בכנס מיטל האחרון, יוני 2013, דובר רבות בשאלת היושרה של התלמיד (שיזף
רפאלי, יובב עשת, גילה קורץ ואחרים). אפילו ישנו מוצר ישראלי חדש שנועד לגלות העתקות באופן אוטומטי (Originality). המרצים התלוננו שהתלמיד יכול לעשות בקלות העתק-הדבק
מהרשת ישר לעבודה שלו, והיותר גרוע מזה הוא שהם אינם מבינים מדוע זה לא בסדר.
אז הנה כמה הצעות שחשבתי עליהן בתור דרכי התמודדות עם התופעה. בסוף
אסביר מדוע אני חושב שהיא קורית מלכתחילה.
הצעה 1: שינוי השאלות
במקום לחפש את ההעתקות בעבודות התלמידים, השקיעו זמנכם בכתיבת שאלות
טובות יותר, מאתגרות יותר, כאלה שמחייבות תשובה מקורית. למשל, אם תשאלו ילד את השאלה
"מי המציא את נורת החשמל?", אין סיבה שהוא לא ילך לרשת למצוא את התשובה.
אבל אם תבקשו ממנו שימציא מוצר המתבסס על המנגנון של נורת החשמל, לא יהיה לו מאיפה
להעתיק (ואני מבטיח לכם שתופתעו מהתוצרים שהם יביאו).
שאלות מרמות ההבנה הראשונות של ידע/ הבנה יכולות לקבל מענה באמצעות
ממשק בסיסי ברשת העוזר לתלמיד להבין את החומר ואת השאלה שלו (ראו MOOC, WebAssign ועוד אינספור מערכות המאפשרות היום לכתוב שאלות
ולתת משוב לתלמיד על מנעד רחב של תשובות שלו. אנחנו צריכים להתמקד בשאלות מרמות
הבנה גבוהות יותר, כאלה שמאתגרות את התלמיד לבצע משימה יצירתית כלשהי.