רשמים ולקחים ברוח התאוריה הקונסטרוקטיביסטית וריבוי האינטליגנציות במטרה ליצור פעילויות הדרכה ולמידה מעניינות יותר, מעשירות יותר ומהנות יותר לקהל היעד של ההפעלה.
יעניין אנשי חינוך והוראה מכל המינים והזנים. את המתעניינים במה עובר על התלמידים, את אלה המעוניינים לשכלל את שיטות הלימוד שלהם, את המתלבטים כיצד ליצור חוויית למידה מעשירה ללומדים.
לפני כעשור התחיל לרוץ חוג קטן ללימוד עברית לילדים יהודים אמריקאים, שהשוני המרכזי בתוכנית היה שהלמידה מחולקת לשלבים, וכל שלב מסומן בחגורה בצבע שונה. ההשראה נלקחה מהקראטה.
יחד עם זה, הומצאו משחקים לשינון וזיהוי אותיות, וספרי לימוד צבעוניים וכיפים יותר נכתבו.
היום יש כ300 בתי ספר ברחבי העולם שמשתמשים בתכנים של חברת Aleph Champ על מנת ללמד את השפה העברית, בין אם בתוך כתלי בית הספר ובין אם כחוג נלווה.
ב2015 התמזל מזלנו לפגוש במייסדים של החברה והתחברנו ברגע. המשכנו לייעץ להם במשך כמה חודשים וזו היתה חוויה מהנה ומאתגרת. המוצר השתפר, קיבל כיוון חדש ויצא לדרך נוספת. כיום הם משלבים משחקי קופסא ובתקווה שבשנים הקרובות גם יוסיפו את עולם הדיגיטל לארסנל.
Google Expeditions הוא פרויקט נוסף מבית גוגל שמאפשר לבית הספר לרכוש ערכה זולה (יחסית) שבעזרתה ניתן לתת לילדים לצפות ולחוות עולמות ומקומות שאין להם גישה אליהם. למשל: החיים באוקינוס העמוק, פני המאדים או הירח, ארץ אחרת, וכו'. הילד צופה בסרט תלת-מימדי, ויכול להסתכל סביבו, כאילו הוא עומד בנקודה מסויימת ברחוב.
הפרויקט הזה עובד בעזרת טכנולוגיה ששמה virtual reality (מציאות מדומה), שרובכם בטח כבר שמעתם עליה עד עתה. המכשיר נקרא google cardboard.
אז לכל מי שלא הצליח לחשוב על שימוש טוב לטכנולוגיה הזו בכתה, הנה פתרון טוב אחד.
המבוגרים ביניכם ודאי זוכרים את ערכות החשמל שהיינו בונים בעבר: היה שעון מעורר, פעמון דלת, ואפילו רדיו למומחים. היו גם ערכות לבניית מטוסים מיניאטורים (או מכוניות ובתים) עם מיליון חלקים מורכבים.
אז הנה ערכה שמשלבת את שני האלמנטים הללו לאחת. זו ערכה לבניית רובוט בצורה ינשוף העשוי מקרטון! הרובוט זז ומגיב לליטופים, מזהה אתכם כשתכנסו לחדר ועוד.
זהו פרויקט קיקסטארט שאני מאד מקווה שיגיע לשלב הייצור :)
יכול להיות שימושי גם להורים שרוצים לקנות ערכת יצירה לילדים כמתנה לחגים, או לכתות בית ספר שרוצות לתבל את שיעורי החשמל או היצירה בתבלינים של למידה משמעותית וכיפית יותר.
השבוע נשלחתי מטעם העבודה באינטל לכנס
BETT
בלונדון הסוקר טכנולוגיות בחינוך כדי לסייע בהצגת הרחבה לסקראצ שפיתחנו עבור
הטכנולוגיה של realsense.
הכנס ארך ארבעה ימים והתארחו בו מאות דוברים, עשרות דוכנים, יזמים, סטארטאפים,
חברות גדולות וכאלה צעירות, מנהלי בית ספר ומורים.
ההרחבה שכתבנו לסקראצ מאפשרת למשתמשים
לנצל את הטכנולוגיה של intel
realsense בפרויקטים שלהם
בצורה מאד פשוטה. אתם מוזמנים לנסות בעצמכם כאן.
-------------------------------
הרצאות:
לא הספקתי לשמע הרבה הרצאות בשל כמות
הדמואים העצומה. הנה אלה שזכרתי.
Science
Rocks:
שתי תאומות בנות 16 צילמו סרטונים
קצרים ומצחיקים על תופעות מדעיות רבות. ההורים ראו את הסקרנות שלהן מגיל צעיר
ודחפו אותן בעזרת למידה עצמית מילדות. התוצאה היא מוטיבציה עילאית ללמוד וללמד
ולסייע לעוד בנות להגיע לתחום. החומרים שלהן משוחררים בחינם ברשת. אליזבת ומגאן הן
השראה לכולנו כמורים ואנשי מדע.
מערכת חכמה לסידור ישיבה בכתה על-פי
רמות ידע. על כל תלמיד שומרים התקדמות בנושאים מקצועיים וגם היבטים
התנהגותיים, ואז ניתן לבקש מהמערכת לסדר ישיבה בכתה בצורה כזו שתלמיד שיודע ישב
ליד תלמיד שמתקשה למשל.
מערכת ניהול למידה למורה המאפשרת לו
לפתוח קורסים, להוסיף תלמידים, לייצר לוח שיעורים ותכנים, להתניע דיונים, לתת
ציונים, לרשום נוכחות, להעניק badges על התנהגות טובה (וגם להמציא חדשים משלו).
כל זה בחינם. אם משלמים, ניתן למעשה לפתוח בית ספר עם כמה מורים ולקבל סטטיסטיקות
ברמת בית הספר כולו.
רובוט המתחבר לנייד, ומסוגל לקרא
כרטיסים מוכנים מראש. זיהוי מילים ומספרים, תרגילי חשבון וגם לימוד תכנות. החברה
בנתה גם תוכניות לימודים מלאה בחוברות צבעוניות ומושקעות בשפות רבות.
הם מציעים גם אפשרות לקנות את החוברת
בפורמט מקור בו ניתנת למורה אפשרות לערוך את הטקסט לפני ההדפסה מחדש. כך הוא יכול
לקסטם את התוכן לכתה/ בית הספר/ או אפילו רק לתרגם לעברית.
מכונית, שניתן לעקוב אחרי מהירותה
בעזרת תוכנת מחשב בזמן אמת. ניתן להוסיף למכונית משקל נוסף, לקשור אותה לחוטים
וקפיצים ותוספות אחרות שמאפשרות הצגת עקרונות פיזיקליים בזמן אמת.
שימושי למוזיאונים hands on. ניתן לרכישה בכ 100 דולר.
installationקבוע המקרין לוח על הרצפה בתוספת למצלמת קינקט הקולטת תנועות על
הרצפה ועוקבת אחר כדורים בארבעה צבעים. בצירוף משחקים מתאימים ניתן ללמד בצורה זו
לא מעט דברים בהפעלה שיתופית.
Kitsמאד מגניבים ליצירת דברים מאד מגניבים. הקיטים די זולים, ובאים יחד
עם מערכי שיעור. ניתן להזמין לכל מקום בעולם. הבעלים של החברה, Bethany Koby-Hirschmann,
יהודיה.
ערכת
הרכבה למחשב שמלמדת על חומרה ותוכנה יחד. בסוף ההרכבה מתחילים לתכנת למחשב יכולות
שונות ומשחקים. לומדים לתכנת בעזרת קוד מבוסס בלוקים (דומה לסקראצ) ואט אט עוברים
לקוד רגיל.
חברת Osborne הצליחה לסנטז
ריחות שונים. הם מסוגלים לייצר את הריחות בתור ספריי וגם להדפיסם על נייר (מגרדים
אותו כדי להריח). בונים גם installations של סרטים D4.
מערכת המאפשרת שיתוף מסכים של מכשירים
(התלמידים) לתוך מסך אב אחד (מורה). עובד על כל פלטפורמה (מחשב, אנדרואיד,
אייפון). התוכנה עולה 15 דולר בלבד למורה. אם הטלפון של תלמיד מסויים לא תומך בזה,
הוא צריך לרכוש עוד תוכנה ב15 דולר. אבל זה אמור לעבוד על כל מכשיר חדש וזה עדיין
זול יותר מכל תוכנת שיתוף מסכים שקיימת היום. המורה יכול לבחור איזה מסך להגדיל
יותר מאחרים.
אני שמח להביא בשורה טובה לקהילת המחנכים, מורים למחשב ותכנות, וגם לאלה שרוצים ללמוד או ללמד מבוגרים יותר (סטודנטים או בוגרים). ממש לפני חצי שנה נכתבה גרסה ראשונה של תוכנית הדרכה מפורטת מאד המשתמשת בסקראצ כדי ללמד עקרונות מחשוב יצירתי (או creative computing). מדובר בפרויקט עצום עם חשיבה על כל הפרטים הקטנים: מדריך למורה ודפי עבודה ללומדים, חלוקה לפרקי עבודה לפי שלבים המבנים את הידע שלב אחר שלב אפילו ללומד ללא ידע בתוכנה כלל.
המדריך נכתב על ידי בוגרי ובוגרות אוניברסיטאות הארוורד וMIT (יוצאי media lab) וחינמי להורדה ולשימוש לכל מטרה דרך קהילת Scratch Ed.
החלק היפה הוא שהצוות מכוון לכך שהמשתמשים במדריך יערכו אותו מחדש, יעצבו פעילויות חדשות, יבנו מערכי שיעור נוספים וישתפו בחוויות שלהם מביצוע ההפעלות. רק מבקשים שתציינו אזכור לכותבי המקור.
למי שעדיין לא מכיר את ליגת הLEGO, אז הגיע הזמן שתכירו את אחת הדרכים המגניבות ביותר לייצר מוטיבציה אצל נוער וילדים בדור הזה.
ליגת הלגו היא תחרות עולמית המשלבת כישורי תוכנה, בנייה, מכונות, תכנון ארוך-טווח, עבודת צוות, פתרון בעיות בזמן אמת ועוד. ישנם מספר שלבים לתחרות וצוותים יכולים להגיע מכל ארץ ומכל מקום. חובה להשתמש בערכה מסוימת הנמכרת על ידי לגו (ולכן התחרות ממומנת על ידיהם).
ישנם כבר לא מעט בתי ספר, מורים והורים שאני מכיר שמלווים ילדים ונוער במסע הזה. וזה מדהים.
חבר'ה ב Exploratorium שבסאן פרנסיסקו עובדים עם ילדים בחוג על "מעגלים חשמליים". הם מעבירים בימים אלה קורס Tinkering באתר Coursera. מתוכו הוצאתי את תוכן הפוסט הזה.
שלושת העקרונות המובילים אותם בפעילות הם:
עיצוב הפעילות
החפצים בנוים כך שקל להתחיל לעבוד איתם: חבילת סוללות מודבקות למשטח עץ שכבר מחוברות לשני מסמרים, אליהם ניתן להצמיד "תנינים" כדי להעביר את המתח; הנורה גם היא מחוברת כבר לשני מסמרים ואופן דומה ישנם עוד מספר אלמנטים.
ערבוב של אלמנטים מוכרים ולא מוכרים: יש שם גם נורה, סוללות, מכשיר ליצירת חשמל (דינמומטר), switch, יוצר סאונד (באזר), פעמון דלת, חיישן אור. וגם כמה צעצועים מפורקים שלא ברור מה הם עושים (הם בעצם מנוע שניתן להפעיל אותו). אלמנט ההפתעה ברגע שמצליחים להפעיל את הצעצוע הוא הדבר שמכריע מדוע כדאי להשתמש בזה
בחירה בין הרבה אלמנטים: יש הרבה סוגים של חפצים והם נראים אחרת (הסוללות שונות בצבעים שלהן, כמו הסוללות שונה, נורות בצורות וצבעים שונים וכו'). הדבר מעצים את יכולת הבחירה של הלומד בתהליך.
איטרציות: ניסוי וטעייה נמצא בלב הלמידה של הפעילות הזו.
לא צעד אחר צעד: אלא למידה מתוך התנסות. עובד על חוש הסקרנות לדעת ולהבין כיצד דברים עובדים.
למידה לא לינארית
טעויות כאמצעי ללמידה: אנשים טועים וזה גם מלמד אותם משהו. כאשר אדם מצליח משהו מתוך כשלון ופריצת-דרך, ההעצמה הרגשית ותחושת הסיפוק היא משמעותית פי כמה
סביבת הלמידה
נוחות: הלמידה ההתנסותית לוקחת זמן, ולכן חובה שללומד יהיה נוח לשבת/ להתנייע בתוך הסביבה, עצמת התאורה וכו'
אלמנטים חברתיים: שולחנות גדולים, קבוצתיים ועגולים המאפשרים עבודה קבוצתית
אין מקום פיזי למורה
מידע או השראה: הצבת אוביקטים, ספרים, וידאו ואמצעים אחרים המרמזים על תוצרי הלמידה, מלמדים באופן ישיר, או מראים מה עוד אפשר לעשות עם אותם האביזרים
העברת הפעילות (facilitation)
רפלקציה קבוצתית של צוות ההוראה: מה האסטרטגיות הוראה הטובות ביותר
צפייה בלומדים: מה רמת האנרגיה של הלומד, האינטראקציה של הלומד עם אחרים, לתת לרגעי התובנה לבוא לבד. הצפייה מאפשרת לנו ללמוד מתי הזמן הנכון שנתערב
למידה מבוססת חיקוי: מלמדים אותם שיטה לעקוב אחר החוטים כדי להבין את המעגל.
פיתוח ההבנה
כשלון ותסכול כפלטפורמה ללמידה: אחרי שהלומד הצליח משהו, מחליפים את אחד האוביקטים באוביקט זהה מבחינה פונקציונלית אבל שונה מבחינה ויזואלית. בודקים האם הוא הפנים את מהות האוביקט עצמו
באחד המפגשים האחרונים של הקורס השיתופי Learning (about) creative learning מבית קבוצת המחקר Lifelong Kindergarten במדיה לאב של MIT, רואיינו שתי מורות שלקחו את הקורס בשנה שעברה.
רק רציתי לשתף שהשיחה איתן גרמה לי להזיל דמעה והבנתי שאני ממש מתרגש כשאני שומע על מקרים שבהם נופל אסימון לאנשים (מורים ואנשי חינוך בעיקר) בנוגע לכיצד למידה צריכה להראות ולקרות.
גם המעניינת שבהרצאות היא לא למידה פעילה. אפשר לחשוב על עשרות דרכים לעשות את ההרצאה שלך מעניינת ומשתפת את הקהל, אבל הרצאה לעולם לא תהיה מקום שבו לומדים, אלא מקום שבו מעבירים מסר.
המסר המרכזי שאני לקחתי מהוידאו הזה הוא ההשוואה שהמורות עשו בין למידה עבור הראש והידיים ללמידה עבור הלב. הן אמרו שלמידה יצירתית פונה ללב של הלומד כאשר הלמידה המסורתית פונה לראש או לידיים שלהם. הן הציעו סוג של נוסחא: למידה שפונה לראש (ידע) + למידה שפונה ללב (רגש) = למידה שיש בה מספיק כדי להפוך לפרויקט (ידיים).
העקרון הזה מנסח בצורה יפה את חלק מהעקרונות שעליהם מתבסס העסק הטרי של אשתי (לירון) ושלי. היא מסמלת יותר את הצד שפונה ללב בעוד אני פונה לראש ולידע, וביחד אנו מוצאים את הנוסחא לחוויה המתאימה ביותר לקהל היעד של אותו פרויקט/ מסר.
היום התקיים כנס נוסף בתחום האהוב עלי. החידוש הפעם היה שכל המרצים היו מורים, וכולם עשו (או עושים) שילוב כלשהו של משחקים בכתה, לוא דוקא משחק דיגיטלי. בגלל שמארגני האירוע קשורים חזק בעולם פיתוח המשחקים, נכחו בחדר לראשונה גם יחסית הרבה אנשים מעולם התוכן הזה (בכנסים שנערכו בשנת 2012 נכחו בעיקר אנשי חינוך ולא אנשי פיתוח ועיצוב משחקים).
להלן סקירת ההרצאות (למי שהפסיד את הכנס) ולבסוף מה לקחתי אני מהכנס.
למי שעדיין לא מכיר את אתר Coursera, נא להכיר. זהו אחד האתרים הגדולים היום המאפשרים למידה (בחינם) של מגוון רחב של תכנים ממקורות מקצועיים מאד (האוניברסיטאות הגדולות והחזקות בעולם).
אז הנה הקורסים שנפתחים בקרוב (החל מסוף ספטמבר 2013):
אז הנה ההרצאות שהתרשמתי והמוצרים שיש לי מה לומר אליהם.
הרצאות
שיזף רפאלי התמודד בצורה מרשימה עם האתגר להפחית את החשש של אנשי
החינוך מהשינויים הטכנולוגיים. הוא דחף את המשתתפים להתכונן אל השינוי הטכנולוגי
ולא לקונן עליו. עמדה שאני כמובן מזדהה איתה לחלוטין, וזו גם אחת ממטרות בלוג זה.
Cell Craft הוא משחק רציני. הוא מלמד כל מה שקשור בתפקוד התאי.
יש לו רגעים טובים ומצחיקים, בעיקר בדו-שיח שבין הדמויות. המשחק יוצר הקשר מצוין אל העולם האמיתי.
אבל, המשחק הזה קצת יותר מידי רציני. יש בו יותר מידי שימוש בטקסט מדעי ולא ברור. המשחק יותר מידי מלווה את השחקן ביד, וכמעט אין כאן זמן לשוטטות וחקר עצמי.
אני ממליץ לשחק בו קודם כל. אני מאמין שתוכלו להשתמש בו כהדגמה וסימולציה בכתה לתופעות שאתם מסבירים עליהן.
אז אחרי ההצלחה היפה של ההאקאתון החינוכי בשנה שעברה, גם השנה חברת-הבת של מט"ח, MindCET, מארגנת Hackathon למטרות חינוכיות. הפעם הוא יתקיים בירוחם בחממת הסטארטאפים החדשה שהקימו שם (הסעות עליהם).
