יום רביעי, 2 באפריל 2014

משתמשים בWorld of Warcraft בבתי הספר


המשחק World of Warcraft הוא אחד המשחקים הטובים בהסטוריה והמשוחקים ביותר בעולם. 
כעת הוא נכנס גם לכתלי בתי הספר בהנהגתו של לוקס גילספי שהקים אתר שמסייע לכל מורה ללמוד על המשחק ולהטמיעו בתוכנית לימודים.

אחקור קצת יותר ואראה אם אני יכול להפיק יותר מרגליות. למעוניינים ביותר מידע, ניתן ליצור קשר עם אורטל קיריתי.

יום שישי, 17 בינואר 2014

ריטה פירסון, מורה כל חייה: "כל ילד צריך גיבור"


כהרגלי בשישי בצהריים הקשבתי לריטה (TED), מורה ב40 שנה האחרונות ובת למורים ותיקים. מכיוון שהיא תומכת בדברים שאמרתי כבר רבות, רק אצטט אותה ואמליץ לכם להקשיב להרצאה המלאה, המצחיקה והמרגשת. 

"נטעתי בתלמידי אימרה: 'אני מישהו. הייתי מישהו עוד לפני שהגעתי [לכתה]. אני אהיה אדם טוב יותר אחרי שאעזוב. אני חזק ובעל עוצמות. מגיע לי החינוך שאני הולך לקבל כאן' ".

"מורים צריכים להיות שחקנים ושחקניות מעולים... אנחנו באים לעבודה גם כשאנחנו לא מרגישים טוב ולא בא לנו, ואנחנו מקשיבים למדיניות שאנו לא מסכימים איתה או לא הגיונית לנו - אבל אנחנו מלמדים בכל זאת. כי זה מה שאנו יודעים לעשות הכי טוב."

מורים יקרים, ריטה יכולה להזכיר לכם למה אתם עובדים קשה כל כך! שבת שלום.

יום רביעי, 8 בינואר 2014

"צמצום במבחני הבגרות יגדיל את המצוינות" אומר שר החינוך שי פירון

כאילו קרא שר החינוך את הבלוג שלי בשנים האחרונות (אפילו תגובתו למיכל זולר מזכירה במקצת את שלי :), הוא מתחיל היום שינוי מבני רוחבי במערכת החינוך כולה. מובן מדבריו כמה גדול השינוי שהוא רוצה לעשות.
זהו שינוי מבורך. הקטנת כמות התוכן במבחני הבגרות והקטנת מספרם לצד ביצוע עבודות בגרות יסודיות יותר.
אני מאמין כי זהו מתכון נכון יותר לעיצוב אנשים ממוקדים יותר, מקצוענים יותר, מוכשרים יותר למאה ה21, פחות מפוזרים והרבה פחות משועממים...

אז כל הכבוד, שי פירון! עכשיו אני מאמין בך. החזרת את אמוני ביכולת של פוליטיקאים להתעסק בדברים החשובים באמת. בתור קורא אדוק של יאיר לפיד, זו היתה ציפייה ענקית שלי ממנו וממפלגתו. אתם על המסלול הנכון מבחינתי.
אנא המשך להתייעץ עם אלה שכיוונו אותך והלכו איתך בדרך הזו.

יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

"למה אני צריכה להבחן במבחנים זהים לאלה של חבריי?", או תגובה למכתבה של מיכל זולר


בתחילת השבוע פרץ לעיתונות מכתבה של התלמידה, מיכל זולר, שכתבה על כעסיה על מערכת החינוך במקום לענות על מבחן בספרות. אחת התגובות החשובות שאני קראתי היתה זו של יורם אורעד מרשת שלובים, רשת של מובילי חינוך בארץ.
להלן תגובתי למיכל וליורם.

יורם היקר, עם כל האופטימיות על הכוונות הטובות והמאמצים הרבים המושקעים במערכת החינוך, בכדי להזיז את הפוקוס ללמידה קצת אחרת, אני חושב ששתי ההשערות שהעלת הן קריטיות מאד בתהליך השינוי. אבהיר את כוונתי.
קיימת סתירה בין יעדי מערכת החינוך לבין אופן ההערכה שלהם. אי אפשר לבחון יעדים ערכיים במבחנים, צריך לחשוב על שיטה אחרת; מיומנויות שימושיות אפשר לבחון בדרך קלה יחסית, אך לא עושים זאת עדיין; יעדי ידע רבים כל כך גוזלים מהמערכת תשומת לב רבה מידי... לימוד של יעד חינוכי/ערכי לוקח זמן רב יותר מיעד של ידע תוכני.
כשמערכת החינוך תבין שנדרש שינוי במבנה בחינות הבגרות, אתחיל להשתכנע שהיא מבינה את המשמעות. נצטרך להוריד מכמות המבחנים ו/או כמות התוכן הנדרש לבחינה. בחינת בגרות צריכה לבחון "בגרות" ולא כמות ידע. המערכת ואנשיה צריכים להבין שהורדת התוכן מהבחינות לא תביא בהכרח לחינוך של דור טיפש יותר, משום שאין הדבר תלוי אחד בשני. אם נשקיע בחינוך הערכי עצמו, נאפשר פיתוח של דור טוב יותר.

הנקודה השנייה היא הכשרת המורים. השינוי העמוק שנדרש במסלול הכשרת המורים הוא ברור. צריך להשקיע פחות בתכנים, ויותר בפיתוח המיומנויות של המאה ה21. מורה צריך להיות מחנך. כל מורה, בכל מקצוע. המורה צריך לדעת לנצל את הטכנולוגיה ליעדיו ושימושיו (משחקים, אינטרנט, אפליקציות למיניהן, מכשירים ניידים). המורה צריך להבין את המטרה, היעדים הערכיים אליהם רוצים להביא את הילדים של המחר.

הנקודה שאולי שכחת היא השינוי המבני שצריך להתקיים בבית הספר. בסופו של דבר כרגע ישנה הרבה מאד אחריות על המורה ואין כמעט שיתוף פעולה בין המורים בחינוך הילדים. מורה א' אינו יודע מה קורה לילד א' אצל מורה ב'. בית הספר חייב ליצור וליזום שיתופי פעולה בין המורים, בין בתי ספר, ובין גורמים חיצוניים ברי השפעה ערכית כמו המשפחה, הקהילה, עבודה וכדומה.

תלמידה יקרה, אני מזדהה עם כאביך. הם חלק מהסיבות שהביאו אותי לעולם החינוך ובתי הספר. אני מבטיח לעשות כל שביכולתי לשנות זאת. כולי תקווה שאחרים יבינו שהאומץ שלך הוא יחיד במינו, אך שיש עוד תלמידים רבים שחושבים כמוך ולא אומרים דבר. הם מבטאים את סלידתם בדרכים אחרות. מאחרים/ הולכים למקומות אחרים/ לא משקיעים בלמידה/ נכשלים במבחנים/ מחפשים משמעות במקומות אחרים.

יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

Imagination is the only Escape, משחק מחשב המדבר על החוויה של השואה מעיני ילד



משחק מחשב (ולטלפונים החכמים) מנסה לעשות קמבאק.
המשחק מנסה להראות כיצד הבריחה לעולם הדמיון אפשרה לילד להתנתק רגשית ממה שחווה וראה בתקופת השואה. הדבר דומה למה שקורה בסרטו המופלא של רוברטו בניני "החיים יפים", שבו האב מספר לבנו סיפורים מופלאים ודמיוניים כדי להסוות את המציאות הנוראה.
רוב המשחק מתרחש בעולם דימיוני של הילד, כשלעיתים הוא נקטע במאורעות המזכירים לו את המציאות, כפי שניתן לראות בשתי התמונות למעלה.

כרגע המשחק מנסה לגייס כספים בעזרת אתר Indigogo, שהוא מערכת דומה לkickstarter, אבל בעל אופי חברתי יותר.

יום שני, 23 בספטמבר 2013

סיכום כנס משחקים וחינוך שארגנו עמותת משחקי התפקידים ועמותת מפתחי המשחקים בישראל 2013


היום התקיים כנס נוסף בתחום האהוב עלי. החידוש הפעם היה שכל המרצים היו מורים, וכולם עשו (או עושים) שילוב כלשהו של משחקים בכתה, לוא דוקא משחק דיגיטלי. בגלל שמארגני האירוע קשורים חזק בעולם פיתוח המשחקים, נכחו בחדר לראשונה גם יחסית הרבה אנשים מעולם התוכן הזה (בכנסים שנערכו בשנת 2012 נכחו בעיקר אנשי חינוך ולא אנשי פיתוח ועיצוב משחקים).

להלן סקירת ההרצאות (למי שהפסיד את הכנס) ולבסוף מה לקחתי אני מהכנס.

יום שישי, 20 בספטמבר 2013

אתר Coursera פותח קורסים חדשים בקרוב בתחום הלמידה המתוקשבת והמשחקים ששווה לבדוק


למי שעדיין לא מכיר את אתר Coursera, נא להכיר. זהו אחד האתרים הגדולים היום המאפשרים למידה (בחינם) של מגוון רחב של תכנים ממקורות מקצועיים מאד (האוניברסיטאות הגדולות והחזקות בעולם).

אז הנה הקורסים שנפתחים בקרוב (החל מסוף ספטמבר 2013):


והקורס הזה שהסתיים אך מאגר המידע שלו עדיין פתוח לקריאה: Gamification מאת קווין וורבאך

בהצלחה לכל אלה שלוקחים קורסים.