"ללמד את דור העתיד להוביל אחרים" : סיכום כנס EDU-TECH 2018

בתאריך 12 למרץ 2018 התקיים כנס EDU-TECH מטעם אנשים ומחשבים וקרן אתנה. הכנס היה בסימן של מבנה בית הספר העתידי. להלן הסיכום שלי.

"למידה מתקיימת בכל רגע ובכל מקום. תהליכי הלמידה המתקיימים בבית הספר צריכים לתמוך בעקרונות אלה. רק כך נוכל להכין את דור העתיד לחברה, להכין אותם לעבודה, ולאפשר להם להוביל אחרים"

פרופסור Liang סיפר על ההרפתקאה שלו להקמת מה שהוא קורא School3.0 בסין. בית הספר הזה הוא תוצר של שיתוף פעולה של קבוצת מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך מארהב, קנדה, פינלנד, סינגפור וסין. בשמונה השנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה רציף בין בתי הספר הללו, אך בסין הוקם בית ספר חדש מאפס.
במקור, Liang למד ועבד באוניברסיטת ויסקונסין בשנות ה2000. בשנותיו בארה"ב נחשף לחשיבה החדשה על החינוך.
לשם הקמת בית הספר הם הקימו את Global Education Community, והבסיס לאגנדה שלהם הוא שהלמידה צריכה להיות אותנטית יותר, וצריכה להתקיים לצד עבודה.

Liang הזכיר לי בדבריו את פרופסור ____ , כשהכריז באומץ: "בית הספר של היום הוא למעשה כלא... התלמידים נכנסים באותו גיל, יוצאים באותו גיל, ההפסקות קצובות מראש, ואנו קובעים מראש את התכנים עבורם...".

הוא הגדיר כי "המטרה שלנו היא להכין את הילדים לחברה, להכין אותם לעבודה, לאחד אנשים יחד, ולהוביל אחרים". רק כך נוכל להכין אותם לעתיד המשתנה.
"אנו עושים זאת בעזרת למידה אותנטית. הרי הלמידה קורית בכל מקום שבו התלמיד נמצא. גם בעבודה וגם מחוץ לבית הספר."

הם בנו תוכנית לימודים מולטי-דיסיפלינרית, שנותנת ביטוי למגוון הכשרונות ותחומי עניין. ההערכה היא חלק אינטגרלי מהלמידה עצמה. אין מבחן או אמצעי הערכה חיצוני אחר.

כדי לעצב את בית הספר עצמו, הם שילבו ידיים עם קבוצת אדריכלים. עיצוב הכתה משתנה על פי רמה ההתמודדות של כל קבוצת תלמידים. למשל בכתה של מחוננים שומרים על המבנה הקלאסי, אבל בקבוצה מתקשה יש יותר מבנה קבוצתי.
אין להם ספרייה בבית הספר, משום שהספרים נמצאים בכל מקום ברחבי בית הספר.

"להיות אדם מוסרי ואזרח טוב יותר- זו המטרה החשובה ביותר לבתי הספר אצלנו בפינלנד"

עובד במשרד החינוך בפינלנד, האחראי על תוכניות הלימוד בתחום הICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת), הגיע לשתף מנסיונו. הוא הגדיר שהאתגר למערכת החינוך בעידן הנוכחי הוא לבנות high quality evolving educational ecosystem.
בפינלנד הגדירו שלהיות אדם מוסרי ואזרח טוב יותר- היא המטרה הראשונה במעלה לבתי הספר בפינלנד. אח"כ מגיעים שאר תחומי כישורי המאה ה21. רק אחרי כל זה נכנס התוכן בלימודי בפועל.

יזמות בבתי ספר ברשת "עמל"

גולת הכותרת מבחינתי בכינוס הזה אירעה דוקא מחוץ לאולם ההרצאות. פגשתי קבוצה של תלמידים ומורים חדורי מוטיבציה משני בתי ספר של רשת עמל: בית ספר "ליידי דיוויס" בירושלים, ובית ספר "שבח מופת" בתל אביב.

אופיר אליהו, מורה של כתות יא בירושלים, לוקח אחת לשנה 5 עד 10 תלמידי מגמת אלקטרוניקה לסיור בבית החולים אלי"ן לבעלי מוגבלויות. אז הם יושבים וחושבים יחד על פתרונות עבור האוכלוסייה שפגשו. עד סוף השנה הם לומדים לממש את אחד מרעיונות אלה. התהליך שהם עוברים כולל בתוכו: יזמות, חיבור לתעשייה, וכמובן תכנות ועיצוב מוצר. "תהליך זה יוצר מוטיבציה עצומה בתלמידים להמשיך לעבוד וללמוד עוד ועוד עד שיצליחו", מספר אופיר. "כהכנה להצגה בכנס הזה, הנערים הללו עבדו יומיים בין 9  בבוקר ועד 20 בערב. הרבה מעבר למה שחבריהם לכתה נשארים בדרך כלל".

קבוצת הנוער פגשה ילדה עם שיתוק כללי בגופה. שום חלק בגופה לא זז, לא עיניים ולא רגליים. החלום שלה הוא לצייר. הילדים פיתחו עבורה ממשק המבוסס על גלי המוח, שמאפשר לה לבחור לאן להזיז את העט על כן הציור.

מבחינתי זו היתה גולת הכותרת של הכינוס. העבודה על יזמות עם נוער מוכיחה לי שוב ושוב כמה הנוער צמא לעבודה אמיתית, בשטח, עבור אחרים. הם רוצים למצא מטרה ברורה ללימודים שלהם. הנוער של היום לא רוצה דברים ברגע. הוא פשוט מחפש משמעות למעשיו בכל רגע. לשם אנחנו צריכים לכוון כל שיעור.



קיראו עוד להמשך הסיכום.

אם אתה רוצה ללמד אחרים כיצד להתנהג, הווה דוגמא

זמר הראפ DRAKE פרץ מחסום לאחרונה. תקציב הפקתם של קליפים לשירים בארה"ב יכול להגיע למליון דולר ואולי אפילו יותר (כ4 מליון שקלים, מחיר בתי דירות במרכז תל אביב). הוא החליט לעשות משהו אחר עם הכסף הזה, צפו בקליפ, או קיראו את הכתבה ב times of israel.

יש כאן מסרים רבים. 

1- ביקורת חזקה על התקציב שמוציאות חברות ההפקה על קליפים והאופן שבו הוא מחולק.  ראו כמה אנשים יכולים להעשות מאושרים יותר בזכות הסכומים הללו.

2- אם אתה רוצה ללמד אחרים כיצד היית רוצה שהם יתנהגו, אתה צריך להוביל את הדרך על ידי דוגמא אישית. במקום לבוא בביקורת נגד חברות ההפקה, לפתוח קבוצות פייסבוק, לנהל מאבקים בתקשורת, או הפגנות. אפשר פשוט לעשות את הכל בצורה אחרת. כעת אני בטוח שגם זמרים וזמרות נוספים יחשבו שוב לפני שהם מחליטים מה לעשות בתקציב שקיבלו.

3- כסף קיים בעולם. הוא רק לא מחולק נכון. זה אולי נשמע לא צודק, אך זה גם אומר שיש תקווה. שאפשר אחרת. אם נמצא את המקור הנכון, נוכל לגייס את התקציב הדרוש להפקת הפרויקט שאנו רוצים לעשות. 

4- אנשים לא צריכים הרבה כדי להיות מאושרים. רק שיחשבו עליהם ויראו אותם. ההנאה הגדולה ביותר שאני רואה בסרט הזה, היא לוא דוקא מהמתנה הכספית שהאדם מקבל, אלא מעצם זה שסלבריטאי בדרגה שלו מגיע לדבר איתי ולשמע אותי.

אז אני מאחל לכולנו שנזכה למצא את המשקיע עבור הפרויקט הערכי הבא שלנו.

וכל הכבוד לזמר Drake על האומץ, התעוזה והרעיון המדהים. מזדהה מאד.

"עבודת המורה והנגר הבדל דק ביניהן- נהדר עלול לדרוך על נסורת בנגרייה, בעוד המורה עלול לדרוך על נשמות תלמידיו"

ציטוט מתוך הספר "שביל בעולם" מאת חילי טרופר, עמוד 24. הציטוט במקור הוא מתוך מילותיו של הרבי מקוצק.

Translation:
Teaching and carpentering are much alike, and tiny difference between them. The carpenter might step on wooden chips at their workplace and teacher might crush souls of their students.

השתלמות חנוכה 2017 למדריכי הרובוטיקה של קרן קרב

התמזל מזלי לתת את הרצאת הפתיחה להשתלמות החנוכה של 60 מדריכים של קרן קרב לתחומי הרובוטיקה, פיתוח אפליקציות, משחקים ועיצוב בתלת מימד. בשאר יום העיון המדריכים שיחקו, ועברו סדנאות מעשיות בכל אחד מתחומי התוכן. המחלקה כולה מנוהלת על-ידי רותם פורת, לה אני מודה מקרב לב על ההזמנה.

בשיחה דיברנו על משחקים ועל מה אפשר ללמוד מהם, ומדוע בכלל כדאי. עברנו על כמה מעקרונות העיצוב הנפוצים בעולם משחקי המחשב והקלים ביותר למימוש לתוך עולם פיתוח ההדרכה. הדגשתי את עקרון "הענקת תחושת השליטה ללומד" ואת "המשוב המדויק והמיידי". דיברנו גם על תאוריית הFLOW, וכיצד ניתן לממש את העקרון של איזון אתגר למול תחושת המסוגלות של הלומד.

כדי לקרוא וללמוד עוד על עקרונות העיצוב של משחקים - אני ממליץ לצפות בהרצאה שנתתי במכון הטכנולוגי בחולון ולהציץ בשקופיות המלאות מההרצאה שנתתי בכנס מיט"ל ב2012. בנוסף כתבנו מסמך המלצות מעשיות לאור כל אחד מהעקרונות הללו, המלצות שניתן לקחת וליישם בכתה.

הזכרנו חוקרים בולטים בתחום תאוריות הלמידה, כמו: פרופ' מיצ' רזניק; מיהלי צקזנטמיהלי;  פרופ' גיימס פול-ג'י; 

וגם לא מעט מורים שעבדו על פרויקטים מעניינים, כמו: ג'ון האנטר; פרופ' וולטר לוין; ניל גרשנפלד;

דיברנו רבות על מעגל הלמידה שיצרנו בFLUX. כיצד מייצרים סקרנות ראשונית, כיצד לייצר מנעד רחב של חוויות התנסותיות מתוך מטרה להגיע לחוויה משמעותית עבור הלומדים. כאשר נופל להם האסימון, הבנו כיצד לגרום להם לסיפוק וכיצד להעצים אותם. הבנו גם מה קורה בתהליך כאשר הם משתעממים וגם כיצד ניתן להחזיר אותם לתהליך הלמידה כשהם נכשלים יותר מידי פעמים.

כאן תוכלו לקרוא יותר על המעגל, על המתימטיקה שמאחוריו ועל ההמלצות המעשיות. 

הזכרנו מעט כיצד להשתמש בתחומי העניין והתחביבים שלי בכתה ומדוע הם חשובים כל כך. המאמר בנושא נמצא בכתיבה, אבל ניתן למצא רעיונות שלו במצגת הזו: "על חדשנות פדגוגית, למידה משמעותית ומשחקים"

מצגת מעניינת נוספת שקשורה במקצת נוגעת בניפוץ מיתוסים בתחום משחקי המחשב, שנתתי לראשונה בליל המדענים.

אני מקווה שנהניתם ושלמדתם משהו. אני שמחתי מאד לעזור ולשוחח על הנושאים האלה. בדף ההרצאות שלנו תוכלו למצא תכנים נוספים להנאתכם.

חיים ללא סמארטפון - אפשרי?

ביקשו מבני נוער להסתובב ללא הטלפון החכם למשך 4 ימים ברציפות. מה קרה להם והאם זה הצליח? 

צפו בכתבה היותר מידי קצרה של ערוץ 13.

על נסיעה ללא WAZE, איך מתחילים עם בנות, השינה עם המסכים, והשעון המעורר בבוקר.

השאלה היותר מעניינת היא: האם רק בני הנוער משנים את דרכם, או שמא כולנו משתנים?

פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר מספר בכתבה מספר עובדות מעניינות מאד שמתחברות באופן ישיר להרצאתו של תמיר אילון מהפוסט הקודם.

" עזבו את minecraft ולכו לתנועת נוער " , תמיר ליאון

שמענו היום הרצאה מאת תמיר ליאון, אנתרופולוג המטיף להפטר מהמסכים. 

אז להלן כמה ציטוטים מדבריו. מסכים מאד עם מרביתם.

- מציאת אושר תלויה באיכות הקשרים החברתיים שיש לאדם. לא לכמות, אלא לאיכות. אדם צריך להרגיש שיש לו גב.

- הילדים והנוער של היום בודדים. לא כי הם רוצים, אלא כי אין להם יכולות חברתיות וכישורים בינאישים המאפשרים יחסים אינטימיים. קשה להם להיות במחיצתם אחרים, בשקט, ולהסתכל בעיניים.

- אין תחליף לתנועות-הנוער מבחינת התרומה ליכולת החברתית שמתפתחת אצל הילד. בעיקר בשכבות הבוגרות. הקומונה, הכוח הקבוצתי, תחושת השליחות, העשייה והביחד (וכמובן ללא זמן ללא מסכים) - כל אלה עקרונות שערכם לא יסולא מפז.
- הדבר הבא בתור במידת ההשפעה שלו הוא ספורט קבוצתי בחוץ.
- מה אפשר לעשות בתוך הבית? לייצר טקסים ומסורות ללא ניידים וללא מסכים (כמו למשל ארוחת ערב משותפת, 5 דקות שיחה משפחתית לפני האוכל, 5 דקות לשבת לשולחן לשתות כוס מיץ בבוקר לפני שיוצאים לעבודה ולבית הספר); להוציא את המסכים מחדר השינה של הילד; יום ללא מסך (מומלץ שילד יהיה שעתיים ביום מקסימום מול מסך כלשהו, לכן ההמלצה היא לעשות שיהיה יום בשבוע שבו הילד יבחר להיות ללא מסך).
- ילד שהצליח, זה בזכותו. ילד שנכשל, זה בגללו. ילד צריך להבין שהוא אחראי לגורלו ומה שקורה בחייו, לא קרה בגלל שום סיבה חיצונית.

והדבר החשוב מכל לדעתי, אין תיווך בין הילד לבין הטכנולוגיה. בגלל שההורים בדור הנוכחי עובדים קשה יותר, והפער הבינ-דורי עמוק יותר, חוסר התקשורת בין ההורים משליך גם על החינוך של הילדים ותחושת האבדן שלהם. הילדים רואים משהו או חווים משהו, אבל הם לא יודעים לדבר עליה, וההורים לא יודעים לתווך אותה או להסביר אותה. 

כך יוצא שהילד לומד משהו על העולם בצורה מעוותת.

דברים אלה חייבים להשתנות בהחלט. שיהיה לנו בהצלחה

אנשים לעקוב אחריהם, והפעם: Sherry Turkle על הקשר בין דו שיח וטכנולוגיה

פרופסור שרי טורקל היא פסיכולוגית שחקרה בעשורים האחרונים את האופן שבו טכנולוגיה שינתה את דרכי התקשורת שלנו. התקציר של המחקר שלה הוא שככל שהתקשורת הבינאישית שלנו עוברת דרך מסרונים ומסכים, אנו הופכים בודדים יותר. היא אומרת שהתקשורת יכולה להתחלק בין המסכים לבין פנים-אל-פנים, אבל עלינו להבין מתי צריך להשתמש בכלי זה או באחר.

להלן מספר ציטוטים מתוך הרצאת הTED שלה.
- העובדה שאנו מעדיפים לכתוב מסרונים נובעת מתוך הרצון לשלוט באופן שבו אנו נתפסים בעיני האחר באופן מוחלט.
- יחסי אנוש הם עשירים, מבולגנים ותובעניים. אך אנו מנקים אותם בעזרת הטכנולוגיה. וכשאנו עושים זאת, אחד הדברים שעלולים לקרות הוא שאנו נקריב שיחה לטובת חיבור רגעי. אנו מרמים את עצמנו, ועם הזמן, זה מפסיק להיות אכפת לנו.
- בריחה משיחה יכולה להיות משמעותית כאשר זה פוגע ביכולת שלנו להתבוננות עצמית. עבור ילדים שגדלים, מיומנות זו היא תשתית ההתפתחות.
- כאנשים אנחנו פגיעים, אנו בודדים, ואנו מפחדים מאינטימיות.

- היום יש לנו יותר ויותר ציפיות מהטכנולוגיה ופחות אחד מהשני. אנחנו מצפים שהטכנולוגיה תשלים לנו את הבדידות.
- עלינו לפתח יחסים יותר מודעים עם המכשירים, זה עם זה ועם עצמנו.
- על כולנו להתמקד בדרכים הרבות שבהן הטכנולוגיה יכולה להוביל אותנו בחזרה אל חיינו האמיתיים, אל גופינו שלנו, אל הקהילות שלנו, אל הפוליטיקה שלנו, אל כוכב הלכת שלנו.

ואסכם עם מילותיו של Stephen Covey : "רבים מאיתנו לא מקשיבים בכוונה להבין, אלא בכוונה להשיב".

לקוח מתוך הרצאה נפלאה נוספת של Celeste Headlee על "כיצד ניתן לשפר את כישורי השיח שלנו".