כנס צ'ייס 2009 - לאן נעלמו משחקי המחשב?

ביום רביעי האחרון, ה18 לפברואר 2009, נערך כנס צ'ייס הרביעי לטכנולוגיות למידה (בקישור אפשר למצוא את המחקרים שהופיעו בכנס כולו).
בתחילת היום ציינו המארגנים שגיל הנרשמים לכנס הנוכחי היה נמוך בהרבה מהגילאים הממוצעים של שלושת הכנסים הקודמים. אני משער שזו אולי אחת התוצאות של המשבר הכלכלי שעובר על ארצנו הקטנטונת ואינו מאפשר לבעלי מקצוע אפילו לקחת יום חופש (שלא נדבר על חשבון העבודה, חס וחלילה) ולהגיע לכנס.

מה חידש לי הכנס?
1. ובכן, ג'ודית דונאט אמרה בהרצאת הפתיחה כי בני האדם מצפים, לא במודע, לקבל הרבה מידע מפנים (face) של אדם אחר. כשאנחנו מסתכלים על avatar הדרישה דומה. היא גם ציינה כי עולם הרשתות החברתיות יוצר איחוד בין כל המכרים של אדם מסוים (משפחה, חברים, עבודה ואפילו אנשים שאתה כמעט לא מכיר). האיחוד הזה איננו נכון מבחינה סוציאלית ואינו מדמה את המצב האמיתי. לרוב החיבור הזה יכול לגרום לאחת משתי התופעות הבאות: או שהאדם פשוט חושף את עצמו לכל "חבריו הוירטואלים" באופן זהה, או שהאדם מחליט שלא לחשוף עצמו כפי שהיה רוצה.
השאלה שאני מעלה כאן ומוסיף היא מה יקרה עם הילדים שלנו, הdigital natives? שנולדים עם הטכנולוגיה הזו יחד עם המוצץ שלהם. החוויה הסוציאלית שלהם שונה לחלוטין מהחוויה הסוציאלית של אנשים מהדורות הקודמים. מה יקרה ליכולות האבחנה הסוציאליסטיות שלהם, במדיה והמצב ישאר כפי שהוא או אפילו ידרדר? כיצד הילדים הללו יוכלו להבדיל בין הבעות פנים שונות ולזהות רגש? כיצד יוכלו להבדיל בין קודים של התנהגות בין חברים/ משפחה/ אנשים שלא מכירים?

2. שמעתי מספר מחקרים מעניינים וחדשניים במידה מסוימת לדעתי, כמו זוג המחקרים על ילדי גן והתובנות שלהם מתכנות רובוטים (האחד של שרונה לוי ודוד מיודוסר, והשני של קרן פרצל ודוד מיודוסר). לא ארחיב יותר מידי.


הדבר המרכזי שהפריע לי בכנס הוא העדרות אבסולוטית של תיעוד שימוש במשחקי מחשב ו/או טכנולוגיות הנוגעות ליצירת חווית משתמש עשירה יותר בתוך ההוראה. כשאני אומר טכנולוגיות ליצירת חווית משתמש עשירה יותר, אני מתכוון לאי אילו הפעלות לימודיות המשלבות טכנולוגיה בעולם הפיזי, למשל מחשבי הכף-יד (PDA). אם יש מורים בארץ שמשתמשים בטכנולוגיות כאלה בשיעורים שלהם, אשמח לדבר על כך. בכוונתי לפעול ליצירה של מערכי שיעור המשלבים טכנולוגיות כאלה ומשחקי מחשב ולכן אשמח לקבל לקחים ממורים שניסו דברים אלה בעבר.

Making History - משחק מחשב שייעודו לימוד ההסטוריה של מלחמת העולם השנייה

1. צפה בסרטון.
2. קרא פרטים נוספים על המשחק באופן כללי באתר המשחק עצמו. שם אפשר גם לראות תמונות מסך ועוד.
3. חברת Muzzy Lane פיתחה את המוצר הזה במיוחד כדי שיסייע למורים ללמד על מלחמת העולם השנייה: הגורמים למלחמה ואסטרטגיה מדינית, צבאית ודיפלומטית.
4. להלן קישור לתיק הדרכה למורה המעוניין להכניס את המשחק לכיתתו.
5. אלה תוצאותיו של מחקר שבוצע על כיתות תלמידים שלמדו עם ובלי המשחק הזה.

 אני משתמש בניסוחים קצרים בכוונה לומר שכל מה שצריך לעשות עכשיו זה לקנות את המשחק, לעבוד לפי ההוראות למורה ולהתחיל ללמד את ההסטוריה של מלחמת העולם השנייה בצורה שלא נראתה עד היום. למיטב ידיעתי, 10 בתי ספר באמריקה כבר משתמשים במשחק הזה בתוך תוכנית הלימודים שלהם. מה קורה אתכם? נ.ב. אינני מקבל שוב הטבות כספיות על הפרסום הזה (הלוואי...)

בניית אתרי אינטרנט בחינם, בקלות ובפשטות

מכל הכלים לבניית אתרים שיצא לי לראות, להכיר ולהתנסות בהם עד היום, synthasite.com בלא ספק מנצח את כולם. 

הכלי חינמי לחלוטין, פתוח לגמרי לכל משתמש לאחר הרשמה קצרה (אפילו ללא שליחת אישור למייל!), ומאפשר שימוש בכלי web2.0 כמו הוספת בלוגים, תגיות, פורומים ווידגטים למיניהם. הכלי מלווה את המשתמש עד לפרסום האתר (גם תחת שם דומיין שהמשתמש מביא בעצמו!), ואפילו מאפשר למשתמש ליצור מספר אתרים בלתי מוגבל, כולל שמירת הקבצים הרלוונטים לכל אתרים. 

ולמה בכלל אני מזכיר את הכלי הזה על גבי דפים אלה, אתם שואלים?

משום שאני מוצא את הכלי הזה כשימושי מאד גם להרכבת אתר בית-ספרי שיכול לענות על כל הצרכים הפדגוגים והחברתים עליהם דיברתי בפוסטים קודמים. אני חושב שכלי כל כך שימושי, פשוט ובהיר יכול לשמש לשימושים פדגוגים נוספים, כמו: בניית אתר כיתתי בנושא מסויים, פיתוח קהילת ידע סביב נושא אחר, פיתוח מנשקי משתמש (user interfaces). 

בקיצור, אני ממליץ בחום להכנס להתרשם (ואינני מקבל על זה שום תמלוגים...:).

שילוב הבלוג בתהליכי למידה

הבלוג הוא אמצעי חינמי המצוי ברשת המאפשר לאדם או קבוצה לבנות מאגר ידע בתחום מסוים. למראית עין הבלוג הוא כמו יומן אישי שבו הרשומות הראשונות שנראה, הן הרשומות האחרונות שכתב יוצר הבלוג. אך למעשה הבלוג כולל בתוכו מערכת חיפוש פנימית, המבוססת על שיטת התגיות, המאפשרת למצוא כל תוכן שאי פעם נכתב בבלוג בנושאים רצוים. ייחוד נוסף של הבלוג הוא האפשרות שניתנת לכל גולש להשאיר תגובה על כל רשומה.

להרבה ילדים היום כבר יש בלוגים למיניהם. חלקם בונים בלוגים בנושאי משחקים, שירה או יומן אישי, ואחרים אף יוצרים בלוגים בנושא מקצועי כלשהו.

שילוב הבלוגים בתהליכי למידה הוא תחום חדש, ועדיין לא ברור אם היתרונות עולים על החסרונות.
לעת עתה אתן לכם להחליט. הנה דוגמא לבלוג שיצרה עומר שיבובסקי מכתה ה' (בית ספר הרטוב בקיבוץ צרעה) בקורס העשרה מטעם בית הספר שלה. נושא הבלוג- סיפור ספינת אקסודוס והעפלה לארץ ישראל.

אמנם הבלוג אינו מנצל את מאפייני הטכנולוגיה לגמרי, אך לדעתי הפעילות השיגה את מטרותיה החינוכיות.

עיצוב אינטראקציות- שימוש במגוון המדיות הקיימות להעברת מסרים חברתיים ותרבותיים

עיצוב אינטראקציה, או בשמו האנגלי: interaction design, הוא אחד מהתחומים החמים בעולם הטכנולוגיה היום. במכון הטכנולוגי אקדמי בחולון נפתח לפני שנתיים קורס בשם interaction design hands-on או בקיצור IDHO, המפגיש את הסטודנטים עם עולם מורכב זה. הסטודנטים עצמם באים מרקעים שונים: חלקם מעצבים תעשייתיים, חלקם מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה וחלקם אנשי טכנולוגיות למידה.

סרטון זה מציג את תערוכת הסיום של מחזור מרץ-אוגוסט 2008, בו לקחתי חלק. הנה קישור לאתר הקורס הזה.
הנה קישור לאתר הקורס מרץ-אוגוסט 2007.

התערוכה הבאה תערך באיזור פברואר 2009. הודעות יגיעו בהמשך!

"איפה אני לוחץ כדי למחוק?" או מה לעזאזל עושים זקני השבט ברשת?

השתתפתי היום בכנס "שיבה דיגיטלית" מטעם מרכז צ'ייס. הגיל הממוצע באולם היה +70. הנה כמה רשמים שלי מהכנס.

ראשית, יצא לי להכיר את פרוייקט הקשר הרב-דורי שמאורגן על-ידי משרד החינוך ומנוהל על-ידי דורית בכר כבר מזה 8 שנים. בפרוייקט מחברים בין קשיש לתלמיד ביה"ס יסודי ובמשך 14 מפגשים התלמיד מלמד את המבוגר מיומנויות מחשב בסיסיות. המפגשים מתרחשים בזמן שעות הלימודים כך שהקשישים מראים את נוכחותם בביה"ס. הסתבר שלא רק שהקשישים הצליחו ללמוד מהצעירים את רזי הטכנולוגיה, אלא גם הילדים הצליחו ללמוד מהמבוגרים על רזי החיים. אך הופתעתי לשמוע, כמו שמייסדי הפרויקט הופתעו לגלות, שמעבר לתרומה ההדדית הזו קרתה תופעה נוספת. בזמן שהמבוגרים הסתובבו בכתלי בתי הספר הורגשה ירידה ברמת האלימות מצד הילדים והם הציגו התנהגות סובלנית וחברתית יותר כלפי חבריהם. כיום הפרוייקט מתבצע בכ400 בתי ספר ברחבי הארץ בכל המגזרים.
דברים אלה מתחברים באופן ישיר לפוסט הקודם שלי מהכנס של הגלישה הבטוחה לילדים ברשת.

שנית, הוצגו שם הפעילויות המרכזיות שעושים הסבים וסבתות שלנו שכן גולשים. הם בעיקר משחקים, מצ'וטטים, שולחים מיילים, מחפשים מידע על עבודה, נסיעות ובריאות, קוראים חדשות ומשלמים תשלומים באתרי ממשל.

דבר אחרון, דר' גיתית קוה (מהיחידה הפסיכולוגית לאבחון, טיפול ושיקום), סקרה את הנקודות המרכזיות שמדרדרות אצל כולנו בהשפעת הגיל:
- יכולת פיצול הקשב
- איטיות המחשבה
- קושי להתעלם מגירויים לא רלוונטים
- קושי בזכירה של אירועים ומצבים
- קושי בשליפה של מידע קיים (בעיקר שמות)
הווי אומר שפיתוח לקהל יעד מבוגר צריך לקחת בחשבון את כל גורמים אילו.

"למה אתה לא יוצא לשחק עם חברים?" או מה לעזאזל עושים הילדים ברשת?

היום השתתפתי בכנס השנתי של עמותת אשנב (אנשים למען שימוש נבון ברשת), שסבב סביב השאלה: כיצד להדריך את הילדים ובני הנוער על גלישה בטוחה ברשת. הכנס הרשים אותי מאד בכך שכמעט מחצית מהכנס ילדים עמדו והרצו מעל הבמה.

אחד מהם, בן 15, בא לייצג את בני גילו ולספר לנוכחים על החוויות שעוברות על בני הנוער בגלישה ברשת. הייתי רוצה להדגיש כמה נקודות מדבריו שכן אלה נקודות שאני מטיף להן בעצמי למורים שאני פוגש (או שפוגשים אותי...). הוא סיפר על ההשפעות המרכזיות שיש לרשת על חייו ובאילו נקודות ישנו מפגש כזה.
היבט אחד הוא כמובן הלימודים. הוא וחבריו לכתה אפילו יצרו אתר כתתי שבו הם מחליפים חומרים לפני מבחנים. הם נעזרים ברשת כמקור מידע, אך בד בבד דיווח כי בני הנוער נתקלים בבעיה חמורה במציאת חומר רלוונטי.
היבט שני הוא התקשורת. הרשת מאפשרת יצירת קשר עם אנשים שבלעדיה לא היה ניתן לעשות זאת (והזכרתי זאת בפוסט על פרסום עצמי ברשת).
היבטים אחרים הם שיתוף הקבצים ופורנוגרפיה. לא אתמקד בשניים האחרונים, אך לעת עתה חשוב לציין שבן ה15 הקפיד להבהיר לנוכחים כי שני היבטים אלה הינם חלק בלתי נפרד מהתבגרותם של בני הנוער היום (והדגיש את הפורנוגרפיה ברשת).

בהמשך הכנס התקיים מפגש עם חמישיית נערים בגילאי 16-17, שעובדים ומתעלים באופנים שונים את הרשת לתועלתם האישית, חלקם אפילו הכלכלית. שמותיהם: ירין גאון, עידו טל, תאי קאיש, גולן שירצקי, עמוס פלד.
אותם שאלו שאלות רבות על השימוש ברשת ולא אסקור את הכל.

מה אני מבין מכל הדברים הללו?
א. הילדים זקוקים לעזרה ותמיכה והם אומרים זאת (גם אם לא מפורשות). בפה אחד הם ציינו שלימוד גלישה חכמה בבית-הספר יסייע בהתמודדות שלהם עם הרשת.
ב. הילדים זקוקים להערכה ועידוד של ההורים. הילדים ביקשו מההורים בקהל לשבת עם הילדים ליד מסך המחשב ולהתעניין במה שהם עושים.
ג. האינדיוידואליזם התחזק בצורה כה משמעותית עד שבני הנוער של היום חושבים על יזמות וכסף כבר מגיל צעיר מאד.
ד. אסיים בציטוט של תאי קאיש שאמר: "תנו לילדים לעשות את מה שהם יודעים לעשות". הוא דיבר בהקשר של החופש הניתן לילדים היום בבתי הספר בכל הנוגע לאופי הלימוד.