד מגיל צעיר.
אבל המערכת חייבת לזכור כמה נקודות נוספות.
אחת, היא שהמורה חייב להיות מומחה בשימוש נכון בטכנולוגיה, אחרת הוא הופך להיות לצחוק בכתה.
שנייה, ישנם ילדים שלא מכירים את הטכנולוגיות הללו. לא רק עולים חדשים, אלא גם שכבות עניות, נכים ועוד. תוכנית ההטמעה חייבת להתייחס לכך.

אבל ברמה עמוקה עוד יותר, גם הילדים עם הנגישות הטכנולוגית הגבוהה ביותר אינם מומחים לשימוש בטכנולוגיה. אני לא אוהב לשמוע משפטים כמו "הילדים שוחים בטכנולוגיה" או "הם יודעים למצוא מה שהם רוצים שם". זו טעות רווחת לחשוב שהילד מרגיש בטוח ברשת או שהוא יודע מה הוא עושה שם או אפילו שולט ברשת. אם תבקשו מהילד למצא תשובה לשאלה מורכבת שתכלול ניתוח כמה מקורות מידע או מחקר, מהר תגלו כמה הוא מחפף או "חותך פינות". אם ממש תלחיצו אותו לכתוב תשובה, הוא אפילו עלול להעתיק (חס ושלום...). יתר על כן, רוב הילדים ישתמשו בכלים אותם הם מכירים, כדי להוכיח שהם יודעים משהו. אבל אם תבקשו מהם להציג תוצר בכלי חדש להם, הם יתנהגו באותו חשש כמו קשיש שרואה עכבר בפעם הראשונה.

לכן בית הספר צריך ללמד את המיומנויות של חיפוש ואחזור מידע ואפיון כלים טכנולוגים לצרכי השימוש הנוכחי. זה צריך להופיע במיקוד של משרד החינוך, למורים ולתלמידים."

מתוך אתר נגישות ישראל

עוד על מיומנויות הדרושות לאדם בעידן המידע אפשר למצוא בפוסט הזה ובספר של גבריאל סלומון משנת 2000, טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע.

Cell Craft, משחק רציני ללימוד התפקוד הפנים-תאי (ביולוגיה)

מורים לביולוגיה, שימו לב!

Cell Craft הוא משחק רציני. הוא מלמד כל מה שקשור בתפקוד התאי. 

יש לו רגעים טובים ומצחיקים, בעיקר בדו-שיח שבין הדמויות. המשחק יוצר הקשר מצוין אל העולם האמיתי.

אבל, המשחק הזה קצת יותר מידי רציני. יש בו יותר מידי שימוש בטקסט מדעי ולא ברור. המשחק יותר מידי מלווה את השחקן ביד, וכמעט אין כאן זמן לשוטטות וחקר עצמי.

אני ממליץ לשחק בו קודם כל. אני מאמין שתוכלו להשתמש בו כהדגמה וסימולציה בכתה לתופעות שאתם מסבירים עליהן.

חקר משחקי המחשב והשפעתם על למידה: שנה שנייה בכנס מיט"ל 2013

זו השנה השנייה ברציפות שכנס מיט"ל יוצר רובריקה נפרדת וייעודית עבור חקר משחקי מחשב.

הוא אמנם לא הגוף היחידי שהחל לחקור את התחום הזה ב2012, אבל יש הרגשה של כוונה רצינית באוויר.

הפעם הכנס יתקיים בעיר הקודש, ירושלים, ב20 ביוני.

מיקרוסופט שחררה קוד פתוח לאפליקציה לניהול למידה בין המורה לתלמיד

הכתבה המפורטת מסבירה ומתארת כיצד ניתן לבנות אפליקציה לWindows 8 המעניקה גישה למורה לכתוב שיעורים ומשימות חדשות, ולתלמיד לבצע אותם.

יש שם קוד פתוח וחינמי להורדה במספר שפות לנוחיות הצופה.

שיהיה בהצלחה.

מה ההבדל בין בקטריה לוירוס? ראיון עם ילדה שלומדת ביולוגיה בTED

https://www.ted.com/talks/tyler_dewitt_hey_science_teachers_make_it_fun?language=en

לפני כחודש קיבלתי מייל מקוראת שאמרה שבתה החלה לעקוב אחרי המורה טיילר דה-וויט בהרצאותיו השונות בTED ו-YouTube (החלטנו יחד שעדיף להשאר בעילום שם). אחרי שצפיתי בהרצאה הזו הבנתי בדיוק למה. אז לפני הכל, צפו בהרצאה מעוררת ההשראה הזו.

כדי להבין את המניעים של נערה בת 14 לצפות בהרצאות חינוכיות העוסקות במפורש בנושאים לימודיים באתר כמו TED, ערכתי ראיון כתוב עם הנערה. להלן תשובותיה.

ש: ספרי בבקשה קצת עליך- מה את אוהבת לעשות בתור תחביב לעצמך, חוג אהוב, מה את הכי אוהבת ללמוד.

ת: אני תלמידת כיתה ח', מנגנת מגיל קטן ועוסקת בנגינה רוב הזמן. חוץ מזה אני פעילה בצופי-ים ורוקדת. בנוסף, בשנים האחרונות גיליתי שאני מאוד אוהבת כימיה וגם כל מיני תתי-תחומים אחרים במדעים. בבית אח שלי תמיד היה מרותק לפיזיקה, ואבא שלי, שמתמצא בנושא, היה מסביר לו שעות. בעיקרון גדלתי בסביבה יודעת מדעים. מגיל עשר בערך אנחנו מנויים, אחי ואני, למגזין "גלילאו צעיר", שלדעתי תומך בצורה נחמדה ומעשירה בסקרנות הילדים במדעים. אהבתי מאוד לקרוא אותם, אך חוץ מזה לא הייתי בשום סוג של חוג העשרה בנושא זה או אחר.

ש: איך מצאת את הסרטונים של המורה טיילר? האם דרך חיפוש ברשת על מדעים או דרך המלצה? מה היה הרושם הראשוני שלך מהצפייה?

ת: אמא שלי שלחה לי את סרטון הTED שלו, שעניין אותי וגרם לי לרצות לחפש מה טיילר עושה בנושא. התעניינתי בעיקר בגלל שסקרנה אותי העובדה שהוא אמר שהוא מסביר מדעים דרך סיפורים מהחיים. חשבתי שזה בטח אתגרי ומעניין. חיפשתי ביו-טיוב ודי בקלות מצאתי. בתקופה זאת הייתי בדיוק לפני מבחן במדעים בבית הספר, והסרטונים עזרו לי ממש להבין את החומר שנלמד בכיתה. בנוסף חברה שלי שפספסה שעורים רבים בשל היותה חולה, השלימה את כל החומר בעצמה ביחד עם הסרטונים, והיא אמרה שזה מדהים!

ש: מה אהבת בסיפור שהוא סיפר על הוירוסים? האם את עדיין זוכרת את שתי הצורות שבהן יכול וירוס להתפשט בגוף?

ת: אהבתי מאוד את הסיפור כי הוא היה כל כך פשוט להבנה! זה מדהים איך אפשר להעביר את אותם דברים בצורות שונות כל כך. אני בטוחה שגם המורים נהנים יותר ללמד ככה.

ש: האם צחקת או בכית או התרגשת במהלך ההרצאה? מה את חושבת על המסר שהוא מנסה להעביר למורים?

ת: ידעתי שהוא צודק. כל מה שהוא אמר כל כך נכון. כל הדברים שהוא ציין הם המגרעות בדרך שמלמדים אותנו בבתי-הספר ואני בטוחה שמה שהוא אמר באמת יחולל שינויי.

ש: ספרי קצת על מהלך שיעורי המדעים אצלך בבית הספר. האם המורה מצליח לעניין אותך? האם את מרגישה שאת מבינה את החומר?

ת: בתחילת כל נושא, המורה שלנו מעבירה פעילות קטנטנה או שאלון שקשור איכשהו לנושא. זה משהו נחמד להכרות, למשל: "מה אומרת לכם המילה... ומה המשותף בין כל המילים...". אחרי כן, היא מסבירה את החומר במילים. ההסבר בדרך כלל מלווה בציור שהיא מציירת, סרטון, דגם או ניסוי. אז כותבים במחברת ומסכמים את החומר. המורה שלנו מצליחה לעניין את כולם לדעתי ודואגת שאף אחד לא נשאר מאחור. כולם מבינים את החומר, ולדעתי גם אלו שאינם נמשכים למדעים, פעילים בשיעור.

לדעתי הדרך הזו של העברת שיעורים בנוסף לדרך שטיילר מציע, היא הדרך הטובה ביותר להוציא את הסקרנות הטבועה בכל אחד מאיתנו. לדעתי המדעים הוא תחום רחב מאוד שכל אחד יכול למצוא משהו להתעניין בו. לדעתי בנוסף ללימודי המדעים בחטיבה שהם בעצם יוצרים בסיס ללימודים הבאים, צריך לבנות שיעור של פתיחת אופקים וחשיפה של כל סוגי המדעים וכל התת-נושאים שמצויים בו, כך כל אחד יוכל לדעת באמת במה הוא מתעניין, ולא לוותר על המדעים רק בגלל ההיכרות שלו עם נושאים שמלמדים ביסודי ובחטיבה שהם מצומצמים למדי.

ש: האם את יכולה לחשוב על נושאים אחרים שאת לומדת בכתה שאינם מובנים לך והיית רוצה הסבר עבורם?

ת: לי ספציפית אין, אך אני יודעת שבלימודי מתמטיקה ואנגלית יש המון תלמידים (יותר מחצי) שיש להם מורים פרטיים שעוזרים להם אחר הצהריים להבין את החומר שנלמד בכיתה, ואני חושבת שזה לא צריך להיות ככה. בית-ספר לדעתי צריך ללמד את תלמידיו עד הסוף, עד שכל תלמיד ותלמיד מבין (גם אם בשעות פרטניות עם המורה), ולא להסתמך על עזרה חיצונית.

אני חושב שהמסר מדברי הנערה ברור, לא? הלוואי ומנהלי בתי-הספר והאחראים על השכר במשרד החינוך יעשו את החישובים המתאימים כדי להעניק למורים את החופש והזמן הדרוש כדי להשקיע את הזמן בשיפור חומרי הלימוד והסיפורים המלווים אותו. מורים, תנו הקשר לחומר שלכם. הבינו אתם בעצמכם את המקומות בהם הוא רלוונטי, והסבירו את המקרים האלה.

בהצלחה!

Demolition City: להרוס את הבניין וללמוד פיזיקה

המשחק החינמי Demolition city נמצא באתר Kongragate, וגם במקומות אחרים (אפשר לשחק אותו גם כאן למטה).

במשחק השחקן נדרש להציב מספר דינמיטים (מוקדי פיצוץ) על מנת להפיל את הביניין מתחת לגובה מסויים. בשלבים מתקדמים, איכות הביצוע מודדת גם רוחב ה"מכתש" שנוצר (כמה רחוק התפרשו החלקים).

האם יש לכם, מורי הפיזיקה, רעיון כיצד להשתמש במשחק זה בכתה?

על פרויקט Merlot: אובייקטי למידה פתוחים וחינמים

פרויקט MERLOT, הנקרא בעברית מאו"ר, עוסק ביצירת תוכן לימודי פתוח לשימוש כעזר להוראה. 

מחולל התוכן הדינמי מאפשר יצירת אתרים מלאים, המכילים את כל סוגי המדיה, ואפשר לשתף אותם לעולם או להשאיר אותם לשימוש אישי.

עמותת מיט"ל עורכת סדרת כנסים בנושא היצירה של תוכן פתוח בעידן המידע הדיגיטלי בשיתוף עם פרויקט מרלו וחברת גוגל. אחד מהם קורה ב26.2.2013 ויעסוק בהכשרה והסבר על אופן יצירת תוכן חדש בעזרת המערכת.