חיים ללא סמארטפון - אפשרי?

ביקשו מבני נוער להסתובב ללא הטלפון החכם למשך 4 ימים ברציפות. מה קרה להם והאם זה הצליח? 

צפו בכתבה היותר מידי קצרה של ערוץ 13.

על נסיעה ללא WAZE, איך מתחילים עם בנות, השינה עם המסכים, והשעון המעורר בבוקר.

השאלה היותר מעניינת היא: האם רק בני הנוער משנים את דרכם, או שמא כולנו משתנים?

פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר מספר בכתבה מספר עובדות מעניינות מאד שמתחברות באופן ישיר להרצאתו של תמיר אילון מהפוסט הקודם.

In memory of Seymour Papert: Thinking about learning

סימור פאפרט, 1928-2016. מראשוני האנשים שזיהו את הפוטנציאל שבלמידה עם המחשבים, ייסד את המושג של constructionism, ממציא תוכנת LOGO. מחקריו הובילו לפיתוח Lego Mindstorm, שפתח תחום שלם של צעצועים ללמידה. הוא היה תלמידו הקרוב ביותר של Jean Piaget, שהמציא את תורת ה-constructivism (שעל שמה קרוי בלוג זה). תאוריות אלה מניחות את הלומד במרכז תשומת הלב, כאשר שיטת הלמידה שלו צריכה להיות בדרך שבה יהיה לו הכי קל להתחבר לחומר וללמידה.

היום התקיים יום עיון באוניברסיטת MIT לזכרו, בו דיברו תלמידיו וממשיכי דרכו על הרעיונות שקידם. 

סימור לימד את עצמו דברים שהוא לא ידע ורצה לדעת. הוא שאל והתייעץ.

להלן מעט מהציטוטים ששמעתי בהרצאות שיצא לי לשמע.

Seymour Papert:

"צריך להפיל את מערכת החינוך הקיימת ולבנות אותה מחדש, ובו בזמן לעזור למורים ללמד טוב יותר".

"When we try to teach something, we deprive the learner from the joy of discovery"

"We learn culturally. we cannot help it"

"Connected family" book written late 90' . Invented how connectivity can assist education in the home environment.

Sherry Turkle

Objects of my creation.

אדם נקשר לאוביקט בצורה רגשית הרבה יותר חזקה מאשר לאפליקציה או משהו וירטואלי אחר. אנחנו זוכרים אוביקטים. לכן צריך להשתמש בהם יותר גם בתהליכי למידה.

עידית הראל, יזמית EdTech

הכשרונות קיימים. הלמידה רק צריכה להעצים את הכשרונות האלה. ריקוד, בישול, חוגים, מוזיקה.

Talent exists everywhere.

יבוא יום והילדים ידרשו שהלמידה תשתנה. הם ידרשו ללמוד בעזרת מוזיקה, אחרת פשוט יפסיקו להגיע.

Tod Machover, בנה תוכנית לימודים מבוססת מוזיקה

Paulo Blikstein, פרופסור באוניברסיטה סטנפורד, בית הספר לחינוך
Curriculum doesn't have to be a bad word. Force reviving your curriculum once in 5 years.

Alan Kay

how can we identify and empower powerful ideas forward

אנחנו לא צריכים ללמד מתימטיקה. אנחנו צריכים לבנות פרויקטים שמשתמשים במתימטיקה.

Marvin Minsky

school is the best thing ever invented to keep you from thinking about something important for more than a few minutes.

למה ״ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד״?, או הצעה לשינוי תפיסה בנוגע למבחני בגרות נפשית

האם כל ילד בן 17 מוכשר לנהוג ברכב (או 16 על אופנוע)? האם כל ילד בן 18 מספיק בוגר כדי להחזיק נשק בצבא? האם ילד בגיל 6 מוכן לכתה א'? האם כל ילד מעל גיל 9 יכול לחצות כביש לבד?

הגעה לבגרות אינה תלויה בגיל

תורת הפסיכולוגיה ההתפתחותית, התורה הרווחת היום לתיאור שלבי ההתפתחות הקוגניטיביים והמוטורים של הילד, טוענת לטווח גילאים רחב עבור זמן נורמלי לכל שלב התפתחותי. כלומר, נמצא כי בין גיל X לגיל Y ילד נורמלי יהיה מסוגל לחצות כביש לבד, אבל המועד שונה בין ילד לחברו. חשוב לזכור כי יש גם יוצאים מהכלל שאצלם יכול לקחת אפילו יותר זמן...

אבל למרות שאנו מבינים כי גיל פיזי אינו מעיד על רמת בגרות, החברה שלנו ממשיכה להתייחס אליו כאמת המידה הראשונה באבחון מוכנות ללמידה חדשה.

ישנם ילדים בגיל 8 שיכולים לנהל משק בית, לדאוג לאחים קטנים, להכין לעצמם אוכל, להגיע הביתה מבית הספר, או משימות אחרות לא סטנדרטיות לילד בגילם. האם אנו יכולים לחשוב על דרך אחרת לבחון בגרות מספקת מאשר הגיל הפיזי?

מבחן בגרות ממוקד וייעודי לכל מטרה

אני רוצה להציע מודל חדש לבחון את מוכנותו של אדם לתהליך למידה חדש לו. ביצוע מבחן בגרות ספיציפי ויעודי לכל מטרה: למשל עבור מי שרוצה (או צריך) לחצות כביש לבד; או עבור מי שרוצה ללמוד נהיגה.

המבחן לא יהיה בהרכח בכתב, אלא להיפך, עדיף שיהיה מעשי. זאת כדי לאפשר קרבה גבוהה למצב המציאותי ולהנגיש אותו לאנשים שלא יכולים לקרוא / לכתוב / בעלי ליקוי למידה כלשהו. 

המבחן צריך להיות בחינם, כדי לאפשר נגישות מלאה לכולם. אך צריך לקבוע פרק זמן מסוים שיש להמתין לפני שנגשים למבחן חוזר, זאת כדי למנוע הטרדה של המערכת, וגם כדי לתת זמן להתבגר...

תלמיד שמבין את משמעות תהליך הלמידה

יצירת מערכת מבחנים כזו יכולה להיות מאפיין טוב יותר למידת הבגרות של אדם. היא יכולה לסמן תרבות רצויה ולהתוות דרך חברתית יותר. רשת מבחני בגרות כזו בהכרח מתגמלת בבסיסה, שכן: ״עכשיו כשסיימתי את המבחן אני רשאי ללמוד נהיגה״. שינוי נוסף הוא העלאת חשיבות הלמידה בעיני התלמיד. תלמיד צריך להרוויח את זכותו ללמוד, ולא יורשה ללמוד רק כי הוא מסוגל לממן את הלימודים.

חישבו על המשמעויות של יצירת מערכת אבחנה שכזו.

• בית ספר: לא נצטרך לחלק ילדים לכתות של שכבות גיל. נוכל לסדר אותם לפי רמת המוכנות שלהם ללמידה של תוכן מסוים. בצורה כזו נקטין את הגיוון של התלמידים, מה שמאפשר להגדיל את הרלוונטיות של התוכן עבורם.
• שיוויון מערכתי: המערכת מאפשרת קידום והכרה חברתית גם לאלה שקשה להם כלכלית. יכול להיות מצב שאדם כלשהו מוכן רגשית לנהל עסק/ ללמוד באקדמיה/ לעבוד במקצוע מסוים, אך אין לו אפשרות לממן זאת. המבחנים הללו מאפשרים לו להוכיח לגורמי מימון חיצוניים (בין אם זה בנק, גופי מימון פרטיים או מלגות אקדמיות) שהוא אכן בנוי לזה ושיספק תמורה להשקעה בו.
• מגזר עסקי: המערכת מעצימה סוכני משאבי אנוש ונותנת להם כלים נאמנים יותר לאבחון מסוגלות, כישורים חבויים וגלויים כאחד, ותכונות אופי רלוונטיות.

תארו לעצמכם שאתם עכשיו יכולים לבקש מבעל העסק שאתם עובדים מולו "תעודת הכשר בגרותית" ליכולותיו המקצועיות והניהוליות. כיצד האבחנה בתעודה שכזו תשנה את רמת הבטחון שלכם באדם שמולכם וביכולתו לבצע את העבודה? איזה כישורים תרצו לראות כתובים ואילו תכונות אופי לא תרצו לראות שם?

תשובות לשאלות אלה יעניקו לנו בסיס תאורטי מוצק יותר בבניית מבחני אישיות שכאלה.
שיהיה לנו בהצלחה.

"צמצום במבחני הבגרות יגדיל את המצוינות" אומר שר החינוך שי פירון

כאילו קרא שר החינוך את הבלוג שלי בשנים האחרונות (אפילו תגובתו למיכל זולר מזכירה במקצת את שלי :), הוא מתחיל היום שינוי מבני רוחבי במערכת החינוך כולה. מובן מדבריו כמה גדול השינוי שהוא רוצה לעשות.
זהו שינוי מבורך. הקטנת כמות התוכן במבחני הבגרות והקטנת מספרם לצד ביצוע עבודות בגרות יסודיות יותר.
אני מאמין כי זהו מתכון נכון יותר לעיצוב אנשים ממוקדים יותר, מקצוענים יותר, מוכשרים יותר למאה ה21, פחות מפוזרים והרבה פחות משועממים...

אז כל הכבוד, שי פירון! עכשיו אני מאמין בך. החזרת את אמוני ביכולת של פוליטיקאים להתעסק בדברים החשובים באמת. בתור קורא אדוק של יאיר לפיד, זו היתה ציפייה ענקית שלי ממנו וממפלגתו. אתם על המסלול הנכון מבחינתי.
אנא המשך להתייעץ עם אלה שכיוונו אותך והלכו איתך בדרך הזו.

רוצה ליצור ספר אינטרטקטיבי המכיל וידאו, תמונות ואינטראקציה חדשה עם תוכן? עכשיו אתה יכול, ובקלות!

מייק מאטאס מחברת Push Pop Press מציג את הטכנולוגיה החדשה של הספרים הדיגיטלים שפיתחו.
כשהספר נכנס לiPad אפשר להגיע איתו לרמות חדשות של אינטראקציה: הזזת חפצים, משחקים, דיבור, נשיפה מחיאת כף ואפילו הסברים פשוטים בוידאו ותמונות מתחלפות.

יש לתוכנה צד עורך תוכן ויש אפשרות ליצור ספרים חדשים.

Mind Lab, חברה ישראלית וכלל עולמית שמנצלת משחקים ללימוד כישורים ופתרון בעיות

Mind Lab היא חברה ישראלית הפועלת במספר לא קטן של ארצות בעולם, ומקדמת שימוש במשחקים בכתה למטרת לימוד ופיתוח דרכי חשיבה וכישורים לחיים.

השלוחה הישראלית נקראת אשכולות חשיבה, והם מחפשים עובדים ומדריכים לבתי ספר. המשחקים בהם הקבוצה משתמשת הינם משחקי קופסא זמינים לכל דורש. החברה יוצרת מערכי הדרכה המנצלים את הכישורים הנרכשים במהלך המשחק על-מנת להפוך אותם לידע של ממש בחיים האמיתיים.

כל הכבוד ושיהיה הרבה בהצלחה! 

Source Filmmaker של Valve, כלי לעריכת סרטוני אנימציה למשחקי מחשב: אולי ננצל אותו ללימוד קולנוע?

חברת Valve היא אחת בחברות המשחקים המובילות היום בעולם. הכותרים שהיא מפיצה ומפתחת מפורסמים מאד ויש לה מיליוני לקוחות. החברה מתעסקת במשחקים ארוכי-טווח, בהם השחקן שוהה במשחק הרבה זמן בכל משחקון וגם לאורך תקופה ארוכה.

לאחרונה שיחררה החברה לחופשי ובחינם את הכלי שאיתו היא עורכת סרטוני וידאו (teaser) למשחקים שלה, הנקרא Source Filmmaker. הכלי מכיל בתוכו דמויות אנימציה מוכנות, אובייקטים, סאונדים לאפקטים ולדיבור, ועוד. כפי הנראה בסרטון, השליטה נמצאת במלואה אצל עורך הסרטון: הוא שולט במיקום המצלמה, באנימציה של הדמות (הבעות פנים, תנועות והתנהגות) והדיבור (Voice over).
קטע מגניב נוסף בכלי הזה הוא היכולת לצלם קטעים גם בזמן משחק אמיתי, והפיכתם לחלק מהסרטון.

אולי בתי ספר גבוהים ללימוד אנימציה ו/או קולנוע יכולים לנצל את הכלי המטורף והמורכב הזה על-מנת ללמד עקרונות בסיסיים בעריכה / סאונד / קומפוזיציה ובניית פריים / אורך שוט / אנימציה ומידול ועוד ועוד.
למי שמוכן להרים את הכפפה, אשמח לייעץ בכיוון!

"הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע הן שלוש המיומנויות החשובות ביותר לילדי העתיד"

בקבוצה מעניינת בfacebook, שנקראת ניהול תוכן דיגיטלי, צומחת לה בשקט קהילה של אנשי חינוך שמבינים כי לטכנולוגיה יש כוחות ויש השפעה רבה שאין להתעלם ממנה על חיינו ועל חיי ילדנו.

הסרטון הזה עורר דיון עמוק ומעניין בקבוצה. אינני מסכים עם האמרה שאין צורך במורה עצמו כדי לקיים למידה, אבל אני מסכים כי המורים של היום מעכבים את הלמידה בעצם זה שאינם משחררים את הרסן המשמעתי וחוסר הטמעת הטכנולוגיה בכתה.

"הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע הן שלוש מיומנויות נדרשות לילדי העתיד", כך טוען פרופסור מיטרה לקראת סוף הסרטון. אני מסכים עם כל מילה. בעידן המידע המורה אינו בעל הידע, משום שהמידע פתוח ופרוץ לכל. המיומנות החשובה היא היכולת לשלוף את המידע החשוב לך באופן המהיר ביותר והמדויק ביותר. לשם כך צריך לדעת לקרוא, לחפש מידע ולברר את מהימנות המידע.

בהצלחה לכולנו בעבודה שעוד לפנינו בלימוד הדור הצעיר את המיומנויות הללו, ובהכנת המערכת לשינוי הקרב וההכרחי.

JoyTunes - הדרך הישראלית ללמוד נגינה

אני שמח להכריז על אחד הפרויקטים הישראליים המוצלחים השנה, קבלו את חברת JoyTunes.
החברה פיתחה מנגנון שבו המכשיר הנייד מאזין לצלילי החלילית או האורגן שבהם מנגנים, ומשתמש בהם כדי להפעיל משחק כלשהו. אם ניגנת נכון, תצליח לשמוע שיר מוכר.
זה איננו קונספט חדש, אבל הביצוע יפיפה, מדויק ומנצל את המכשירים הניידים בצורה מקסימה בעיני.
וכנראה שלא רק בעיני, משום שהחברה זכתה בפרסים לא מעטים בשנתיים האחרונות מארגונים ברחבי העולם ביניהם גם האו"ם.

הכיוון החינוכי אינו מסתיים במשחק עם מטרה טובה. לJoyTunes יש מערכת סטטיסטיקה וניהול מידע מותאמת למורים! יש מערכי שיעור מוכנים, אפשרות להזמין את התלמידים שלכם ולפתוח כתה מקוונת. בקיצור, לאלה מכם שעקבו בבלוג הזה, נבנתה כאן מערכת מלאה המותאמת לקיום למידה מלאה בנושא.

לכן, אני ממליץ בחום לאלה מכם שרוצים לחזור לנגן / אלה שמכירים מורה לחלילית או פסנתר / לאלה שרוצים שהילד יתנסה בנגינה -- להוריד בחינם את האפליקציות של Joytunes ולהתחיל לנסות.

האפליקציות בחינם. לא קיבלתי טובות הנאה, אבל אחד המפתחים הוא חבר קרוב.
אז כל הכבוד לנעם גת והחבר'ה בJoyTunes !
תמשיכו לעשות חיל!

סיכום כנס the Future of Learning- Innovation

Learning Without Frontiers הוא ארגון ששמעתי עליו דרך קבוצת Game Based Learning בLinkedIn .
בינואר האחרון הם ארגנו כנס בנושא חדשנות ועתיד הלמידה ועכשיו הם מפרסמים את כל ההרצאות שהוקלטו בוידאו.
תהנו ותודה רבה.

תסמונת סינסתזיה - הפגם, הכשרון ומה זה מלמד אותנו

דניאל טמט (Daniel Tammet) הוא אדם שיש לו את התסמונת היחודית סינסתזיה. כפי המוסבר בסדרת הסרטונים הזו התסמונת גורמת לראיית מספרים ואותיות בצורות וצבעים במקום בצורה הכתובה שאותה כולנו מכירים. הדבר נובע מקישור חריג בין החלק במוח שמטפל בצורות וצבעים לבין החלק שעוסק במספרים ואותיות.

מה שבאמת מדהים הוא, שבשונה מאנשים עם תסמונות דומות שגורמות לגאונות מתימטית, דניאל אינו סובל מפיגור ויכול לדבר ולהסביר את מה שהוא חווה. הוא מסביר את המראות, הצורות, הריחות והתחושות שכל מספר מעלה בו. ואפילו כיצד הוא מצליח לבצע פעולות חשבוניות בצורה פשוטה ומהירה כל כך ולזכור כל כך הרבה מספרים.

CTM-ED של נס טכנולוגיות - פרויקט שמחנך סטארטאפיסטים צעירים

חברת נס טכנולוגיות הישראלית, NESS, החלה בפרויקט מדהים לפני שלוש שנים עם עיריות של כמה ערים בארץ: ראשון לציון (כמובן, לא פעם הזכרתי את שמה בבלוג הזה), מודיעין, נתניה, אשדוד, ירושלים (לא מפתיע גם כן), חולון (גם כן לא מפתיע) ורעננה.

הפרויקט נקרא CTM-ED, ניהול טכנולוגיה, והוא מנסה להקנות למשתתפים ידע נרחב בתחום הטכנולוגיות הקיימות והעתידיות במקביל ליצירת קרקע מעשית בתוכנה, פיתוח וניהול פיתוח של פרויקטים. הפרויקט מתחיל מכתה י' ונמשך עד יא'-יב', כמעט שלוש שנים!

בסוף כל שנה התלמידים נדרשים להציע רעיונות חדשים לסטארטאפים וכמובן להציג אותם מול "משקיעים פוטנציאלים" בדמות מנהלים בכירים בחברת נס טכנולוגיות! מודל זה של הכנת התלמיד לקראת הצגה פעילה של רעיון שבנה והרכיב לאורך זמן דובר לא אחת בבלוג זה ובדומיו בעבר כמודל מצליח מאד בפיתוח אישי של התלמיד.  

ראיתי מקרוב את התכנים שעוברים בקורסים והטכנולוגיות אליהן נחשפים התלמידים ואני מאד ממליץ להורים המכירים את התוכנית לעשות מאמץ להכניס את הילד שלהם לתוכנית זו (אני בטוח שהילד יהנה מאד כשהוא יהיה בפנים), ואני ממליץ מאד לראשי ערים נוספות לבחון את הצטרפותם לפרויקט שכזה גם בעיר שלהם.

כתבה נוספת על הפרויקט באתר אנשים ומחשבים

"אין לי כוח ללמוד את זה, אני מעדיף לשחק במחשב" או הזמנה להגיש רעיונות לתכנים לימודיים שקשה ללמד אותם

אני מעוניין להשקיע את זמני בתקופה הקרובה לפיתוח משחק שיוכיח שאפשר ללמד בעזרת משחקי מחשב או מציאות מועצמת. יש לי רעיון מצויין לכל המערכת שתעטוף את המשחק, תספק סטטיסטיקה למורה/ הורה על הביצועים של השחקן, תציג את הנקודות הבעייתיות והמוצלחות של השחקן ואפילו תייעץ למורה/ הורה כיצד ועל מה לתחקר את השחקן בנוגע לביצועים שלו ותמליץ כיצד כדאי להמשיך הלאה בלימוד ובמשחק.

אבל כדי להמשיך עם הפרויקט הזה אני זקוק לתחום תוכן שיש בו קושי לימודי, כי רק כך אוכל להוכיח שאכן המשחק יכול לסייע. כמו כן אני צריך להתאים את המערכת למשחק כלשהו.

אז אם אתם מורים לכתה או מקצוע ספיציפי ואתם מתקשים ללמד תחום מסויים, או הורים לילדים ששמעתם אותם מוותרים על לעשות שיעורים במקצוע מסויים, או אתם בקשר כלשהו עם ילדים וזיהיתם קושי שלהם -- אני רוצה להזמין את כולכם לכתוב לי במייל או עדיף בתגובות לפוסט הזה. אנא תארו באיזה תחום תוכן מדובר (כמה שיותר מדויק) ומה נראית לכם הסיבה לקושי בלימוד תחום התוכן. נסו לתת כמה שיותר פרטים כמו: מה גיל הילד שלכם, עם איזו חוברת הוא לומד בכתה ומה הוא נדרש לעשות במסגרת המטלות שהוא מקבל בכתה באותו שיעור.

תודה מראש.

פיתוח משחקים לימודיים בישראל בעזרת תוכנית שיט"ה והמחלקה לטכנולוגיות למידה בחולון

בהמשך לפוסט הזה שעסק בפרויקט קודם של פיתוח משחקי מחשב לתלמידי בית ספר בתוכנית שיט"ה, הנה פרויקט נוסף שהסתיים השנה שעסק בפיתוח משחקים לימודיים בעזרת תוכנת Scratch.

התלמידים: כתה ה' מבית ספר משה שרת בחולון.
המדריכים: סטודנטים מהמחלקה לטכנולוגית מערכות למידה במכון הטכנולוגי בחולון.
תוכנת סקראץ': תוכנה שהופכת את לימוד התכנות לתהליך ויזואלי, מפושט וברור הרבה יותר ממה שהיה אי פעם.

כל הכבוד לדויש ולתלמידים היוצרים !
מאחל הרבה הצלחה בפרויקטים הבאים. 

חברת ZugStar פיתחה טכנולוגיה המאפשרת AR שיתופי מבוסס שיחת וידאו

בחברת ZugStar עובד מכר שלי מתחום הפיתוח של טכנולוגית המציאות המועצמת. בפוסט הזה הוא מספר שהחברה שלו הציגה פיתוח של טכנולוגית אוגמנטד ריאליטי המשולבת יחד עם שיחת ועידה. בעזרת הטכנולוגיה יכולים המשתתפים לראות את כל מה שהמשתתפים האחרים רואים, וכך בעצם ליצור שיתופיות ואינטראקציה שיתופית על אותה מערכת AR. אין עוד מערכות AR נפרדות אלא חוויה אחרת לגמרי.

בפוסט ההוא הוא מספר על שימושים שונים של הטכנולוגיה הזו בתחום הקניות: למשל שסבא ונכד יוכלו לערוך קניות גם אם הם נמצאים במקומות שונים. אני מיד חושב על השימושים בחינוך והדרכה: סימולציות והדגמות בשלט רחוק, עזרה בתפעול תקלות במחשב ובמערכות מחשב מרחוק בתוספת המגע האישי ועוד ועוד.

חברת Vuzix מייצרת הדרכות בעזרת AR לצבא, שרותים רפואיים ועוד

חברת Vuzix משווקת חומרה ייעודית לצפייה בוידאו באופן אישי: משקפי שמש עם זגוגית אטומה שטבוע בתוכן מסך וידאו. הדבר מאפשר צפייה בוידאו על מסך שנראה כמסך ענק והאזנה למוזיקה בצורה פרטית בלי שאף אחד אחר רואה.

המוצר המעניין באמת שלהם קשור דוקא למציאות המועצמת, וזהו Wrap920, שהוא זוג משקפיים עם עדשות שקופות (כמו משקפיים רגילות) שבתוכן מסך וידאו וגם מצלמת וידאו. ולמה זה כל כך מעניין אתם שואלים? משום שבחיבור פשוט של המצלמה למחשב אפשר לצפות בטכנולוגית המציאות המועצמת וכך להפוך את חווית הצפייה למשהו אמיתי הרבה יותר.

לאחרונה חברת vuzix התחילה להפעיל פרויקטי הדרכה לחברות אחרות, כמו: צבא, שירותי רפואה ואקדמיה. הכשרה של טייסים וטכנאי טיסה, חיילים, מנתחים והענקת טיפול ראשוני בחולה.

מציאות מועצמת בשיעור כימיה בתאילנד

המקרה הראשון שאני מכיר בו שולבה המציאות המועצמת לתוך שיעור בצורה כה משמעותית. כל הכבוד למורים האחראים לשינוי הזה. אני מקווה שהדוגמא הזו תביא לשינוי כזה גם אצלנו.

לכל המעוניין ביצירת פרויקטים כאלה מוזמן לפנות אלי.

פלאי הטכנולוגיה הישראלית הוצגו בכנס Think-Next 2009 של מיקרוסופט

אתמול ביקרתי בכנס THINK NEXT של חברת מיקרוסופט שבו הוצגו כ50 פירות של פיתוח טכנולוגי ישראליים. ביניהם: משקפים שניתן לראות בהן גם וידאו, שולחן עבודה ומערכת הפעלה חינמים הנגישים ברשת, תוסף לפאוור פוינט המאפשר יצירת מצגות לא-לינאריות מבוססות על מפת מושגים, מערכת חכמה הלומדת את העדפותיך בסרטים וסדרות טלוויזיה ומעניקה לך סרטים נוספים שתאהב, מכשיר סלולרי קטן שיכול להכנס לתוך מגוון מכשירי אלקטרוניקה אחרים ולשנות את מאפייניהם, ועוד פיתוחים טכנולוגים מעניינים בחומרה ותוכנה כאחד.

כמובן שלא כל הפרויקטים עסקו בחינוך (ולמעשה הופתעתי לטובה כשראיתי כאלה שכן :). לא אוכל לסקור כאן את כל מה שהיה שם אבל אלה הפרויקטים שהרשימו אותי במיוחד.

1. דידי ורדי, אדם המציג עצמו כ"מוכר ברגים ומקים מרכז רון ורדי לטיפוח תלמידים מחוננים", הציג מספר מיצגים שבנה בעצמו מחפצים שהוא מוצא ואוסף. המיצגים מלמדים על עקרונות פיסיקליים מגוונים, והעקרון שמוביל את ורדי בבניתם הוא "שיהיה כיף". בניית המיצגים מתבצעת בשיתוף עם הגארג' גיקס של יוסי ורדי, (שהם חברים קרובים שלי), שנמצא בחולון.

2. מחולל המשחקים KUDU של מיקרוסופט מאפשר לילדים לפתח משחקים בעזרת מנשק משתמש מדהים במורכבותו מחד ופשטותו מאידך. הפיתוח והמשחק יכולים להתבצע גם באופן יחידני וגם באופן שיתופי של כמה אנשים בו-זמנית. אני מהמר כי התוכנה הזו תכנס חזק לעולם הילדים כשתצא לאור, ויש לה פוטנציאל אדיר בלימוד הקונספט שמאחורי תיכנות מונחה עצמים.

ילד מדגים את המחולל של KUDU בכנס אחר:

3. אותיות מרקדות לצלילים. מוחמד חוסיין, בוגר המגמה למדיה אינטראקטיבית בשנקר, הציג את פרויקט הגמר שלו שעוסק בשילוב המוזיקה עם הקליגרפיה. תוכנה שיצר, Musink, יודעת לקבל טקסט כלשהו ולכתוב אותו על-פי מנגינה מסויימת. כלומר, לצלילים המתנגנים יש השפעה על מראה האותיות הנכתבות.

4. הקוביה ההונגרית עוברת למציאות אחרת. סטודנטים מאוניברסטית בן גוריון ובצלאל לקחו את הרעיון של הקוביה ההונגרית למקום קצת שונה. תאלצו לחכות לסרט ההדגמה שלהם כדי לראות זאת.

ולסיום סיומת, סרטון שמציג מהפך עתידני בממשק אדם-מכונה בתוך הבית.

"אם בתי הספר לא יתאימו את דרכם אל המאה ה21, לא יהיה להם צידוק קיומי", מארק פרנסקי 2007

מארק פרנסקי, ממציא המושג digital natives, מדבר בכנס Hand Held Learning 2007. על מאפייני השימוש בטכנולוגיה על-ידי ילדים, על יתרונות השימוש בPDA ועל טכנולוגיה בלמידה ובבתי הספר.
"אם בתי הספר לא ישנו את דרכיהם ויתאימו עצמם לעידן המידע ולdigital natives, בתי הספר יעלמו ולא יהיה להם יותר צידוק", אומר פרנסקי. "במאה הקודמת הילדים שהגיעו לבית הספר ראו את האור. במאה ה21 אנחנו מחזירים אותם אל החשיכה. אנחנו אומרים להם לזרוק את כל הטכנולוגיה לפני שהם נכנסים אל בית הספר, במקום לעשות בה שימוש. הטכנולוגיה הזו היא חלק מהם. עלינו להבין זאת ולנצל זאת".
פרנסקי מדבר על הכישורים הנדרשים לאנשי המאה ה-21, והוא מציע כמה וכמה רעיונות לשינויים בתוכנית הלימודים בכל מערכת חינוך בעולם כך שתוכל להשיג את אותם היעדים החינוכיים רק בעזרת נושאים ותכנים הקשורים למאה ה-21.
40 דקות של הרצאה שמביאות לימים של מחשבה.

Marc Prensky, Keynote

View more presentations from HandheldLearning. (tags: learning handheld)

עיצוב אינטראקציות- שימוש במגוון המדיות הקיימות להעברת מסרים חברתיים ותרבותיים

עיצוב אינטראקציה, או בשמו האנגלי: interaction design, הוא אחד מהתחומים החמים בעולם הטכנולוגיה היום. במכון הטכנולוגי אקדמי בחולון נפתח לפני שנתיים קורס בשם interaction design hands-on או בקיצור IDHO, המפגיש את הסטודנטים עם עולם מורכב זה. הסטודנטים עצמם באים מרקעים שונים: חלקם מעצבים תעשייתיים, חלקם מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה וחלקם אנשי טכנולוגיות למידה.

סרטון זה מציג את תערוכת הסיום של מחזור מרץ-אוגוסט 2008, בו לקחתי חלק. הנה קישור לאתר הקורס הזה.
הנה קישור לאתר הקורס מרץ-אוגוסט 2007.

התערוכה הבאה תערך באיזור פברואר 2009. הודעות יגיעו בהמשך!