היום התקיים כנס נוסף בתחום האהוב עלי. החידוש הפעם היה שכל המרצים היו מורים, וכולם עשו (או עושים) שילוב כלשהו של משחקים בכתה, לוא דוקא משחק דיגיטלי. בגלל שמארגני האירוע קשורים חזק בעולם פיתוח המשחקים, נכחו בחדר לראשונה גם יחסית הרבה אנשים מעולם התוכן הזה (בכנסים שנערכו בשנת 2012 נכחו בעיקר אנשי חינוך ולא אנשי פיתוח ועיצוב משחקים).
רשמים ולקחים ברוח התאוריה הקונסטרוקטיביסטית וריבוי האינטליגנציות במטרה ליצור פעילויות הדרכה ולמידה מעניינות יותר, מעשירות יותר ומהנות יותר לקהל היעד של ההפעלה. יעניין אנשי חינוך והוראה מכל המינים והזנים. את המתעניינים במה עובר על התלמידים, את אלה המעוניינים לשכלל את שיטות הלימוד שלהם, את המתלבטים כיצד ליצור חוויית למידה מעשירה ללומדים.
יום שני, 23 בספטמבר 2013
יום שישי, 20 בספטמבר 2013
אתר Coursera פותח קורסים חדשים בקרוב בתחום הלמידה המתוקשבת והמשחקים ששווה לבדוק
למי שעדיין לא מכיר את אתר Coursera, נא להכיר. זהו אחד האתרים הגדולים היום המאפשרים למידה (בחינם) של מגוון רחב של תכנים ממקורות מקצועיים מאד (האוניברסיטאות הגדולות והחזקות בעולם).
אז הנה הקורסים שנפתחים בקרוב (החל מסוף ספטמבר 2013):
- Video Games and Learning: מועבר על ידי קורט סקוויר (מנטור אישי שלי)
- Blended Learning: Personalizing Education for Students
- Foundations of Virtual Instruction : מה נדרש כדי ללמד ילדי כתה ו' קורס מקוון
בהצלחה לכל אלה שלוקחים קורסים.
יום שישי, 13 בספטמבר 2013
רוצה להפסיק לסמס בנהיגה? בוא לשחק!
הנה דרך נחמדה להתמודד עם הבעיה הידועה של סמסים בזמן נהיגה. משחק מרוץ מכוניות סטנדרטי שבו אחת לכמה שניות השחקן צריך לסמס תגובה מסוימת בחזרה תוך שהוא מוריד את עיניו מהכביש. אם הספיק לכתוב ולשלוח תוך 10 שניות הוא יכול להמשיך לסוע.
אז תודה ל+zvia elgali על הכתבה בעיתון הארץ.
קישור למשחק עצמו בחינם.
יום שבת, 31 באוגוסט 2013
שילוב טכנולוגיה בבית הספר - ועל מיומנויות התלמיד בעידן המודרני
אחרי שקראתי כתבה שכתב יורם עשת בכלכליסט, הגבתי לו וחשבתי שזה רלוונטי לפרסם את זה גם כאן.
"יורם, הביקורת על מערכת החינוך במקום, ובמיוחד על אופן ההטמעה של המערכות והטכנולוגיות החדשות בה.
יש הכרח קיומי למערכת החינוך להטמיע טכנולוגיה לתוכה, בעידן שבו הטכנולוגיה היא חלק מחייו של הילד מגיל צעיר.
אבל המערכת חייבת לזכור כמה נקודות נוספות.
אחת, היא שהמורה חייב להיות מומחה בשימוש נכון בטכנולוגיה, אחרת הוא הופך להיות לצחוק בכתה.
שנייה, ישנם ילדים שלא מכירים את הטכנולוגיות הללו. לא רק עולים חדשים, אלא גם שכבות עניות, נכים ועוד. תוכנית ההטמעה חייבת להתייחס לכך.
אבל ברמה עמוקה עוד יותר, גם הילדים עם הנגישות הטכנולוגית הגבוהה ביותר אינם מומחים לשימוש בטכנולוגיה. אני לא אוהב לשמוע משפטים כמו "הילדים שוחים בטכנולוגיה" או "הם יודעים למצוא מה שהם רוצים שם". זו טעות רווחת לחשוב שהילד מרגיש בטוח ברשת או שהוא יודע מה הוא עושה שם או אפילו שולט ברשת. אם תבקשו מהילד למצא תשובה לשאלה מורכבת שתכלול ניתוח כמה מקורות מידע או מחקר, מהר תגלו כמה הוא מחפף או "חותך פינות". אם ממש תלחיצו אותו לכתוב תשובה, הוא אפילו עלול להעתיק (חס ושלום...). יתר על כן, רוב הילדים ישתמשו בכלים אותם הם מכירים, כדי להוכיח שהם יודעים משהו. אבל אם תבקשו מהם להציג תוצר בכלי חדש להם, הם יתנהגו באותו חשש כמו קשיש שרואה עכבר בפעם הראשונה.
לכן בית הספר צריך ללמד את המיומנויות של חיפוש ואחזור מידע ואפיון כלים טכנולוגים לצרכי השימוש הנוכחי. זה צריך להופיע במיקוד של משרד החינוך, למורים ולתלמידים."
עוד על מיומנויות הדרושות לאדם בעידן המידע אפשר למצוא בפוסט הזה ובספר של גבריאל סלומון משנת 2000, טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע.
"יורם, הביקורת על מערכת החינוך במקום, ובמיוחד על אופן ההטמעה של המערכות והטכנולוגיות החדשות בה.
יש הכרח קיומי למערכת החינוך להטמיע טכנולוגיה לתוכה, בעידן שבו הטכנולוגיה היא חלק מחייו של הילד מגיל צעיר.
אבל המערכת חייבת לזכור כמה נקודות נוספות.
אחת, היא שהמורה חייב להיות מומחה בשימוש נכון בטכנולוגיה, אחרת הוא הופך להיות לצחוק בכתה.
שנייה, ישנם ילדים שלא מכירים את הטכנולוגיות הללו. לא רק עולים חדשים, אלא גם שכבות עניות, נכים ועוד. תוכנית ההטמעה חייבת להתייחס לכך.
אבל ברמה עמוקה עוד יותר, גם הילדים עם הנגישות הטכנולוגית הגבוהה ביותר אינם מומחים לשימוש בטכנולוגיה. אני לא אוהב לשמוע משפטים כמו "הילדים שוחים בטכנולוגיה" או "הם יודעים למצוא מה שהם רוצים שם". זו טעות רווחת לחשוב שהילד מרגיש בטוח ברשת או שהוא יודע מה הוא עושה שם או אפילו שולט ברשת. אם תבקשו מהילד למצא תשובה לשאלה מורכבת שתכלול ניתוח כמה מקורות מידע או מחקר, מהר תגלו כמה הוא מחפף או "חותך פינות". אם ממש תלחיצו אותו לכתוב תשובה, הוא אפילו עלול להעתיק (חס ושלום...). יתר על כן, רוב הילדים ישתמשו בכלים אותם הם מכירים, כדי להוכיח שהם יודעים משהו. אבל אם תבקשו מהם להציג תוצר בכלי חדש להם, הם יתנהגו באותו חשש כמו קשיש שרואה עכבר בפעם הראשונה.
לכן בית הספר צריך ללמד את המיומנויות של חיפוש ואחזור מידע ואפיון כלים טכנולוגים לצרכי השימוש הנוכחי. זה צריך להופיע במיקוד של משרד החינוך, למורים ולתלמידים."
מתוך אתר נגישות ישראל
עוד על מיומנויות הדרושות לאדם בעידן המידע אפשר למצוא בפוסט הזה ובספר של גבריאל סלומון משנת 2000, טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע.
יום רביעי, 26 ביוני 2013
רוצה ליצור ספר אינטרטקטיבי המכיל וידאו, תמונות ואינטראקציה חדשה עם תוכן? עכשיו אתה יכול, ובקלות!
כשהספר נכנס לiPad אפשר להגיע איתו לרמות חדשות של אינטראקציה: הזזת חפצים, משחקים, דיבור, נשיפה מחיאת כף ואפילו הסברים פשוטים בוידאו ותמונות מתחלפות.
יש לתוכנה צד עורך תוכן ויש אפשרות ליצור ספרים חדשים.
יום שלישי, 25 ביוני 2013
סיכום כנס מיט"ל 2013: ההרצאות והמוצרים
ב20 ליוני, נערך הכנס האחד-עשר בסימן של טכנולוגיות חדשות ושילובן בהוראה. בהמשך למדיניות שהחלה בשנה שעברה, גם הפעם התקיים פאנל יעודי למשחקים ושוב השתתפתי.
אז הנה ההרצאות שהתרשמתי והמוצרים שיש לי מה לומר אליהם.
הרצאות
שיזף רפאלי התמודד בצורה מרשימה עם האתגר להפחית את החשש של אנשי
החינוך מהשינויים הטכנולוגיים. הוא דחף את המשתתפים להתכונן אל השינוי הטכנולוגי
ולא לקונן עליו. עמדה שאני כמובן מזדהה איתה לחלוטין, וזו גם אחת ממטרות בלוג זה.
הרצאה מרכזית נוספת
יום חמישי, 20 ביוני 2013
"אבל המורה, העתקתי את זה בדיוק מהאינטרנט, למה נתת לי נכשל?", או כיצד להתמודד עם בעיית ההעתקות בעידן שיתוף המידע
בכנס מיטל האחרון, יוני 2013, דובר רבות בשאלת היושרה של התלמיד (שיזף
רפאלי, יובב עשת, גילה קורץ ואחרים). אפילו ישנו מוצר ישראלי חדש שנועד לגלות העתקות באופן אוטומטי (Originality). המרצים התלוננו שהתלמיד יכול לעשות בקלות העתק-הדבק
מהרשת ישר לעבודה שלו, והיותר גרוע מזה הוא שהם אינם מבינים מדוע זה לא בסדר.
אז הנה כמה הצעות שחשבתי עליהן בתור דרכי התמודדות עם התופעה. בסוף
אסביר מדוע אני חושב שהיא קורית מלכתחילה.
הצעה 1: שינוי השאלות
במקום לחפש את ההעתקות בעבודות התלמידים, השקיעו זמנכם בכתיבת שאלות
טובות יותר, מאתגרות יותר, כאלה שמחייבות תשובה מקורית. למשל, אם תשאלו ילד את השאלה
"מי המציא את נורת החשמל?", אין סיבה שהוא לא ילך לרשת למצוא את התשובה.
אבל אם תבקשו ממנו שימציא מוצר המתבסס על המנגנון של נורת החשמל, לא יהיה לו מאיפה
להעתיק (ואני מבטיח לכם שתופתעו מהתוצרים שהם יביאו).
שאלות מרמות ההבנה הראשונות של ידע/ הבנה יכולות לקבל מענה באמצעות
ממשק בסיסי ברשת העוזר לתלמיד להבין את החומר ואת השאלה שלו (ראו MOOC, WebAssign ועוד אינספור מערכות המאפשרות היום לכתוב שאלות
ולתת משוב לתלמיד על מנעד רחב של תשובות שלו. אנחנו צריכים להתמקד בשאלות מרמות
הבנה גבוהות יותר, כאלה שמאתגרות את התלמיד לבצע משימה יצירתית כלשהי.
הירשם ל-
תגובות (Atom)



