Aleph Champ: ללמוד שפה חדשה בסגנון קראטה

לפני כעשור התחיל לרוץ חוג קטן ללימוד עברית לילדים יהודים אמריקאים, שהשוני המרכזי בתוכנית היה שהלמידה מחולקת לשלבים, וכל שלב מסומן בחגורה בצבע שונה. ההשראה נלקחה מהקראטה.

יחד עם זה, הומצאו משחקים לשינון וזיהוי אותיות, וספרי לימוד צבעוניים וכיפים יותר נכתבו.

היום יש כ300 בתי ספר ברחבי העולם שמשתמשים בתכנים של חברת Aleph Champ על מנת ללמד את השפה העברית, בין אם בתוך כתלי בית הספר ובין אם כחוג נלווה.

ב2015 התמזל מזלנו לפגוש במייסדים של החברה והתחברנו ברגע. המשכנו לייעץ להם במשך כמה חודשים וזו היתה חוויה מהנה ומאתגרת. המוצר השתפר, קיבל כיוון חדש ויצא לדרך נוספת. כיום הם משלבים משחקי קופסא ובתקווה שבשנים הקרובות גם יוסיפו את עולם הדיגיטל לארסנל.

שיהיה בהצלחה!

כנס TEDx Youth Jerusalem ,2017

כחלק מאירועי יום חינוך בירושלים, התקיים אירוע TEDx Youth בנושא שינוי החינוך. שש הרצאות על יוזמות חדשניות שהקימו בני הנוער, ועל רעיונות יצירתיים לפתרון בעיות בנושאי חינוך חמים מאד. 

התרגשתי מאד לשמע את בני הנוער האלה מדברים. תמיד הזדהיתי עם נוער שצועק לזכויותיו ופועל על-פי עקרונותיו. בתור אחד שלקח חלק בהקמת תנועת נוער כבר בגיל 16, שקיימת עד היום דרך אגב, זה משהו שאני מבין אותו מקרוב. הדחף הזה שבוער בך לעשות, למרות שה"מבוגרים" לא מאמינים שאתה יכול כי אתה צעיר.

אז לפניכם תקצירי ששת ההרצאות.

ענבל פרנקל (בת 17) ציטטה את יאנוש קורצ'ק. דיברה כיצד להתמודד עם אחדות בין השבטים. הציעה להסדיר מפגשים בין חילונים, חובשי כיפות, לחרדים וערבים. "אני לא נאיבית", היא אומרת. "אני יודעת שהשינוי צריך לבוא מלמעלה. אבל אני יודעת ששינוי גדול יכול גם לצמוח מלמטה."

איתי פנקס (בן 15) יועץ לסטארטאפים במסגרת חברה שהקים Joy2Day. פיתח אפליקציות כמו: My quick fingers, Catch the bubble, Sumzapp.

"חיכיתי כל שבוע להגיע לחוג המחשבים. ידעתי כבר בגיל 10 מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול". הוא הסביר שהמפגש המשמעותי ביותר בשבילו היה עם המנטור האישי שלו, ועל הרעיון הזה הוא מתבסס באומרו שעל מערכת החינוך לייצר קשרים בין התלמידים למנטורים בתעשייה.

"אין לתאר את הרגשת הגאווה על השקת אפליקציה לעולם. ועוד בגיל 12!". כשאמר זאת נזכרתי במאמר שכתבתי לפני כמה שנים על חשיבות השיתוף של עבודות התלמידים באינטרנט. את הכל אפשר לשתף וזה מאד כדאי.
"הבנתי כבר אז שאי אפשר לעשות ולהתמקצע בהכל. אני חייב שותפים. ולכן הקמתי חברת יעוץ למבוגרים".
הוא חתם באומרו כי "תפקידה של מערכת החינוך היא לעזור לנו התלמידים למצוא את התשוקה שלנו. את מה שאנחנו נאהב ונרצה לעשות כל חיינו". וזה בדיוק המסר שלנו למורים ואנשי חינוך ברחבי העולם. כאן העליתי דמעה ראשונה :)

 

ירדן קדם ונעם תמיר (בנות 14) המציאו את Lipsting, שפתון שיכול לחוש את סם האונס. כאשר השפתון בא במגע עם החומר שבסם, הוא נותן תחושת עקצוץ, ומכאן השם.

הן דיברו על בעיות המגדר ועל מקורן. טענו שלמעשה הן מתחילות כבר מהצעצועים שנותנים לנו לשחק בהן (בדיוק המחקר שאני עורך בתקופה האחרונה). הברבי הרזה, הבלונדינית שעוסקת במסיבות תה ובישולים מלמדת אותנו על ציפיות החברה מאיתנו. וכמוה, משחקים נוספים. "עלינו ועל המורים האחריות לשנות את היעוד הזה. לכו ללמוד מדעים!", הן ציוו על בנות העשרה. 

ארז טפר (בן 17). בוגר תוכנית LEAD, הובלה של נוער על ידי נוער. הקים את פרויקט ה21.

"תמיד אהבתי מדעים", הוא מספר. "אך באותו זמן שאני מקבל 60 בבחינת מחצית במתמטיקה בכתה יא' בבית הספר, קיבלתי תעודת הצטיינות באוניברסיטה כשאני לומד קורס בפיזיקה. אז הבנתי שמשהו לא בסדר בשיטת בבית הספר. ויותר חשוב, הבנתי שהבעיה האמיתית היא לא אני... אנחנו כחברה מסתכנים בלאבד אנשים מוכשרים. וגרוע מכך, אנחנו משכנעים אנשים מוכשרים שהם לא טובים למערכת".

הוא הקים את פרויקט ה-21 במסגרת תוכנית LEAD להובלת נוער. מטרת התוכנית היא לסייע לבתי הספר לכישורים הדרושים למאה ה21. "בית הספר צריך ללמד אותנו להתמודד עם המידע הרב והבלאגן הגדול שהאינטרנט יוצר, כמו גם לנהל את הזמן שלנו באופן יעיל יותר". כיום בתוכנית ישנם 21 מדריכים עם 250 תלמידים. והתוכנית בדרך להתפשט לעוד בתי ספר.

אליאב מרקוביץ (בן 13). מגייס כספי תרומות עבור הגשמת משאלות לילדים מיוחדים.

לאליאב יש אחות עם צרכים מיוחדים. הוא טען שהמבוגרים הם אלה שעוסקים בהגדרות, ולא הילדים. המבוגרים הופכים ילדה מדהימה כמוה ל"בעלת מוגבלות" או "בעלת צרכים מיוחדים". הוא מעדיף לקרא לה "ילדה מיוחדת".

"הרי כולנו מוגבלים בדרך זו או אחרת", הוא אומר, "לכל אחד יש חולשות וחוזקות. ההבדל הוא בגישה. אנחנו צריכים לחזק את החוזקות ולהתעלם לגמרי מהחולשות. זה הרבה יותר אפקטיבי".

הוא גם סימן את המקור לבעיות אלה. "בגן החיים שלי מדהימים, מחזקים אותי כל הזמן. כל ציור שאני מצייר הוא הציור הכי נהדר שהמבוגרים ראו. אבל כשמגיעים לבית הספר כל זה פתאום משתנה ומתחילים למדוד אותי. והכי גרוע, מתמקדים בחולשות שלי ואיך אני צריך לנהוג כדי להשתפר".

אליאב התניע פרויקט גיוס כספים עבור הגשמת משאלות לילדים מיוחדים. הוא גייס עד עתה כ30,000 שקלים והיד נטויה. הוא ביקש מכולם להתחיל להתמקד בחוזקות של האנשים שסביבנו, ולא לנסות לתקן את החולשות שלהם.

תהל שטובר (בת 17). הקימה פרויקט שיתוף בני נוער עם צוות ההוראה לשדרוג איכות ההוראה במסגרת תוכנית LEAD.
"תראו, אנחנו הדור הסקרן ביותר שהיה כאן כבר הרבה שנים", היא פותחת. "אנחנו לומדים מהר יותר, וסופר אינטליגנטים. אבל אנחנו גם הרבה יותר ביקורתיים ועקשנים". כבר אהבתי את ההתחלה... 

היא ממשיכה: "בית הספר הוא אחד המקומות הכי לא מאתגרים ולא מפתחים את הסקרנות שלנו. אנו אוגרים רצון עז לחוות ולהתרגש, אבל לא מוצאים פורקן בבית הספר. ועכשיו אתם מתלוננים על זה שאנחנו מנסים כל מיני דברים בעייתיים כמו אלכוהול?". גם כאן נותרתי אילם מרמת הבגרות שיוצאת על הבמה הזו. 

והיא ממשיכה: "אנחנו הצרכנים של המוצר שנקרא חינוך. למה שלא תשאלו אותנו מה אנחנו רוצים ומה אנחנו צריכים, במקום לעשות ישיבות וכנסים כדי למצא את זה?".

תהל סיימה את ההכשרה של ארגון lead. ניהלה קמפיין יחד עם ראש עיריית ירוחם וחילי טרופר. עכשיו כבר הבנתי מהיכן למדה את כל מה שאמרה...

היא הקימה את ארגון "צוות יא עובדים למענכם", צוות של תלמידים ומורים שפועל לשיפור רפורמת מערכת הבגרויות שהונהגה על-ידי שי פירון. היא קראה לבני הנוער לקום ולסייע למורים להבין אותם טוב יותר, במקום לפנות החוצה מבית הספר לדרך רעה. 

לסיכום האירוע וההרצאות המדהימות ששמעתי, אני רוצה לצטט את תהל באימרתה המסכמת: "בני הנוער הם לא דור העתיד של המדינה, אלא דור ההווה שלה! אם אני יודעת שאני יכולה לעשות כבר עכשיו, אז למה שאחכה לעתיד?"

אני רוצה להוסיף עוז לקריאה זו, ולשלוח אותה רחוק עוד יותר. כל אחד מאיתנו צריך לעשות את שביכולתו לשינוי עתיד החינוך. אבל אנא עשו זאת כבר עכשיו.

הרצאה נוספת הוקרנה במסכים. היא היתה של נערה בשם אדורה סוויטק, שכתבה ספר עם 300 סיפורים כבר בגיל 13. הוריה סייעו בה ותמכו בתשוקתה לכתיבה, למרות כל התגובות האחרות שהיו יכולות להגיע לקריאותיה לפרסום כתביה.

הספר נקרא Flying fingers והוא מכיל יצירה מדהימה.

In memory of Seymour Papert: Thinking about learning

סימור פאפרט, 1928-2016. מראשוני האנשים שזיהו את הפוטנציאל שבלמידה עם המחשבים, ייסד את המושג של constructionism, ממציא תוכנת LOGO. מחקריו הובילו לפיתוח Lego Mindstorm, שפתח תחום שלם של צעצועים ללמידה. הוא היה תלמידו הקרוב ביותר של Jean Piaget, שהמציא את תורת ה-constructivism (שעל שמה קרוי בלוג זה). תאוריות אלה מניחות את הלומד במרכז תשומת הלב, כאשר שיטת הלמידה שלו צריכה להיות בדרך שבה יהיה לו הכי קל להתחבר לחומר וללמידה.

היום התקיים יום עיון באוניברסיטת MIT לזכרו, בו דיברו תלמידיו וממשיכי דרכו על הרעיונות שקידם. 

סימור לימד את עצמו דברים שהוא לא ידע ורצה לדעת. הוא שאל והתייעץ.

להלן מעט מהציטוטים ששמעתי בהרצאות שיצא לי לשמע.

Seymour Papert:

"צריך להפיל את מערכת החינוך הקיימת ולבנות אותה מחדש, ובו בזמן לעזור למורים ללמד טוב יותר".

"When we try to teach something, we deprive the learner from the joy of discovery"

"We learn culturally. we cannot help it"

"Connected family" book written late 90' . Invented how connectivity can assist education in the home environment.

Sherry Turkle

Objects of my creation.

אדם נקשר לאוביקט בצורה רגשית הרבה יותר חזקה מאשר לאפליקציה או משהו וירטואלי אחר. אנחנו זוכרים אוביקטים. לכן צריך להשתמש בהם יותר גם בתהליכי למידה.

עידית הראל, יזמית EdTech

הכשרונות קיימים. הלמידה רק צריכה להעצים את הכשרונות האלה. ריקוד, בישול, חוגים, מוזיקה.

Talent exists everywhere.

יבוא יום והילדים ידרשו שהלמידה תשתנה. הם ידרשו ללמוד בעזרת מוזיקה, אחרת פשוט יפסיקו להגיע.

Tod Machover, בנה תוכנית לימודים מבוססת מוזיקה

Paulo Blikstein, פרופסור באוניברסיטה סטנפורד, בית הספר לחינוך
Curriculum doesn't have to be a bad word. Force reviving your curriculum once in 5 years.

Alan Kay

how can we identify and empower powerful ideas forward

אנחנו לא צריכים ללמד מתימטיקה. אנחנו צריכים לבנות פרויקטים שמשתמשים במתימטיקה.

Marvin Minsky

school is the best thing ever invented to keep you from thinking about something important for more than a few minutes.

Oomiyu, רובוט לילדים שנבנה מנייר קרטון

המבוגרים ביניכם ודאי זוכרים את ערכות החשמל שהיינו בונים בעבר: היה שעון מעורר, פעמון דלת, ואפילו רדיו למומחים. היו גם ערכות לבניית מטוסים מיניאטורים (או מכוניות ובתים) עם מיליון חלקים מורכבים.

אז הנה ערכה שמשלבת את שני האלמנטים הללו לאחת. זו ערכה לבניית רובוט בצורה ינשוף העשוי מקרטון! הרובוט זז ומגיב לליטופים, מזהה אתכם כשתכנסו לחדר ועוד.

זהו פרויקט קיקסטארט שאני מאד מקווה שיגיע לשלב הייצור :)
יכול להיות שימושי גם להורים שרוצים לקנות ערכת יצירה לילדים כמתנה לחגים, או לכתות בית ספר שרוצות לתבל את שיעורי החשמל או היצירה בתבלינים של למידה משמעותית וכיפית יותר.

בהצלחה

Hack-a-Ball, צעצוע כיפי שאפשר לתכנת לו משחקים קבוצתיים

90 דולר.

http://www.hackaball.com/

תוכנית הדרכה חינמית ללימוד יצירתיות, מחשוב ותכנות לכל קהל יעד

אני שמח להביא בשורה טובה לקהילת המחנכים, מורים למחשב ותכנות, וגם לאלה שרוצים ללמוד או ללמד מבוגרים יותר (סטודנטים או בוגרים). ממש לפני חצי שנה נכתבה גרסה ראשונה של תוכנית הדרכה מפורטת מאד המשתמשת בסקראצ  כדי ללמד עקרונות מחשוב יצירתי (או creative computing). מדובר בפרויקט עצום עם חשיבה על כל הפרטים הקטנים: מדריך למורה ודפי עבודה ללומדים, חלוקה לפרקי עבודה לפי שלבים המבנים את הידע שלב אחר שלב אפילו ללומד ללא ידע בתוכנה כלל.

המדריך נכתב על ידי בוגרי ובוגרות אוניברסיטאות הארוורד וMIT (יוצאי media lab) וחינמי להורדה ולשימוש לכל מטרה דרך קהילת Scratch Ed.

החלק היפה הוא שהצוות מכוון לכך שהמשתמשים במדריך יערכו אותו מחדש, יעצבו פעילויות חדשות, יבנו מערכי שיעור נוספים וישתפו בחוויות שלהם מביצוע ההפעלות. רק מבקשים שתציינו אזכור לכותבי המקור.

ילדים מעצבים שינוי: עמותת Design for Change

שמעתי אתמול על היוזמה הזו שנקראת design for change. התחילה בהודו ב2009 וכבר הגיעה ל30 ארצות.

מדובר בהפעלה בית ספרית שמועברת על ידי המורה לכתה שלו, עם תחרות כלל עולמית בין הקבוצות השונות.

התחרות היא על היוזמה החברתית הטובה ביותר.

יש כאן שני חלקים יפים שאהבתי במיוחד.

1- הדרך שבה ניסחו את שלבי פיתוח המוצר.

להרגיש -> לדמיין -> לעשות -> לשתף

יש כאן הנגשה יפה מאד של שלבים במציאת בעיה, מציאת פתרון, בניית הפתרון, ויצירת המשכיות למוצר.

2- בכל שלבי העבודה הילדים אחראים לתהליך באופן בלעדי. אם צריכים לגייס כסף- הם צריכים לחשוב על איך לגייס אותו. לעיתים זה אומר שהם צריכים לעשות פרויקט נפרד לחלוטין כדי לממן את הפרויקט המרכזי.

 

אז אם אתם מורים שמעוניינים ביותר מידע, פנו למובילה הישראלית של הארגון באתר שלהם.

"there's a magical window just after you learn something, when you're dying to tell somebody" Neil Gershenfeld

ציטוט נוסף: "הרגע המתאים ביותר לשתף רעיון, הוא שניות אחרי שהוא מתגלה. זה בדיוק הרגע שבו הלומד הכי מתרגש מהתגלית החדשה!"

הרצאה מדהימה של ניל גרשנפלד, שהמציא קורס בMIT בשם "כיצד לבנות (כמעט) כל דבר" שהפך להיות תנועה עולמית.
ניל גרשנפלד אחראי להקמת מעבדות הFab Lab. כרגע בישראל יש שתיים (חולון, חיפה) ושלישית בדרך (ירושלים).

ליגת הלגו First Lego League

למי שעדיין לא מכיר את ליגת הLEGO, אז הגיע הזמן שתכירו את אחת הדרכים המגניבות ביותר לייצר מוטיבציה אצל נוער וילדים בדור הזה.

ליגת הלגו היא תחרות עולמית המשלבת כישורי תוכנה, בנייה, מכונות, תכנון ארוך-טווח, עבודת צוות, פתרון בעיות בזמן אמת ועוד. ישנם מספר שלבים לתחרות וצוותים יכולים להגיע מכל ארץ ומכל מקום. חובה להשתמש בערכה מסוימת הנמכרת על ידי לגו (ולכן התחרות ממומנת על ידיהם).

ישנם כבר לא מעט בתי ספר, מורים והורים שאני מכיר שמלווים ילדים ונוער במסע הזה. וזה מדהים.

תשקלו.

הערכה הראשונית שצריך לרכוש היא Lego Mindstorm

למה ״ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד״?, או הצעה לשינוי תפיסה בנוגע למבחני בגרות נפשית

האם כל ילד בן 17 מוכשר לנהוג ברכב (או 16 על אופנוע)? האם כל ילד בן 18 מספיק בוגר כדי להחזיק נשק בצבא? האם ילד בגיל 6 מוכן לכתה א'? האם כל ילד מעל גיל 9 יכול לחצות כביש לבד?

הגעה לבגרות אינה תלויה בגיל

תורת הפסיכולוגיה ההתפתחותית, התורה הרווחת היום לתיאור שלבי ההתפתחות הקוגניטיביים והמוטורים של הילד, טוענת לטווח גילאים רחב עבור זמן נורמלי לכל שלב התפתחותי. כלומר, נמצא כי בין גיל X לגיל Y ילד נורמלי יהיה מסוגל לחצות כביש לבד, אבל המועד שונה בין ילד לחברו. חשוב לזכור כי יש גם יוצאים מהכלל שאצלם יכול לקחת אפילו יותר זמן...

אבל למרות שאנו מבינים כי גיל פיזי אינו מעיד על רמת בגרות, החברה שלנו ממשיכה להתייחס אליו כאמת המידה הראשונה באבחון מוכנות ללמידה חדשה.

ישנם ילדים בגיל 8 שיכולים לנהל משק בית, לדאוג לאחים קטנים, להכין לעצמם אוכל, להגיע הביתה מבית הספר, או משימות אחרות לא סטנדרטיות לילד בגילם. האם אנו יכולים לחשוב על דרך אחרת לבחון בגרות מספקת מאשר הגיל הפיזי?

מבחן בגרות ממוקד וייעודי לכל מטרה

אני רוצה להציע מודל חדש לבחון את מוכנותו של אדם לתהליך למידה חדש לו. ביצוע מבחן בגרות ספיציפי ויעודי לכל מטרה: למשל עבור מי שרוצה (או צריך) לחצות כביש לבד; או עבור מי שרוצה ללמוד נהיגה.

המבחן לא יהיה בהרכח בכתב, אלא להיפך, עדיף שיהיה מעשי. זאת כדי לאפשר קרבה גבוהה למצב המציאותי ולהנגיש אותו לאנשים שלא יכולים לקרוא / לכתוב / בעלי ליקוי למידה כלשהו. 

המבחן צריך להיות בחינם, כדי לאפשר נגישות מלאה לכולם. אך צריך לקבוע פרק זמן מסוים שיש להמתין לפני שנגשים למבחן חוזר, זאת כדי למנוע הטרדה של המערכת, וגם כדי לתת זמן להתבגר...

תלמיד שמבין את משמעות תהליך הלמידה

יצירת מערכת מבחנים כזו יכולה להיות מאפיין טוב יותר למידת הבגרות של אדם. היא יכולה לסמן תרבות רצויה ולהתוות דרך חברתית יותר. רשת מבחני בגרות כזו בהכרח מתגמלת בבסיסה, שכן: ״עכשיו כשסיימתי את המבחן אני רשאי ללמוד נהיגה״. שינוי נוסף הוא העלאת חשיבות הלמידה בעיני התלמיד. תלמיד צריך להרוויח את זכותו ללמוד, ולא יורשה ללמוד רק כי הוא מסוגל לממן את הלימודים.

חישבו על המשמעויות של יצירת מערכת אבחנה שכזו.

• בית ספר: לא נצטרך לחלק ילדים לכתות של שכבות גיל. נוכל לסדר אותם לפי רמת המוכנות שלהם ללמידה של תוכן מסוים. בצורה כזו נקטין את הגיוון של התלמידים, מה שמאפשר להגדיל את הרלוונטיות של התוכן עבורם.
• שיוויון מערכתי: המערכת מאפשרת קידום והכרה חברתית גם לאלה שקשה להם כלכלית. יכול להיות מצב שאדם כלשהו מוכן רגשית לנהל עסק/ ללמוד באקדמיה/ לעבוד במקצוע מסוים, אך אין לו אפשרות לממן זאת. המבחנים הללו מאפשרים לו להוכיח לגורמי מימון חיצוניים (בין אם זה בנק, גופי מימון פרטיים או מלגות אקדמיות) שהוא אכן בנוי לזה ושיספק תמורה להשקעה בו.
• מגזר עסקי: המערכת מעצימה סוכני משאבי אנוש ונותנת להם כלים נאמנים יותר לאבחון מסוגלות, כישורים חבויים וגלויים כאחד, ותכונות אופי רלוונטיות.

תארו לעצמכם שאתם עכשיו יכולים לבקש מבעל העסק שאתם עובדים מולו "תעודת הכשר בגרותית" ליכולותיו המקצועיות והניהוליות. כיצד האבחנה בתעודה שכזו תשנה את רמת הבטחון שלכם באדם שמולכם וביכולתו לבצע את העבודה? איזה כישורים תרצו לראות כתובים ואילו תכונות אופי לא תרצו לראות שם?

תשובות לשאלות אלה יעניקו לנו בסיס תאורטי מוצק יותר בבניית מבחני אישיות שכאלה.
שיהיה לנו בהצלחה.

עקרונות למידה התנסותית יעילה (Tinkering)

חבר'ה ב Exploratorium שבסאן פרנסיסקו עובדים עם ילדים בחוג על "מעגלים חשמליים". הם מעבירים בימים אלה קורס Tinkering באתר Coursera. מתוכו הוצאתי את תוכן הפוסט הזה.

שלושת העקרונות המובילים אותם בפעילות הם:

1. עיצוב הפעילות
1. החפצים בנוים כך שקל להתחיל לעבוד איתם: חבילת סוללות מודבקות למשטח עץ שכבר מחוברות לשני מסמרים, אליהם ניתן להצמיד "תנינים" כדי להעביר את המתח; הנורה גם היא מחוברת כבר לשני מסמרים ואופן דומה ישנם עוד מספר אלמנטים.
2. ערבוב של אלמנטים מוכרים ולא מוכרים: יש שם גם נורה, סוללות, מכשיר ליצירת חשמל (דינמומטר), switch, יוצר סאונד (באזר), פעמון דלת, חיישן אור. וגם כמה צעצועים מפורקים שלא ברור מה הם עושים (הם בעצם מנוע שניתן להפעיל אותו). אלמנט ההפתעה ברגע שמצליחים להפעיל את הצעצוע הוא הדבר שמכריע מדוע כדאי להשתמש בזה 
3. בחירה בין הרבה אלמנטים: יש הרבה סוגים של חפצים והם נראים אחרת (הסוללות שונות בצבעים שלהן, כמו הסוללות שונה, נורות בצורות וצבעים שונים וכו'). הדבר מעצים את יכולת הבחירה של הלומד בתהליך.
4. איטרציות: ניסוי וטעייה נמצא בלב הלמידה של הפעילות הזו.
5. לא צעד אחר צעד: אלא למידה מתוך התנסות. עובד על חוש הסקרנות לדעת ולהבין כיצד דברים עובדים.
6. למידה לא לינארית
7. טעויות כאמצעי ללמידה: אנשים טועים וזה גם מלמד אותם משהו. כאשר אדם מצליח משהו מתוך כשלון ופריצת-דרך, ההעצמה הרגשית ותחושת הסיפוק היא משמעותית פי כמה
2. סביבת הלמידה
1. נוחות: הלמידה ההתנסותית לוקחת זמן, ולכן חובה שללומד יהיה נוח לשבת/ להתנייע בתוך הסביבה, עצמת התאורה וכו'
2. אלמנטים חברתיים: שולחנות גדולים, קבוצתיים ועגולים המאפשרים עבודה קבוצתית
3. אין מקום פיזי למורה
4. מידע או השראה: הצבת אוביקטים, ספרים, וידאו ואמצעים אחרים המרמזים על תוצרי הלמידה, מלמדים באופן ישיר, או מראים מה עוד אפשר לעשות עם אותם האביזרים
3. העברת הפעילות (facilitation)
1. רפלקציה קבוצתית של צוות ההוראה: מה האסטרטגיות הוראה הטובות ביותר 
2. צפייה בלומדים: מה רמת האנרגיה של הלומד, האינטראקציה של הלומד עם אחרים, לתת לרגעי התובנה לבוא לבד. הצפייה מאפשרת לנו ללמוד מתי הזמן הנכון שנתערב
3. למידה מבוססת חיקוי: מלמדים אותם שיטה לעקוב אחר החוטים כדי להבין את המעגל.
4. פיתוח ההבנה
5. כשלון ותסכול כפלטפורמה ללמידה: אחרי שהלומד הצליח משהו, מחליפים את אחד האוביקטים באוביקט זהה מבחינה פונקציונלית אבל שונה מבחינה ויזואלית. בודקים האם הוא הפנים את מהות האוביקט עצמו

"דמיון - יצירה - משחק - שיתוף - הפקת לקחים ובחזרה לדמיון, הוא מעגל הלמידה המתאים ביותר למאה ה-21. החל מהגן ועד לבגרות", מישל רזניק

פרופסור מישל רזניק מנהל היום את קבוצת המחקר Lifelong Kindergarten שבMIT Media Lab .

עד היום הוא המציא את הפיתוח הטכנולוגי שהוביל למוצר Lego Mindstorms, פיתח את Scratch (תוכנה ללימוד יסודות התכנות לילדי בית ספר) ותמך בעוד פרויקטים רבים.

הוא תלמידו של סימור פאפרט, מראשוני הקונסטרוקטיביסטים וממשיך את דרכו.

ב-2007 כתב מישל מאמר בשם "כל מה שבאמת הייתי צריך ללמוד (על למידה יצירתית) למדתי (על-ידי התבוננות בילדים) בגן". המאמר מתאר כיצד המעגל הזה של דמיון, יצירה, משחק, שיתוף ורפלקציה מתקיים בגן, ומדוע כדאי לנו להמשיך להתנהל לפיו גם בניהול פרויקטים בחיים ה"רציניים" שלנו.

הפרויקט הנוכחי הגדול הוא קורס מקוון בנושא "למידה יצירתית" שנמצא בשבוע השישי שלו עכשיו. המעגל המדובר נמצא במרכז ההתעסקות, כאשר ישנה התמקדות גם בארבעת המרכיבים של למידה: פרויקטים, תשוקה, עמיתים, משחק (Play).

עדיין אפשר להצטרף לקהילה הגדולה שלומדת מידי שבוע, בונה פרויקטים, משתפת תוצאות ומפיקה לקחים.

"למה אני צריכה להבחן במבחנים זהים לאלה של חבריי?", או תגובה למכתבה של מיכל זולר

בתחילת השבוע פרץ לעיתונות מכתבה של התלמידה, מיכל זולר, שכתבה על כעסיה על מערכת החינוך במקום לענות על מבחן בספרות. אחת התגובות החשובות שאני קראתי היתה זו של יורם אורעד מרשת שלובים, רשת של מובילי חינוך בארץ.

להלן תגובתי למיכל וליורם.

יורם היקר, עם כל האופטימיות על הכוונות הטובות והמאמצים הרבים המושקעים במערכת החינוך, בכדי להזיז את הפוקוס ללמידה קצת אחרת, אני חושב ששתי ההשערות שהעלת הן קריטיות מאד בתהליך השינוי. אבהיר את כוונתי.

קיימת סתירה בין יעדי מערכת החינוך לבין אופן ההערכה שלהם. אי אפשר לבחון יעדים ערכיים במבחנים, צריך לחשוב על שיטה אחרת; מיומנויות שימושיות אפשר לבחון בדרך קלה יחסית, אך לא עושים זאת עדיין; יעדי ידע רבים כל כך גוזלים מהמערכת תשומת לב רבה מידי... לימוד של יעד חינוכי/ערכי לוקח זמן רב יותר מיעד של ידע תוכני.

כשמערכת החינוך תבין שנדרש שינוי במבנה בחינות הבגרות, אתחיל להשתכנע שהיא מבינה את המשמעות. נצטרך להוריד מכמות המבחנים ו/או כמות התוכן הנדרש לבחינה. בחינת בגרות צריכה לבחון "בגרות" ולא כמות ידע. המערכת ואנשיה צריכים להבין שהורדת התוכן מהבחינות לא תביא בהכרח לחינוך של דור טיפש יותר, משום שאין הדבר תלוי אחד בשני. אם נשקיע בחינוך הערכי עצמו, נאפשר פיתוח של דור טוב יותר.

הנקודה השנייה היא הכשרת המורים. השינוי העמוק שנדרש במסלול הכשרת המורים הוא ברור. צריך להשקיע פחות בתכנים, ויותר בפיתוח המיומנויות של המאה ה21. מורה צריך להיות מחנך. כל מורה, בכל מקצוע. המורה צריך לדעת לנצל את הטכנולוגיה ליעדיו ושימושיו (משחקים, אינטרנט, אפליקציות למיניהן, מכשירים ניידים). המורה צריך להבין את המטרה, היעדים הערכיים אליהם רוצים להביא את הילדים של המחר.

הנקודה שאולי שכחת היא השינוי המבני שצריך להתקיים בבית הספר. בסופו של דבר כרגע ישנה הרבה מאד אחריות על המורה ואין כמעט שיתוף פעולה בין המורים בחינוך הילדים. מורה א' אינו יודע מה קורה לילד א' אצל מורה ב'. בית הספר חייב ליצור וליזום שיתופי פעולה בין המורים, בין בתי ספר, ובין גורמים חיצוניים ברי השפעה ערכית כמו המשפחה, הקהילה, עבודה וכדומה.

תלמידה יקרה, אני מזדהה עם כאביך. הם חלק מהסיבות שהביאו אותי לעולם החינוך ובתי הספר. אני מבטיח לעשות כל שביכולתי לשנות זאת. כולי תקווה שאחרים יבינו שהאומץ שלך הוא יחיד במינו, אך שיש עוד תלמידים רבים שחושבים כמוך ולא אומרים דבר. הם מבטאים את סלידתם בדרכים אחרות. מאחרים/ הולכים למקומות אחרים/ לא משקיעים בלמידה/ נכשלים במבחנים/ מחפשים משמעות במקומות אחרים.

סיכום כנס משחקים וחינוך שארגנו עמותת משחקי התפקידים ועמותת מפתחי המשחקים בישראל 2013

היום התקיים כנס נוסף בתחום האהוב עלי. החידוש הפעם היה שכל המרצים היו מורים, וכולם עשו (או עושים) שילוב כלשהו של משחקים בכתה, לוא דוקא משחק דיגיטלי. בגלל שמארגני האירוע קשורים חזק בעולם פיתוח המשחקים, נכחו בחדר לראשונה גם יחסית הרבה אנשים מעולם התוכן הזה (בכנסים שנערכו בשנת 2012 נכחו בעיקר אנשי חינוך ולא אנשי פיתוח ועיצוב משחקים).

להלן סקירת ההרצאות (למי שהפסיד את הכנס) ולבסוף מה לקחתי אני מהכנס.

כנס "מעצבים את העתיד" מטעם מט"ח: פורום מומחים מהארץ והעולם בקשר שבין יזמות וחינוך

ב5 ביוני 2013 מט"ח מארגנים כנס נוסף בנקודת המפגש שבין חינוך וטכנולוגיה. הם קוראים לו מעצבים את העתיד.

יהיו שם מומחים מהארץ והעולם למשך יום שלם. 

הכניסה עולה 150 ש"ח.

אני ממליץ. נראה מרשים.

Hackathon חינוכי של מט"ח מספר II: הפעם בירוחם

אז אחרי ההצלחה היפה של ההאקאתון החינוכי בשנה שעברה, גם השנה חברת-הבת של מט"ח, MindCET, מארגנת Hackathon למטרות חינוכיות. הפעם הוא יתקיים בירוחם בחממת הסטארטאפים החדשה שהקימו שם (הסעות עליהם).

למי שלא יודע מה זה "האקאתון" בכלל

אם שאלת את עצמך מה היה בשנה שעברה ואיך זה נגמר

24-25 לאפריל 2013, חמישי ושישי בשבוע.

מה ההבדל בין בקטריה לוירוס? ראיון עם ילדה שלומדת ביולוגיה בTED

https://www.ted.com/talks/tyler_dewitt_hey_science_teachers_make_it_fun?language=en

לפני כחודש קיבלתי מייל מקוראת שאמרה שבתה החלה לעקוב אחרי המורה טיילר דה-וויט בהרצאותיו השונות בTED ו-YouTube (החלטנו יחד שעדיף להשאר בעילום שם). אחרי שצפיתי בהרצאה הזו הבנתי בדיוק למה. אז לפני הכל, צפו בהרצאה מעוררת ההשראה הזו.

כדי להבין את המניעים של נערה בת 14 לצפות בהרצאות חינוכיות העוסקות במפורש בנושאים לימודיים באתר כמו TED, ערכתי ראיון כתוב עם הנערה. להלן תשובותיה.

ש: ספרי בבקשה קצת עליך- מה את אוהבת לעשות בתור תחביב לעצמך, חוג אהוב, מה את הכי אוהבת ללמוד.

ת: אני תלמידת כיתה ח', מנגנת מגיל קטן ועוסקת בנגינה רוב הזמן. חוץ מזה אני פעילה בצופי-ים ורוקדת. בנוסף, בשנים האחרונות גיליתי שאני מאוד אוהבת כימיה וגם כל מיני תתי-תחומים אחרים במדעים. בבית אח שלי תמיד היה מרותק לפיזיקה, ואבא שלי, שמתמצא בנושא, היה מסביר לו שעות. בעיקרון גדלתי בסביבה יודעת מדעים. מגיל עשר בערך אנחנו מנויים, אחי ואני, למגזין "גלילאו צעיר", שלדעתי תומך בצורה נחמדה ומעשירה בסקרנות הילדים במדעים. אהבתי מאוד לקרוא אותם, אך חוץ מזה לא הייתי בשום סוג של חוג העשרה בנושא זה או אחר.

ש: איך מצאת את הסרטונים של המורה טיילר? האם דרך חיפוש ברשת על מדעים או דרך המלצה? מה היה הרושם הראשוני שלך מהצפייה?

ת: אמא שלי שלחה לי את סרטון הTED שלו, שעניין אותי וגרם לי לרצות לחפש מה טיילר עושה בנושא. התעניינתי בעיקר בגלל שסקרנה אותי העובדה שהוא אמר שהוא מסביר מדעים דרך סיפורים מהחיים. חשבתי שזה בטח אתגרי ומעניין. חיפשתי ביו-טיוב ודי בקלות מצאתי. בתקופה זאת הייתי בדיוק לפני מבחן במדעים בבית הספר, והסרטונים עזרו לי ממש להבין את החומר שנלמד בכיתה. בנוסף חברה שלי שפספסה שעורים רבים בשל היותה חולה, השלימה את כל החומר בעצמה ביחד עם הסרטונים, והיא אמרה שזה מדהים!

ש: מה אהבת בסיפור שהוא סיפר על הוירוסים? האם את עדיין זוכרת את שתי הצורות שבהן יכול וירוס להתפשט בגוף?

ת: אהבתי מאוד את הסיפור כי הוא היה כל כך פשוט להבנה! זה מדהים איך אפשר להעביר את אותם דברים בצורות שונות כל כך. אני בטוחה שגם המורים נהנים יותר ללמד ככה.

ש: האם צחקת או בכית או התרגשת במהלך ההרצאה? מה את חושבת על המסר שהוא מנסה להעביר למורים?

ת: ידעתי שהוא צודק. כל מה שהוא אמר כל כך נכון. כל הדברים שהוא ציין הם המגרעות בדרך שמלמדים אותנו בבתי-הספר ואני בטוחה שמה שהוא אמר באמת יחולל שינויי.

ש: ספרי קצת על מהלך שיעורי המדעים אצלך בבית הספר. האם המורה מצליח לעניין אותך? האם את מרגישה שאת מבינה את החומר?

ת: בתחילת כל נושא, המורה שלנו מעבירה פעילות קטנטנה או שאלון שקשור איכשהו לנושא. זה משהו נחמד להכרות, למשל: "מה אומרת לכם המילה... ומה המשותף בין כל המילים...". אחרי כן, היא מסבירה את החומר במילים. ההסבר בדרך כלל מלווה בציור שהיא מציירת, סרטון, דגם או ניסוי. אז כותבים במחברת ומסכמים את החומר. המורה שלנו מצליחה לעניין את כולם לדעתי ודואגת שאף אחד לא נשאר מאחור. כולם מבינים את החומר, ולדעתי גם אלו שאינם נמשכים למדעים, פעילים בשיעור.

לדעתי הדרך הזו של העברת שיעורים בנוסף לדרך שטיילר מציע, היא הדרך הטובה ביותר להוציא את הסקרנות הטבועה בכל אחד מאיתנו. לדעתי המדעים הוא תחום רחב מאוד שכל אחד יכול למצוא משהו להתעניין בו. לדעתי בנוסף ללימודי המדעים בחטיבה שהם בעצם יוצרים בסיס ללימודים הבאים, צריך לבנות שיעור של פתיחת אופקים וחשיפה של כל סוגי המדעים וכל התת-נושאים שמצויים בו, כך כל אחד יוכל לדעת באמת במה הוא מתעניין, ולא לוותר על המדעים רק בגלל ההיכרות שלו עם נושאים שמלמדים ביסודי ובחטיבה שהם מצומצמים למדי.

ש: האם את יכולה לחשוב על נושאים אחרים שאת לומדת בכתה שאינם מובנים לך והיית רוצה הסבר עבורם?

ת: לי ספציפית אין, אך אני יודעת שבלימודי מתמטיקה ואנגלית יש המון תלמידים (יותר מחצי) שיש להם מורים פרטיים שעוזרים להם אחר הצהריים להבין את החומר שנלמד בכיתה, ואני חושבת שזה לא צריך להיות ככה. בית-ספר לדעתי צריך ללמד את תלמידיו עד הסוף, עד שכל תלמיד ותלמיד מבין (גם אם בשעות פרטניות עם המורה), ולא להסתמך על עזרה חיצונית.

אני חושב שהמסר מדברי הנערה ברור, לא? הלוואי ומנהלי בתי-הספר והאחראים על השכר במשרד החינוך יעשו את החישובים המתאימים כדי להעניק למורים את החופש והזמן הדרוש כדי להשקיע את הזמן בשיפור חומרי הלימוד והסיפורים המלווים אותו. מורים, תנו הקשר לחומר שלכם. הבינו אתם בעצמכם את המקומות בהם הוא רלוונטי, והסבירו את המקרים האלה.

בהצלחה!

Demolition City: להרוס את הבניין וללמוד פיזיקה

המשחק החינמי Demolition city נמצא באתר Kongragate, וגם במקומות אחרים (אפשר לשחק אותו גם כאן למטה).

במשחק השחקן נדרש להציב מספר דינמיטים (מוקדי פיצוץ) על מנת להפיל את הביניין מתחת לגובה מסויים. בשלבים מתקדמים, איכות הביצוע מודדת גם רוחב ה"מכתש" שנוצר (כמה רחוק התפרשו החלקים).

האם יש לכם, מורי הפיזיקה, רעיון כיצד להשתמש במשחק זה בכתה?

על פרויקט Merlot: אובייקטי למידה פתוחים וחינמים

פרויקט MERLOT, הנקרא בעברית מאו"ר, עוסק ביצירת תוכן לימודי פתוח לשימוש כעזר להוראה. 

מחולל התוכן הדינמי מאפשר יצירת אתרים מלאים, המכילים את כל סוגי המדיה, ואפשר לשתף אותם לעולם או להשאיר אותם לשימוש אישי.

עמותת מיט"ל עורכת סדרת כנסים בנושא היצירה של תוכן פתוח בעידן המידע הדיגיטלי בשיתוף עם פרויקט מרלו וחברת גוגל. אחד מהם קורה ב26.2.2013 ויעסוק בהכשרה והסבר על אופן יצירת תוכן חדש בעזרת המערכת. 

בית ספר למוזיקה ARTIK: שימוש נכון ברשת!

דיברתי לא אחת בעבר על הצורך לפרסם את העבודות והיכולות של התלמידים ברשת.
בית הספר ARTIK הישראלי עושה זאת ובגדול!

הסרטון הזה שפרסמו הצליח כל כך שהזמרת המבצעת במקור שלחה להם מתנות...

כל הכבוד והמשיכו כך, חברים.