יום ראשון, 22 ביוני 2008

"איפה אני לוחץ כדי למחוק?" או מה לעזאזל עושים זקני השבט ברשת?

השתתפתי היום בכנס "שיבה דיגיטלית" מטעם מרכז צ'ייס. הגיל הממוצע באולם היה +70. הנה כמה רשמים שלי מהכנס.

ראשית, יצא לי להכיר את פרוייקט הקשר הרב-דורי שמאורגן על-ידי משרד החינוך ומנוהל על-ידי דורית בכר כבר מזה 8 שנים. בפרוייקט מחברים בין קשיש לתלמיד ביה"ס יסודי ובמשך 14 מפגשים התלמיד מלמד את המבוגר מיומנויות מחשב בסיסיות. המפגשים מתרחשים בזמן שעות הלימודים כך שהקשישים מראים את נוכחותם בביה"ס. הסתבר שלא רק שהקשישים הצליחו ללמוד מהצעירים את רזי הטכנולוגיה, אלא גם הילדים הצליחו ללמוד מהמבוגרים על רזי החיים. אך הופתעתי לשמוע, כמו שמייסדי הפרויקט הופתעו לגלות, שמעבר לתרומה ההדדית הזו קרתה תופעה נוספת. בזמן שהמבוגרים הסתובבו בכתלי בתי הספר הורגשה ירידה ברמת האלימות מצד הילדים והם הציגו התנהגות סובלנית וחברתית יותר כלפי חבריהם. כיום הפרוייקט מתבצע בכ400 בתי ספר ברחבי הארץ בכל המגזרים.
דברים אלה מתחברים באופן ישיר לפוסט הקודם שלי מהכנס של הגלישה הבטוחה לילדים ברשת.

שנית, הוצגו שם הפעילויות המרכזיות שעושים הסבים וסבתות שלנו שכן גולשים. הם בעיקר משחקים, מצ'וטטים, שולחים מיילים, מחפשים מידע על עבודה, נסיעות ובריאות, קוראים חדשות ומשלמים תשלומים באתרי ממשל.

דבר אחרון, דר' גיתית קוה (מהיחידה הפסיכולוגית לאבחון, טיפול ושיקום), סקרה את הנקודות המרכזיות שמדרדרות אצל כולנו בהשפעת הגיל:
- יכולת פיצול הקשב
- איטיות המחשבה
- קושי להתעלם מגירויים לא רלוונטים
- קושי בזכירה של אירועים ומצבים
- קושי בשליפה של מידע קיים (בעיקר שמות)
הווי אומר שפיתוח לקהל יעד מבוגר צריך לקחת בחשבון את כל גורמים אילו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה