היום השתתפתי בכנס השנתי של
עמותת אשנב (אנשים למען שימוש נבון ברשת), שסבב סביב השאלה: כיצד להדריך את הילדים ובני הנוער על גלישה בטוחה ברשת. הכנס הרשים אותי מאד בכך שכמעט מחצית מהכנס ילדים עמדו והרצו מעל הבמה.
אחד מהם, בן 15, בא לייצג את בני גילו ולספר לנוכחים על החוויות שעוברות על בני הנוער בגלישה ברשת. הייתי רוצה להדגיש כמה נקודות מדבריו שכן אלה נקודות שאני מטיף להן בעצמי למורים שאני פוגש (או שפוגשים אותי...). הוא סיפר על ההשפעות המרכזיות שיש לרשת על חייו ובאילו נקודות ישנו מפגש כזה.
היבט אחד הוא כמובן
הלימודים. הוא וחבריו לכתה אפילו יצרו אתר כתתי שבו הם מחליפים חומרים לפני מבחנים. הם נעזרים ברשת כמקור מידע, אך בד בבד דיווח כי בני הנוער נתקלים בבעיה חמורה במציאת חומר רלוונטי.
היבט שני הוא
התקשורת. הרשת מאפשרת יצירת קשר עם אנשים שבלעדיה לא היה ניתן לעשות זאת (והזכרתי זאת
בפוסט על פרסום עצמי ברשת).
היבטים אחרים הם
שיתוף הקבצים ופורנוגרפיה. לא אתמקד בשניים האחרונים, אך לעת עתה חשוב לציין שבן ה15 הקפיד להבהיר לנוכחים כי שני היבטים אלה הינם חלק בלתי נפרד מהתבגרותם של בני הנוער היום (והדגיש את הפורנוגרפיה ברשת).
בהמשך הכנס התקיים מפגש עם חמישיית נערים בגילאי 16-17, שעובדים ומתעלים באופנים שונים את הרשת לתועלתם האישית, חלקם אפילו הכלכלית. שמותיהם: ירין גאון,
עידו טל,
תאי קאיש,
גולן שירצקי, עמוס פלד.
אותם שאלו שאלות רבות על השימוש ברשת ולא אסקור את הכל.
מה אני מבין מכל הדברים הללו?
א.
הילדים זקוקים לעזרה ותמיכה והם אומרים זאת (גם אם לא מפורשות). בפה אחד הם ציינו שלימוד גלישה חכמה בבית-הספר יסייע בהתמודדות שלהם עם הרשת.
ב.
הילדים זקוקים להערכה ועידוד של ההורים. הילדים ביקשו מההורים בקהל לשבת עם הילדים ליד מסך המחשב ולהתעניין במה שהם עושים.
ג. האינדיוידואליזם התחזק בצורה כה משמעותית עד שבני הנוער של היום חושבים על יזמות וכסף כבר מגיל צעיר מאד.
ד. אסיים בציטוט של תאי קאיש שאמר:
"תנו לילדים לעשות את מה שהם יודעים לעשות". הוא דיבר בהקשר של החופש הניתן לילדים היום בבתי הספר בכל הנוגע לאופי הלימוד.
