יום חמישי, 5 באוקטובר 2017

משחקים בכתה: סיכום אירוע משחוק של קהילת BottomUp, המורים והיזמים החינוכיים בירושלים


בשבוע שעבר התקיים אירוע "כתה פוגשת משחוק" כחלק מאירועי קהילת BottomUp הירושלמית, הלא היא הבית של המורים ויזמי החינוך המקומיים.

20 יוזמות מוכנות לשימוש בכתה

באירוע הוקם שוק דוכני יוזמות חינוכיות ולימודיות מגוונות הסובבות סביב משחקים. הרעיון המחבר הוא לשתף אחד את השני באמצעים וכלים שניתן להשתמש בהם בכתה. בין כ-20 מציגי הדוכנים היו יזמים טכנולוגיים ומורים כאחד, שהציגו משחקי קלפים, הפעלות ופעילויות יצירתיות, משחקי מחשב, מציאות וירטואלית - כאשר כל הפתרונות מכוונים לשימוש בכתה (לא כאלה שמנותקים מהמציאות שבה נמצא המורה).
כמיטב המסורת באירועים שלנו, האירוע עצמו היה ממושחק! המשתתפים חבשו קוביות לגו לראשם, עקבו אחרי מסלול ציורי בין הדוכנים והתחרו להשלמת בינגו של עקרונות משחקיים.


פתרון אתגרי הדרכה בהשראת משחקים

העמדה בה אני עמדתי קיבלה את השם פינת "הכה את המומחה". קיבלתי מהמשתתפים בעיות ואתגרים הדרכתיים שהם חווים, והצעתי פתרונות יצירתיים ב"שידור חי" בהשראת ניסיוני כמעצב משחקים. הייתי רוצה לשתף אתכם בחלק מהפתרונות היצירתיים שעלו.

לימוד אותיות הא-ב' בפיסול ואפייה

אחת המורות המשתתפות העלתה את האתגר שבו ילדי כתה א' צריכים ללמוד את זיהוי אותיות הא-ב. התחלתי מזה שנזכור שילדים אלה הם עולים טריים מהגן, סביבה בה הפעילות עצמה מאד התנסותית וכוללת עבודה רבה בידיים. לכן המלצתי הראשונה היתה שתרגול כתיבת האותיות יתחיל ויעוצב בדומה לפעילות בגן - כפעילות יצירה מעשית. דמיינו פיסול אותיות בפלסטלינה או בשזירת חוטים במקום כתיבה חזרתית של כל אות. זה הרבה יותר מהנה, יצירתי חווייתי והרבה פחות משעמם וחוזר על עצמו. יהיה גם הרבה יותר טוב אם לכל אות תהיה פעילות משלה (למשל תפירה תקושר לאות 'ת' בעוד אפייה יקושר לאות 'ט'). השימוש בחוויות שונות יכול לסייע מאוחר יותר כדי לאיית נכון יותר מילים הנשמעות דומה.  

תרגול חומר בתחרות כקבוצה יכול לשמש כתרגול יותר אפקטיבי ופחות מאיים

המורים איתגרו גם בתחום הבחנים ווידוא הלמידה: "אנחנו רוצים לוודא שהתלמיד הפנים את החומר וזוכר אותו, אבל איננו רוצים לבייש ילד שלא יודע את התשובה לשאלה. היינו רוצים לתת לילדים חוויות הצלחה, אבל בלי התחושה המאיימת של המבחן".
זהו אתגר מאד מעניין ונכון המאפיין בצורה יפה את המקום שהמערכת נמצאת בו כיום. מחד, אנו יודעים כי אנחנו חייבים לשנות את דרכנו, לתת לתלמיד תחושת הצלחה ולהעצים אותו, ומצד שני אנחנו עדיין חייבים לוודא שהוא יודע את החומר הנלמד. כיצד עושים את השניים בלחץ הזמן ובעומס החומר הקיים?
השיטה שהצעתי היא זו (נניח שוב שאנחנו באמצע שנה של כתה א' בלימוד האותיות, אבל זה יכול להיות גם על חשבון או כל תוכן זכירה אחר). הכתה כקבוצה עומדת יחד למול שורה של קלפי אותיות המונחות על הרצפה אחת אחרי השנייה. מציבים בפניהם את האתגר להגיע לאות האחרונה בתוך דקה (כ10 אותיות בשלבים הראשונים). בכל פעם הם נדרשים לזהות את האות ולצעוק אותה. מספיק שילד אחד מזהה וכל הכתה עוברת הלאה.
"אבל מה עשית בזה? הרי אם יש ילד שאינו יודע, לא רק שהוא יכול להעלם בקהל ואני לא אדע מזה, הוא עדיין ירגיש לא בנוח עם עצמו", היו התגובות הראשונות. וזה אכן נכון בסיטואציה שבה האותיות שתניחו על הרצפה הן: "א , ב , ר , ד , ה , ו , ט" - כלומר אות שונה כל פעם. ילד שלא מכיר את האותיות הללו יתנתק ולא באמת יהיה איתנו לאורך הפעילות. אבל אם האותיות שתניחו על הרצפה יחזרו מידי פעם (למשל "ב , א , ב , ג , ב , א , א , ג , ב , ט , ו") גם ילדים שלא הכירו את האותיות ב וא בתחילת הפעילות יוכלו לצעוק אותן בסופה!

עקרונות פיתוח הדרכה מעולם משחקי המחשב

ניסיוני כמעצב משחקים הראה לי לא מעט קווי דמיון בין עולם פיתוח ההדרכה לבין עיצוב משחק. במהלך הכנס העקרונות שבלטו במיוחד הם: יצירת תחושת שליטה אצל התלמיד, טיפוח תחושת הצלחה ואיזון אתגר ויכולת.

לתת לתלמיד תחושת שליטה על התהליך
עלינו כמורים ומנהלי השיעור לשלוט לגמרי בכל התהליך שקורה בכתה, ויחד עם זאת עלינו ליצור מצב שלתלמיד יש תחושה של שליטה על התהליך. כיצד פותרים את הקונפליקט הזה, אתם שואלים? בכל סטואציה שבה אין חובה ללמד את התוכן בסדר לינארי מסויים, תנו לתלמידים את חופש הבחירה למה שנלמד קודם. "האם אתם רוצים ללמוד את עקרונות מגילת העצמאות לפני שנלמד כיצד כתבו אותה? או שאתם רוצים ללמוד קודם מה הדיון הערכי שהיא מעלה כיום?".
ככל שהתחושה תהיה גדולה יותר הילד יהיה מעורב יותר. רק זכרו שאתם צריכים להיות אלה ששולטים בכל מה שקורה, כי רק כך תוכלו להיות מסוגלים לתת פידבק מדויק. אתם צריכים להוביל את התהליך.

איזון אתגר ויכולת-
ברור לכולנו כי תלמיד שמכיר ביכולתו, ירצה להמשיך. אבל יש לכך גבול, כי בשלב מסויים אם התרגיל קל מידי וממשיך עוד - התלמיד ישתעמם. יש כאן איזון עדין מאד בין איכות האתגר שמוצב בפני הלומד לבין היכולת של הלומד לבצע את המשימה. נכנסת לכאן כמובן גם האמונה ביכולתי לפתור את האתגר.
בכל אופן, עקרון העבודה שצריך להוביל אותנו הוא לתת מספר שאלות תרגול קלות יחסית שיובילו לכדי אתגר גדול ומשמעותי. אנו צריכים להיות מוכנים לזה שהילדים יתקעו באתגר מסויים. בסופו של דבר, בעיצוב הדרכה נכון - הילדים יגיעו לאתגר הזה עם מספיק מוטיבציה ותשוקה שתאפשר להם לצלוח אותו. 
מיד אחר כך, אנחנו צריכים להניח בפני התלמידים מספר שאלות קלות משמעותית (כאשר אנו אומרים להם שהם שאלות מאתגרות לא פחות). בצורה כזו אנו מבטיחים תחושת הצלחה לאלה הצולחים את האתגר. אם תצליחו לעצב את השאלות שלכם כך, אתם מבטיחים דפי עבודה מרתקים ולא משעממים!
כבוגר של תוכנית ההתכתבות במתימטיקה של מכון ויצמן בשנות ה80 אני חייב לומר שזה אכן אפשרי להגיע למצב שכזה!



סיכום

אתם מוזמנים לצפות בשאר העקרונות בהרצאה שנתתי במכון הטכנולוגי ובמיט"ל ב2012 או להוריד את השקופיות עצמן.
כאשר אני חושב על אתגרי הדרכה העומדים בפני אני עובד לפי עקרונות אלה. התנסותנו באתגרי הדרכה רבים ומגוונים הובילה אותנו לפתח את מעגל הלמידה המשמעותית. במצגת זו תוכלו לראות כיצד הגענו לזה ואילו דוגמאות לשימוש במעגל זה קיימות בכיתות אחרות בעולם


לסיכום, כל הכבוד לצוות ביתא-המחנכים בעיריית ירושלים על ארגון וניהול האירוע והקהילה, ובראשם - עירית מרחב וזיו בר. לכבוד הוא לי להיות חלק ממקימי הקהילה הירושלמית הזו לאחר שנים של עבודה עם מורים. אני רוצה להזמין את כולכם לאירועים הבאים - אם הגעתם לכאן, כנראה שזה מעניין אתכם :)


עוד קצת תמונות מהאירוע להנאתכם: