Freedom Writers: הסרט החינוכי של השבוע

"כותבי החופש" הוא סרט וספר דוקומנטרי על מורה מתחילה שנכנסת לכתה של תלמידים שמערכת חינוך שלמה ויתרה עליהם מזמן.

עשוי באופן מיושן במקצת, אבל סיפור נפלא המציג את האמת האמיתית, המורכבות המסועפת של מערכת החינוך, גזענות ודעות קדומות. מספר על מורה אחת שלימדה את התלמידים שלה להלחם, לחלום ולהאמין בשינוי, למרות הכל וכנגד כל הסיכויים. גם כשכל הסביבה כבר ויתרה עליהם: המשפחה, החברים, הכנופייה והמערכת עצמה.

אוהבי חינוך אמת: נא לצפות. להפנים. להבין. להסתכל אחרת. להתבונן על האדם שמאחורי התלמיד. על הקושי של התלמיד ולא על אי ההצלחה שלו. למצא את הנתיב שדרכו אפשר לחדור פנימה, למקור העצמה של האדם שמולך. מקור העצמה שיוביל למנהיגות ולהובלה.

זו משימה קשה. לפעמים בלתי אפשרית. אבל הכרחי מאד להמשיך לנסות. אחרת, אנחנו כבר לא יכולים להיות מורים.



זו סצינת המפנה בסרט (ובסיפור). אחד הילדים מצייר ציור של תלמיד אחר כאשר השפתיים שלו מובלטות ומעביר אותו בכל הכתה. המורה, משווה בין המעשה להסתה שעשו הנאצים בשואה, ומצליחה ליצור אצלם עניין.

המורה והתלמידים פותחים בשנת 2000 את תנועת "כותבי החופש" שמטרתה לגייס כספים ולהדריך נוער שמגיע מאותו המקום. "כותבי החופש" משום שכל אחד רשאי לספר את הסיפור שלו, החיים שלו.

ליגת הלגו First Lego League

למי שעדיין לא מכיר את ליגת הLEGO, אז הגיע הזמן שתכירו את אחת הדרכים המגניבות ביותר לייצר מוטיבציה אצל נוער וילדים בדור הזה.

ליגת הלגו היא תחרות עולמית המשלבת כישורי תוכנה, בנייה, מכונות, תכנון ארוך-טווח, עבודת צוות, פתרון בעיות בזמן אמת ועוד. ישנם מספר שלבים לתחרות וצוותים יכולים להגיע מכל ארץ ומכל מקום. חובה להשתמש בערכה מסוימת הנמכרת על ידי לגו (ולכן התחרות ממומנת על ידיהם).

ישנם כבר לא מעט בתי ספר, מורים והורים שאני מכיר שמלווים ילדים ונוער במסע הזה. וזה מדהים.

תשקלו.

הערכה הראשונית שצריך לרכוש היא Lego Mindstorm

"לא לפחד לטעות, זה חלק בלתי נפרד מהחיים", קן רובינסון באחת מהרצאות TED הנצפות ביותר

ב2006 קן רובינסון נשא בTED את אחת ההרצאות הנצפות ביותר מעל הבמה הזו. כשאני רואה אותה היום, אין בה הרבה חדשנות, אבל באותה התקופה היא אכן היתה מעוררת השראה. הנה מעט מהנקודות שאהבתי:

- "יצירתיות צריכה להיות אבן יסוד בחינוך בבית ספר. יותר מכל נושא אחר. זהו, ההרצאה הסתיימה כאן..."

- "בית הספר מלמד אותנו שלטעות זה רע. זה מה שמדכא את היצירתיות שלנו כאנשים. זאת בניגוד לכך שבחיים הבוגרים עלינו לא לפחד לטעות, משום שזו הדרך היחידה ללמוד..."

- "גיליאן לין, קוראוגרפית ורקדנית מפורסמת, מיוצרי המחזמר CATS, אובחנה בילדותה כתלמידה גרועה שלא יכולה לשבת בשקט בכתה. אלמלא חוכמתו של המאבחן-הפסיכולוג שלה, היא ודאי היתה נשלחת למוסדות לתלמידים בעייתיים. היום היא מיליונרית כתוצאה מכך שנשלחה לבית ספר לריקוד. גיליאן מספרת כי גילתה בבית הספר לריקוד עוד ילדים שמסוגלים לחשוב רק כשהם זזים..." 

כתבה על קן רובינסון בthe marker

תודה לאורי גלובוס ששלח את הכתבה

יש לכם רעיון לאיך אפשר ללמד ילדים קרוא וכתוב ללא חיבור לאינטרנט? יש מישהו שמוכן לממן את זה ב15 מיליון דולר

http://learning.xprize.org/

אין מילים

"אם מישהו מבקש ממני להכין משחק שיהפוך את המדע לכיף, הוא הפסיד מראש. מכיוון שהוא מאמין שהמדע אינו כיף מלכתחילה..." סקוט אוסטרוויל

סקוט אוסטרוויל, ממציא משחק Logical Journey of Zoombinis, מנהל ה MIT Educational Arcade ומרצה נלהב לאנשי חינוך בכל העולם. וחבר יקר.

הציטוט נלקח מתוך ראיון איתו במסגרת קורס Designing and Developing Educational Technology שהוא בנה עם עוד כמה שותפים בMIT.

למה ״ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד״?, או הצעה לשינוי תפיסה בנוגע למבחני בגרות נפשית

האם כל ילד בן 17 מוכשר לנהוג ברכב (או 16 על אופנוע)? האם כל ילד בן 18 מספיק בוגר כדי להחזיק נשק בצבא? האם ילד בגיל 6 מוכן לכתה א'? האם כל ילד מעל גיל 9 יכול לחצות כביש לבד?

הגעה לבגרות אינה תלויה בגיל

תורת הפסיכולוגיה ההתפתחותית, התורה הרווחת היום לתיאור שלבי ההתפתחות הקוגניטיביים והמוטורים של הילד, טוענת לטווח גילאים רחב עבור זמן נורמלי לכל שלב התפתחותי. כלומר, נמצא כי בין גיל X לגיל Y ילד נורמלי יהיה מסוגל לחצות כביש לבד, אבל המועד שונה בין ילד לחברו. חשוב לזכור כי יש גם יוצאים מהכלל שאצלם יכול לקחת אפילו יותר זמן...

אבל למרות שאנו מבינים כי גיל פיזי אינו מעיד על רמת בגרות, החברה שלנו ממשיכה להתייחס אליו כאמת המידה הראשונה באבחון מוכנות ללמידה חדשה.

ישנם ילדים בגיל 8 שיכולים לנהל משק בית, לדאוג לאחים קטנים, להכין לעצמם אוכל, להגיע הביתה מבית הספר, או משימות אחרות לא סטנדרטיות לילד בגילם. האם אנו יכולים לחשוב על דרך אחרת לבחון בגרות מספקת מאשר הגיל הפיזי?

מבחן בגרות ממוקד וייעודי לכל מטרה

אני רוצה להציע מודל חדש לבחון את מוכנותו של אדם לתהליך למידה חדש לו. ביצוע מבחן בגרות ספיציפי ויעודי לכל מטרה: למשל עבור מי שרוצה (או צריך) לחצות כביש לבד; או עבור מי שרוצה ללמוד נהיגה.

המבחן לא יהיה בהרכח בכתב, אלא להיפך, עדיף שיהיה מעשי. זאת כדי לאפשר קרבה גבוהה למצב המציאותי ולהנגיש אותו לאנשים שלא יכולים לקרוא / לכתוב / בעלי ליקוי למידה כלשהו. 

המבחן צריך להיות בחינם, כדי לאפשר נגישות מלאה לכולם. אך צריך לקבוע פרק זמן מסוים שיש להמתין לפני שנגשים למבחן חוזר, זאת כדי למנוע הטרדה של המערכת, וגם כדי לתת זמן להתבגר...

תלמיד שמבין את משמעות תהליך הלמידה

יצירת מערכת מבחנים כזו יכולה להיות מאפיין טוב יותר למידת הבגרות של אדם. היא יכולה לסמן תרבות רצויה ולהתוות דרך חברתית יותר. רשת מבחני בגרות כזו בהכרח מתגמלת בבסיסה, שכן: ״עכשיו כשסיימתי את המבחן אני רשאי ללמוד נהיגה״. שינוי נוסף הוא העלאת חשיבות הלמידה בעיני התלמיד. תלמיד צריך להרוויח את זכותו ללמוד, ולא יורשה ללמוד רק כי הוא מסוגל לממן את הלימודים.

חישבו על המשמעויות של יצירת מערכת אבחנה שכזו.

• בית ספר: לא נצטרך לחלק ילדים לכתות של שכבות גיל. נוכל לסדר אותם לפי רמת המוכנות שלהם ללמידה של תוכן מסוים. בצורה כזו נקטין את הגיוון של התלמידים, מה שמאפשר להגדיל את הרלוונטיות של התוכן עבורם.
• שיוויון מערכתי: המערכת מאפשרת קידום והכרה חברתית גם לאלה שקשה להם כלכלית. יכול להיות מצב שאדם כלשהו מוכן רגשית לנהל עסק/ ללמוד באקדמיה/ לעבוד במקצוע מסוים, אך אין לו אפשרות לממן זאת. המבחנים הללו מאפשרים לו להוכיח לגורמי מימון חיצוניים (בין אם זה בנק, גופי מימון פרטיים או מלגות אקדמיות) שהוא אכן בנוי לזה ושיספק תמורה להשקעה בו.
• מגזר עסקי: המערכת מעצימה סוכני משאבי אנוש ונותנת להם כלים נאמנים יותר לאבחון מסוגלות, כישורים חבויים וגלויים כאחד, ותכונות אופי רלוונטיות.

תארו לעצמכם שאתם עכשיו יכולים לבקש מבעל העסק שאתם עובדים מולו "תעודת הכשר בגרותית" ליכולותיו המקצועיות והניהוליות. כיצד האבחנה בתעודה שכזו תשנה את רמת הבטחון שלכם באדם שמולכם וביכולתו לבצע את העבודה? איזה כישורים תרצו לראות כתובים ואילו תכונות אופי לא תרצו לראות שם?

תשובות לשאלות אלה יעניקו לנו בסיס תאורטי מוצק יותר בבניית מבחני אישיות שכאלה.
שיהיה לנו בהצלחה.

עקרונות למידה התנסותית יעילה (Tinkering)

חבר'ה ב Exploratorium שבסאן פרנסיסקו עובדים עם ילדים בחוג על "מעגלים חשמליים". הם מעבירים בימים אלה קורס Tinkering באתר Coursera. מתוכו הוצאתי את תוכן הפוסט הזה.

שלושת העקרונות המובילים אותם בפעילות הם:

1. עיצוב הפעילות
1. החפצים בנוים כך שקל להתחיל לעבוד איתם: חבילת סוללות מודבקות למשטח עץ שכבר מחוברות לשני מסמרים, אליהם ניתן להצמיד "תנינים" כדי להעביר את המתח; הנורה גם היא מחוברת כבר לשני מסמרים ואופן דומה ישנם עוד מספר אלמנטים.
2. ערבוב של אלמנטים מוכרים ולא מוכרים: יש שם גם נורה, סוללות, מכשיר ליצירת חשמל (דינמומטר), switch, יוצר סאונד (באזר), פעמון דלת, חיישן אור. וגם כמה צעצועים מפורקים שלא ברור מה הם עושים (הם בעצם מנוע שניתן להפעיל אותו). אלמנט ההפתעה ברגע שמצליחים להפעיל את הצעצוע הוא הדבר שמכריע מדוע כדאי להשתמש בזה 
3. בחירה בין הרבה אלמנטים: יש הרבה סוגים של חפצים והם נראים אחרת (הסוללות שונות בצבעים שלהן, כמו הסוללות שונה, נורות בצורות וצבעים שונים וכו'). הדבר מעצים את יכולת הבחירה של הלומד בתהליך.
4. איטרציות: ניסוי וטעייה נמצא בלב הלמידה של הפעילות הזו.
5. לא צעד אחר צעד: אלא למידה מתוך התנסות. עובד על חוש הסקרנות לדעת ולהבין כיצד דברים עובדים.
6. למידה לא לינארית
7. טעויות כאמצעי ללמידה: אנשים טועים וזה גם מלמד אותם משהו. כאשר אדם מצליח משהו מתוך כשלון ופריצת-דרך, ההעצמה הרגשית ותחושת הסיפוק היא משמעותית פי כמה
2. סביבת הלמידה
1. נוחות: הלמידה ההתנסותית לוקחת זמן, ולכן חובה שללומד יהיה נוח לשבת/ להתנייע בתוך הסביבה, עצמת התאורה וכו'
2. אלמנטים חברתיים: שולחנות גדולים, קבוצתיים ועגולים המאפשרים עבודה קבוצתית
3. אין מקום פיזי למורה
4. מידע או השראה: הצבת אוביקטים, ספרים, וידאו ואמצעים אחרים המרמזים על תוצרי הלמידה, מלמדים באופן ישיר, או מראים מה עוד אפשר לעשות עם אותם האביזרים
3. העברת הפעילות (facilitation)
1. רפלקציה קבוצתית של צוות ההוראה: מה האסטרטגיות הוראה הטובות ביותר 
2. צפייה בלומדים: מה רמת האנרגיה של הלומד, האינטראקציה של הלומד עם אחרים, לתת לרגעי התובנה לבוא לבד. הצפייה מאפשרת לנו ללמוד מתי הזמן הנכון שנתערב
3. למידה מבוססת חיקוי: מלמדים אותם שיטה לעקוב אחר החוטים כדי להבין את המעגל.
4. פיתוח ההבנה
5. כשלון ותסכול כפלטפורמה ללמידה: אחרי שהלומד הצליח משהו, מחליפים את אחד האוביקטים באוביקט זהה מבחינה פונקציונלית אבל שונה מבחינה ויזואלית. בודקים האם הוא הפנים את מהות האוביקט עצמו