סרט שבועי, dark places

הסרט מספר מחדש מקרה רצח לא ברור. ומראה כיצד מאשימים את האדם הלא נכון ברצח. וכל זה בגלל סטיגמות והשלכות של התנהגותו החיצונית.
זה אינו סרט חינוך סטנדרטי, אבל הוא מדבר על נושא חשוב מאד. 

סרט שבועי, Infinitely Polar Bear

סרט נוסף המתאר מחנכים לא צפויים.

דוקא האב, הנוטה לאלכוהול וסיגריות, בעל מחלת מאניה דיפרסיה, ה"מתעלק" על הילדות, שלא סיים תואר שני למרות שיש למשפחתו כסף - דוקא הוא מצליח להגיע לנפש הילדות שלו, בעולם שבו אמא היא שנשארת עם הילדים בבית על חשבון העבודה.

הסרט מציג כיצד החיים מביאים אותנו לבצע מהלכים לא צפויים. הילדות מקבלות מקום לא קטן בסרט, וזה מה שאנחנו אהבנו במיוחד.

סרט שבועי, תיכון ההזדמנות האחרונה

סרט חובה לכל ישראלי

סרט שבועי - "ללא מילים" או הסיפור של מוסא מסודן

למי שהצליח לפספס בטעות את הכתבה של ענת גורן, אני רוצה לספר את הסיפור שלו. ענת גורן עקבה אחרי המשפחה במשך כ5 שנים ברציפות.

מוסא, בן 10 מסודן, הגיע לישראל עם שני הוריו בגיל 5. נכנס לכתה א' ולא הוציא מילה מפיו מול אף ישראלי. הוא דיבר איתם בכתב, בפייסבוק, בוואטסאפ וכו'. הוא דיבר בבית עם הוריו בלבד.

הוריו עבדו שעות ארוכות ולא היו זמינים אליו. לא הגיעו למפגשי הורים או אירועים בבית הספר מחשש שמשטרה תעצור אותם ברחוב. מהכתבה נדמה שהקשר בין שני ההורים ובתוך המשפחה לא היה חם. אין חיבוקים ואין כמעט מגע בכל הסרט.

בכתה היתה מורה אחת, עולה ותיקה מברית המועצות, שלקחה אותו תחת חסותה ואספה אותו הביתה אחת לשבוע ליום שלם אחרי בית הספר. מוסא התחבר מאד עם הבן שלה, שניהל איתו קשר מדהים במשך השנים.

בבית הספר ובכתה עצמה נדמה שהיה אליו חוסר רגישות ושהטיפול בבעיות השונות שהילד מציג מטופלות בצורה לא מושלמת מבחינה חינוכית, ערכית ומוסרית. 

רואים כי על הילד עובר משהו שמציק לו אבל אין אחד שמצליח לחבק אותו ולסייע לו להתמודד עם הפחד שלו. רואים שמוסא מסתובב בבתים של חבריו ומסתכל על הכל בפליאה. חוסר הבנה על ההבדל בין ביתו שלו לבין ביתם של חבריו לכתה. חוסר השיוויון הוא חלק אינטגרלי מהסרט. 

מוסא לא יוצא לשחק עם ילדים מהשכונה שלו, משתדל לא לצאת מחדרו בכל זמן שהוא בבית. כל זאת מכיוון שהוא פוחד להיות נוכח במצבים לא נוחים.

בשלב מסוים מודיעים לאימו של מוסא כי נותר לה שבוע בישראל ושהיא תגורש לארצה בחזרה אחר כך. מכיוון שבשבוע הזה נלקחה ממנה ויזת העבודה, האם יכלה לבלות זמן עם הבן שלה. הלכו לים וניתן היה לראות את האושר בעיניו ברגעים האלה. כמה היה צריך את הקשר הזה. להיות ילד.

מוסא ואימו מגיעים לאתיופיה, לאדיס אבבה. האב נותר בישראל והמשיך לעבוד. המשפחה הופרדה. לאחר כחודש הגיעה ענת גורן לצלם את המצב שם. נדמה כי למרות החוסר היחסי, מוסא דוקא פורח. הוא מדבר, ואפילו תלמיד מצטיין. משתתף בכתה ומשתף בכל. כשהמורה הותיקה שלו (האמא המאמצת) שלו מתקשרת לברר מה שלומו, הם מנהלים איתו שיחה בדבור ולא בטקסט. הוא מדבר איתם ומודה שפחד לדבר כל השנים האלה. הוא מדבר בבגרות, בבהירות. כאילו תמיד דיבר. הוא ציין שהוא מתגעגע מאד ורוצה להיות בישראל. 

השאלה המאד ברורה שעולה היא האם טוב יותר לילד שיהיה בסביבה שיווניות, שירגיש בה שווה, או שיהיה במקום שבו יש יותר אפשרויות?

כרגע, אימו של מוסא עדיין מובטלת ואין להם כסף לשנה נוספת בבית הספר. ענת מנסה לגייס תרומות שיספיקו לשלם את שכר הלימוד לשנה נוספת. 

אתר הפייסבוק לתרומה לבית הספר שלו 

כתבה של ענת גורן

תוכנית הדרכה חינמית ללימוד יצירתיות, מחשוב ותכנות לכל קהל יעד

אני שמח להביא בשורה טובה לקהילת המחנכים, מורים למחשב ותכנות, וגם לאלה שרוצים ללמוד או ללמד מבוגרים יותר (סטודנטים או בוגרים). ממש לפני חצי שנה נכתבה גרסה ראשונה של תוכנית הדרכה מפורטת מאד המשתמשת בסקראצ  כדי ללמד עקרונות מחשוב יצירתי (או creative computing). מדובר בפרויקט עצום עם חשיבה על כל הפרטים הקטנים: מדריך למורה ודפי עבודה ללומדים, חלוקה לפרקי עבודה לפי שלבים המבנים את הידע שלב אחר שלב אפילו ללומד ללא ידע בתוכנה כלל.

המדריך נכתב על ידי בוגרי ובוגרות אוניברסיטאות הארוורד וMIT (יוצאי media lab) וחינמי להורדה ולשימוש לכל מטרה דרך קהילת Scratch Ed.

החלק היפה הוא שהצוות מכוון לכך שהמשתמשים במדריך יערכו אותו מחדש, יעצבו פעילויות חדשות, יבנו מערכי שיעור נוספים וישתפו בחוויות שלהם מביצוע ההפעלות. רק מבקשים שתציינו אזכור לכותבי המקור.

ילדים מעצבים שינוי: עמותת Design for Change

שמעתי אתמול על היוזמה הזו שנקראת design for change. התחילה בהודו ב2009 וכבר הגיעה ל30 ארצות.

מדובר בהפעלה בית ספרית שמועברת על ידי המורה לכתה שלו, עם תחרות כלל עולמית בין הקבוצות השונות.

התחרות היא על היוזמה החברתית הטובה ביותר.

יש כאן שני חלקים יפים שאהבתי במיוחד.

1- הדרך שבה ניסחו את שלבי פיתוח המוצר.

להרגיש -> לדמיין -> לעשות -> לשתף

יש כאן הנגשה יפה מאד של שלבים במציאת בעיה, מציאת פתרון, בניית הפתרון, ויצירת המשכיות למוצר.

2- בכל שלבי העבודה הילדים אחראים לתהליך באופן בלעדי. אם צריכים לגייס כסף- הם צריכים לחשוב על איך לגייס אותו. לעיתים זה אומר שהם צריכים לעשות פרויקט נפרד לחלוטין כדי לממן את הפרויקט המרכזי.

 

אז אם אתם מורים שמעוניינים ביותר מידע, פנו למובילה הישראלית של הארגון באתר שלהם.

"there's a magical window just after you learn something, when you're dying to tell somebody" Neil Gershenfeld

ציטוט נוסף: "הרגע המתאים ביותר לשתף רעיון, הוא שניות אחרי שהוא מתגלה. זה בדיוק הרגע שבו הלומד הכי מתרגש מהתגלית החדשה!"

הרצאה מדהימה של ניל גרשנפלד, שהמציא קורס בMIT בשם "כיצד לבנות (כמעט) כל דבר" שהפך להיות תנועה עולמית.
ניל גרשנפלד אחראי להקמת מעבדות הFab Lab. כרגע בישראל יש שתיים (חולון, חיפה) ושלישית בדרך (ירושלים).