יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

"למה אני צריכה להבחן במבחנים זהים לאלה של חבריי?", או תגובה למכתבה של מיכל זולר


בתחילת השבוע פרץ לעיתונות מכתבה של התלמידה, מיכל זולר, שכתבה על כעסיה על מערכת החינוך במקום לענות על מבחן בספרות. אחת התגובות החשובות שאני קראתי היתה זו של יורם אורעד מרשת שלובים, רשת של מובילי חינוך בארץ.
להלן תגובתי למיכל וליורם.

יורם היקר, עם כל האופטימיות על הכוונות הטובות והמאמצים הרבים המושקעים במערכת החינוך, בכדי להזיז את הפוקוס ללמידה קצת אחרת, אני חושב ששתי ההשערות שהעלת הן קריטיות מאד בתהליך השינוי. אבהיר את כוונתי.
קיימת סתירה בין יעדי מערכת החינוך לבין אופן ההערכה שלהם. אי אפשר לבחון יעדים ערכיים במבחנים, צריך לחשוב על שיטה אחרת; מיומנויות שימושיות אפשר לבחון בדרך קלה יחסית, אך לא עושים זאת עדיין; יעדי ידע רבים כל כך גוזלים מהמערכת תשומת לב רבה מידי... לימוד של יעד חינוכי/ערכי לוקח זמן רב יותר מיעד של ידע תוכני.
כשמערכת החינוך תבין שנדרש שינוי במבנה בחינות הבגרות, אתחיל להשתכנע שהיא מבינה את המשמעות. נצטרך להוריד מכמות המבחנים ו/או כמות התוכן הנדרש לבחינה. בחינת בגרות צריכה לבחון "בגרות" ולא כמות ידע. המערכת ואנשיה צריכים להבין שהורדת התוכן מהבחינות לא תביא בהכרח לחינוך של דור טיפש יותר, משום שאין הדבר תלוי אחד בשני. אם נשקיע בחינוך הערכי עצמו, נאפשר פיתוח של דור טוב יותר.

הנקודה השנייה היא הכשרת המורים. השינוי העמוק שנדרש במסלול הכשרת המורים הוא ברור. צריך להשקיע פחות בתכנים, ויותר בפיתוח המיומנויות של המאה ה21. מורה צריך להיות מחנך. כל מורה, בכל מקצוע. המורה צריך לדעת לנצל את הטכנולוגיה ליעדיו ושימושיו (משחקים, אינטרנט, אפליקציות למיניהן, מכשירים ניידים). המורה צריך להבין את המטרה, היעדים הערכיים אליהם רוצים להביא את הילדים של המחר.

הנקודה שאולי שכחת היא השינוי המבני שצריך להתקיים בבית הספר. בסופו של דבר כרגע ישנה הרבה מאד אחריות על המורה ואין כמעט שיתוף פעולה בין המורים בחינוך הילדים. מורה א' אינו יודע מה קורה לילד א' אצל מורה ב'. בית הספר חייב ליצור וליזום שיתופי פעולה בין המורים, בין בתי ספר, ובין גורמים חיצוניים ברי השפעה ערכית כמו המשפחה, הקהילה, עבודה וכדומה.

תלמידה יקרה, אני מזדהה עם כאביך. הם חלק מהסיבות שהביאו אותי לעולם החינוך ובתי הספר. אני מבטיח לעשות כל שביכולתי לשנות זאת. כולי תקווה שאחרים יבינו שהאומץ שלך הוא יחיד במינו, אך שיש עוד תלמידים רבים שחושבים כמוך ולא אומרים דבר. הם מבטאים את סלידתם בדרכים אחרות. מאחרים/ הולכים למקומות אחרים/ לא משקיעים בלמידה/ נכשלים במבחנים/ מחפשים משמעות במקומות אחרים.

יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

Imagination is the only Escape, משחק מחשב המדבר על החוויה של השואה מעיני ילד



משחק מחשב (ולטלפונים החכמים) מנסה לעשות קמבאק.
המשחק מנסה להראות כיצד הבריחה לעולם הדמיון אפשרה לילד להתנתק רגשית ממה שחווה וראה בתקופת השואה. הדבר דומה למה שקורה בסרטו המופלא של רוברטו בניני "החיים יפים", שבו האב מספר לבנו סיפורים מופלאים ודמיוניים כדי להסוות את המציאות הנוראה.
רוב המשחק מתרחש בעולם דימיוני של הילד, כשלעיתים הוא נקטע במאורעות המזכירים לו את המציאות, כפי שניתן לראות בשתי התמונות למעלה.

כרגע המשחק מנסה לגייס כספים בעזרת אתר Indigogo, שהוא מערכת דומה לkickstarter, אבל בעל אופי חברתי יותר.

יום שני, 23 בספטמבר 2013

סיכום כנס משחקים וחינוך שארגנו עמותת משחקי התפקידים ועמותת מפתחי המשחקים בישראל 2013


היום התקיים כנס נוסף בתחום האהוב עלי. החידוש הפעם היה שכל המרצים היו מורים, וכולם עשו (או עושים) שילוב כלשהו של משחקים בכתה, לוא דוקא משחק דיגיטלי. בגלל שמארגני האירוע קשורים חזק בעולם פיתוח המשחקים, נכחו בחדר לראשונה גם יחסית הרבה אנשים מעולם התוכן הזה (בכנסים שנערכו בשנת 2012 נכחו בעיקר אנשי חינוך ולא אנשי פיתוח ועיצוב משחקים).

להלן סקירת ההרצאות (למי שהפסיד את הכנס) ולבסוף מה לקחתי אני מהכנס.

יום שישי, 20 בספטמבר 2013

אתר Coursera פותח קורסים חדשים בקרוב בתחום הלמידה המתוקשבת והמשחקים ששווה לבדוק


למי שעדיין לא מכיר את אתר Coursera, נא להכיר. זהו אחד האתרים הגדולים היום המאפשרים למידה (בחינם) של מגוון רחב של תכנים ממקורות מקצועיים מאד (האוניברסיטאות הגדולות והחזקות בעולם).

אז הנה הקורסים שנפתחים בקרוב (החל מסוף ספטמבר 2013):


והקורס הזה שהסתיים אך מאגר המידע שלו עדיין פתוח לקריאה: Gamification מאת קווין וורבאך

בהצלחה לכל אלה שלוקחים קורסים.

יום שישי, 13 בספטמבר 2013

רוצה להפסיק לסמס בנהיגה? בוא לשחק!

הנה דרך נחמדה להתמודד עם הבעיה הידועה של סמסים בזמן נהיגה. משחק מרוץ מכוניות סטנדרטי שבו אחת לכמה שניות השחקן צריך לסמס תגובה מסוימת בחזרה תוך שהוא מוריד את עיניו מהכביש. אם הספיק לכתוב ולשלוח תוך 10 שניות הוא יכול להמשיך לסוע.



יום שבת, 31 באוגוסט 2013

שילוב טכנולוגיה בבית הספר - ועל מיומנויות התלמיד בעידן המודרני

אחרי שקראתי כתבה שכתב יורם עשת בכלכליסט, הגבתי לו וחשבתי שזה רלוונטי לפרסם את זה גם כאן.

"יורם, הביקורת על מערכת החינוך במקום, ובמיוחד על אופן ההטמעה של המערכות והטכנולוגיות החדשות בה.
יש הכרח קיומי למערכת החינוך להטמיע טכנולוגיה לתוכה, בעידן שבו הטכנולוגיה היא חלק מחייו של הילד מגיל צעיר.
אבל המערכת חייבת לזכור כמה נקודות נוספות.
אחת, היא שהמורה חייב להיות מומחה בשימוש נכון בטכנולוגיה, אחרת הוא הופך להיות לצחוק בכתה.
שנייה, ישנם ילדים שלא מכירים את הטכנולוגיות הללו. לא רק עולים חדשים, אלא גם שכבות עניות, נכים ועוד. תוכנית ההטמעה חייבת להתייחס לכך.

אבל ברמה עמוקה עוד יותר, גם הילדים עם הנגישות הטכנולוגית הגבוהה ביותר אינם מומחים לשימוש בטכנולוגיה. אני לא אוהב לשמוע משפטים כמו "הילדים שוחים בטכנולוגיה" או "הם יודעים למצוא מה שהם רוצים שם". זו טעות רווחת לחשוב שהילד מרגיש בטוח ברשת או שהוא יודע מה הוא עושה שם או אפילו שולט ברשת. אם תבקשו מהילד למצא תשובה לשאלה מורכבת שתכלול ניתוח כמה מקורות מידע או מחקר, מהר תגלו כמה הוא מחפף או "חותך פינות". אם ממש תלחיצו אותו לכתוב תשובה, הוא אפילו עלול להעתיק (חס ושלום...). יתר על כן, רוב הילדים ישתמשו בכלים אותם הם מכירים, כדי להוכיח שהם יודעים משהו. אבל אם תבקשו מהם להציג תוצר בכלי חדש להם, הם יתנהגו באותו חשש כמו קשיש שרואה עכבר בפעם הראשונה.

לכן בית הספר צריך ללמד את המיומנויות של חיפוש ואחזור מידע ואפיון כלים טכנולוגים לצרכי השימוש הנוכחי. זה צריך להופיע במיקוד של משרד החינוך, למורים ולתלמידים."



עוד על מיומנויות הדרושות לאדם בעידן המידע אפשר למצוא בפוסט הזה ובספר של גבריאל סלומון משנת 2000, טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע.

יום רביעי, 26 ביוני 2013

רוצה ליצור ספר אינטרטקטיבי המכיל וידאו, תמונות ואינטראקציה חדשה עם תוכן? עכשיו אתה יכול, ובקלות!



מייק מאטאס מחברת Push Pop Press מציג את הטכנולוגיה החדשה של הספרים הדיגיטלים שפיתחו.
כשהספר נכנס לiPad אפשר להגיע איתו לרמות חדשות של אינטראקציה: הזזת חפצים, משחקים, דיבור, נשיפה מחיאת כף ואפילו הסברים פשוטים בוידאו ותמונות מתחלפות.

יש לתוכנה צד עורך תוכן ויש אפשרות ליצור ספרים חדשים.

יום שלישי, 25 ביוני 2013

סיכום כנס מיט"ל 2013: ההרצאות והמוצרים


ב20 ליוני, נערך הכנס האחד-עשר בסימן של טכנולוגיות חדשות ושילובן בהוראה. בהמשך למדיניות שהחלה בשנה שעברה, גם הפעם התקיים פאנל יעודי למשחקים ושוב השתתפתי.
אז הנה ההרצאות שהתרשמתי והמוצרים שיש לי מה לומר אליהם.

הרצאות

שיזף רפאלי התמודד בצורה מרשימה עם האתגר להפחית את החשש של אנשי החינוך מהשינויים הטכנולוגיים. הוא דחף את המשתתפים להתכונן אל השינוי הטכנולוגי ולא לקונן עליו. עמדה שאני כמובן מזדהה איתה לחלוטין, וזו גם אחת ממטרות בלוג זה.

הרצאה מרכזית נוספת

יום חמישי, 20 ביוני 2013

"אבל המורה, העתקתי את זה בדיוק מהאינטרנט, למה נתת לי נכשל?", או כיצד להתמודד עם בעיית ההעתקות בעידן שיתוף המידע


בכנס מיטל האחרון, יוני 2013, דובר רבות בשאלת היושרה של התלמיד (שיזף רפאלי, יובב עשת, גילה קורץ ואחרים). אפילו ישנו מוצר ישראלי חדש שנועד לגלות העתקות באופן אוטומטי (Originality). המרצים התלוננו שהתלמיד יכול לעשות בקלות העתק-הדבק מהרשת ישר לעבודה שלו, והיותר גרוע מזה הוא שהם אינם מבינים מדוע זה לא בסדר.
אז הנה כמה הצעות שחשבתי עליהן בתור דרכי התמודדות עם התופעה. בסוף אסביר מדוע אני חושב שהיא קורית מלכתחילה.

הצעה 1: שינוי השאלות

במקום לחפש את ההעתקות בעבודות התלמידים, השקיעו זמנכם בכתיבת שאלות טובות יותר, מאתגרות יותר, כאלה שמחייבות תשובה מקורית. למשל, אם תשאלו ילד את השאלה "מי המציא את נורת החשמל?", אין סיבה שהוא לא ילך לרשת למצוא את התשובה. אבל אם תבקשו ממנו שימציא מוצר המתבסס על המנגנון של נורת החשמל, לא יהיה לו מאיפה להעתיק (ואני מבטיח לכם שתופתעו מהתוצרים שהם יביאו).
שאלות מרמות ההבנה הראשונות של ידע/ הבנה יכולות לקבל מענה באמצעות ממשק בסיסי ברשת העוזר לתלמיד להבין את החומר ואת השאלה שלו (ראו MOOC, WebAssign ועוד אינספור מערכות המאפשרות היום לכתוב שאלות ולתת משוב לתלמיד על מנעד רחב של תשובות שלו. אנחנו צריכים להתמקד בשאלות מרמות הבנה גבוהות יותר, כאלה שמאתגרות את התלמיד לבצע משימה יצירתית כלשהי.

יום חמישי, 30 במאי 2013

"אני רוצה לצייר כמו שהוא" או האם ניתן ללמוד לצייר בעזרת אפליקציות?



הילד שלכם הכריז שהוא רוצה לצייר. אפילו קניתם לו דף ונייר וכמה טושים, ונדמה שהוא רוצה לקחת צעד אחד רחוק יותר. רוצים לבדוק האם הוא באמת רציני מספיק?

חברת DrawingHand השיקה כמה אפליקציות ללימוד ציור. אחת מהן נקראת "לצייר דמויות אנימציה".

אם ניסיתם, אשמח לשמוע את החוויה שלכם מזה.




יום שבת, 25 במאי 2013

כנס "מעצבים את העתיד" מטעם מט"ח: פורום מומחים מהארץ והעולם בקשר שבין יזמות וחינוך


ב5 ביוני 2013 מט"ח מארגנים כנס נוסף בנקודת המפגש שבין חינוך וטכנולוגיה. הם קוראים לו מעצבים את העתיד.
יהיו שם מומחים מהארץ והעולם למשך יום שלם. 
הכניסה עולה 150 ש"ח.

אני ממליץ. נראה מרשים.

Cell Craft, משחק רציני ללימוד התפקוד הפנים-תאי (ביולוגיה)


מורים לביולוגיה, שימו לב!
Cell Craft הוא משחק רציני. הוא מלמד כל מה שקשור בתפקוד התאי. 
יש לו רגעים טובים ומצחיקים, בעיקר בדו-שיח שבין הדמויות. המשחק יוצר הקשר מצוין אל העולם האמיתי.
אבל, המשחק הזה קצת יותר מידי רציני. יש בו יותר מידי שימוש בטקסט מדעי ולא ברור. המשחק יותר מידי מלווה את השחקן ביד, וכמעט אין כאן זמן לשוטטות וחקר עצמי.

אני ממליץ לשחק בו קודם כל. אני מאמין שתוכלו להשתמש בו כהדגמה וסימולציה בכתה לתופעות שאתם מסבירים עליהן.


יום שישי, 17 במאי 2013

חקר משחקי המחשב והשפעתם על למידה: שנה שנייה בכנס מיט"ל 2013


זו השנה השנייה ברציפות שכנס מיט"ל יוצר רובריקה נפרדת וייעודית עבור חקר משחקי מחשב.
הוא אמנם לא הגוף היחידי שהחל לחקור את התחום הזה ב2012, אבל יש הרגשה של כוונה רצינית באוויר.

הפעם הכנס יתקיים בעיר הקודש, ירושלים, ב20 ביוני.

יום רביעי, 15 במאי 2013

מיקרוסופט שחררה קוד פתוח לאפליקציה לניהול למידה בין המורה לתלמיד


הכתבה המפורטת מסבירה ומתארת כיצד ניתן לבנות אפליקציה לWindows 8 המעניקה גישה למורה לכתוב שיעורים ומשימות חדשות, ולתלמיד לבצע אותם.
יש שם קוד פתוח וחינמי להורדה במספר שפות לנוחיות הצופה.
שיהיה בהצלחה.


פרויקטים עם אופי לימודי המשתמשים בKinect מטעם מיקרוסופט


עובדי חברת Microsoft בישראל עושים הפסקה מידי פעם כדי לפתח יצירתיות, ובונים פרויקטים שהם ממציאים בעצמם.

יום שבת, 6 באפריל 2013

Parental Guidance או איך בונים משחק משעמם?


הסרט Parental Guidance שיצא בשנה שעברה (וראיתי אותו רק עכשיו) מספר על זוג הורים קרייריסטים, שמנסה לחנך את שלושת ילדיהם על ברכי האנטרופוסופיה וחינוך הנותן חופש לרצונות הילדים. הזוג נאלץ להעזר בזוג הורי האם לשבוע בייביסיטר, מה שלבסוף מתברר כשבוע ששינה את חיי הילדים מקצה לקצה.
אני מאד ממליץ להורים צעירים לראות את הסרט הזה. לא כדי שתעריכו מחדש את ההורים שלכם, אלא משום שהסרט הזה מצייר יפה מאד עד כמה חשוב עקרון הצבת הגבולות והמסגרת לילד.

הקטע בסרט שהכי הצחיק אותי, זו הסצינה במגרש הבייסבול. הסבא ובתו (האם לשלושה) הולכים לצפות במשחק בייסבול של הנכד. מסתבר שקהילת ההורים חשבה לנכון לשנות מעט את כללי המשחק בכדי שלא יפגעו ברגשות הילדים. הדבר הפריע לסב, שעובד בתור שדרן בייסבול והתוצאה לפניכם...


יום חמישי, 4 באפריל 2013

Hackathon חינוכי של מט"ח מספר II: הפעם בירוחם


אז אחרי ההצלחה היפה של ההאקאתון החינוכי בשנה שעברה, גם השנה חברת-הבת של מט"ח, MindCET, מארגנת Hackathon למטרות חינוכיות. הפעם הוא יתקיים בירוחם בחממת הסטארטאפים החדשה שהקימו שם (הסעות עליהם).


אם שאלת את עצמך מה היה בשנה שעברה ואיך זה נגמר

24-25 לאפריל 2013, חמישי ושישי בשבוע.

יום ראשון, 24 במרץ 2013

מה ההבדל בין בקטריה לוירוס? ראיון עם ילדה שלומדת ביולוגיה בTED


לפני כחודש קיבלתי מייל מקוראת שאמרה שבתה החלה לעקוב אחרי המורה טיילר דה-וויט בהרצאותיו השונות בTED ו-YouTube (החלטנו יחד שעדיף להשאר בעילום שם). אחרי שצפיתי בהרצאה הזו הבנתי בדיוק למה. אז לפני הכל, צפו בהרצאה מעוררת ההשראה הזו.

כדי להבין את המניעים של נערה בת 14 לצפות בהרצאות חינוכיות העוסקות במפורש בנושאים לימודיים באתר כמו TED, ערכתי ראיון כתוב עם הנערה. להלן תשובותיה.

ש: ספרי בבקשה קצת עליך- מה את אוהבת לעשות בתור תחביב לעצמך, חוג אהוב, מה את הכי אוהבת ללמוד.
ת: אני תלמידת כיתה ח', מנגנת מגיל קטן ועוסקת בנגינה רוב הזמן. חוץ מזה אני פעילה בצופי-ים ורוקדת. בנוסף, בשנים האחרונות גיליתי שאני מאוד אוהבת כימיה וגם כל מיני תתי-תחומים אחרים במדעים. בבית אח שלי תמיד היה מרותק לפיזיקה, ואבא שלי, שמתמצא בנושא, היה מסביר לו שעות. בעיקרון גדלתי בסביבה יודעת מדעים. מגיל עשר בערך אנחנו מנויים, אחי ואני, למגזין "גלילאו צעיר", שלדעתי תומך בצורה נחמדה ומעשירה בסקרנות הילדים במדעים. אהבתי מאוד לקרוא אותם, אך חוץ מזה לא הייתי בשום סוג של חוג העשרה בנושא זה או אחר.

ש: איך מצאת את הסרטונים של המורה טיילר? האם דרך חיפוש ברשת על מדעים או דרך המלצה? מה היה הרושם הראשוני שלך מהצפייה?
תאמא שלי שלחה לי את סרטון הTED שלו, שעניין אותי וגרם לי לרצות לחפש מה טיילר עושה בנושא. התעניינתי בעיקר בגלל שסקרנה אותי העובדה שהוא אמר שהוא מסביר מדעים דרך סיפורים מהחיים. חשבתי שזה בטח אתגרי ומעניין. חיפשתי ביו-טיוב ודי בקלות מצאתי. בתקופה זאת הייתי בדיוק לפני מבחן במדעים בבית הספר, והסרטונים עזרו לי ממש להבין את החומר שנלמד בכיתה. בנוסף חברה שלי שפספסה שעורים רבים בשל היותה חולה, השלימה את כל החומר בעצמה ביחד עם הסרטונים, והיא אמרה שזה מדהים!

שמה אהבת בסיפור שהוא סיפר על הוירוסים? האם את עדיין זוכרת את שתי הצורות שבהן יכול וירוס להתפשט בגוף?
תאהבתי מאוד את הסיפור כי הוא היה כל כך פשוט להבנה! זה מדהים איך אפשר להעביר את אותם דברים בצורות שונות כל כך. אני בטוחה שגם המורים נהנים יותר ללמד ככה.

שהאם צחקת או בכית או התרגשת במהלך ההרצאה? מה את חושבת על המסר שהוא מנסה להעביר למורים?
תידעתי שהוא צודק. כל מה שהוא אמר כל כך נכון. כל הדברים שהוא ציין הם המגרעות בדרך שמלמדים אותנו בבתי-הספר ואני בטוחה שמה שהוא אמר באמת יחולל שינויי.

ש: ספרי קצת על מהלך שיעורי המדעים אצלך בבית הספר. האם המורה מצליח לעניין אותך? האם את מרגישה שאת מבינה את החומר?
תבתחילת כל נושא, המורה שלנו מעבירה פעילות קטנטנה או שאלון שקשור איכשהו לנושא. זה משהו נחמד להכרות, למשל: "מה אומרת לכם המילה... ומה המשותף בין כל המילים...". אחרי כן, היא מסבירה את החומר במילים. ההסבר בדרך כלל מלווה בציור שהיא מציירת, סרטון, דגם או ניסוי. אז כותבים במחברת ומסכמים את החומר. המורה שלנו מצליחה לעניין את כולם לדעתי ודואגת שאף אחד לא נשאר מאחור. כולם מבינים את החומר, ולדעתי גם אלו שאינם נמשכים למדעים, פעילים בשיעור.
לדעתי הדרך הזו של העברת שיעורים בנוסף לדרך שטיילר מציע, היא הדרך הטובה ביותר להוציא את הסקרנות הטבועה בכל אחד מאיתנו. לדעתי המדעים הוא תחום רחב מאוד שכל אחד יכול למצוא משהו להתעניין בו. לדעתי בנוסף ללימודי המדעים בחטיבה שהם בעצם יוצרים בסיס ללימודים הבאים, צריך לבנות שיעור של פתיחת אופקים וחשיפה של כל סוגי המדעים וכל התת-נושאים שמצויים בו, כך כל אחד יוכל לדעת באמת במה הוא מתעניין, ולא לוותר על המדעים רק בגלל ההיכרות שלו עם נושאים שמלמדים ביסודי ובחטיבה שהם מצומצמים למדי.

ש: האם את יכולה לחשוב על נושאים אחרים שאת לומדת בכתה שאינם מובנים לך והיית רוצה הסבר עבורם?
תלי ספציפית אין, אך אני יודעת שבלימודי מתמטיקה ואנגלית יש המון תלמידים (יותר מחצי) שיש להם מורים פרטיים שעוזרים להם אחר הצהריים להבין את החומר שנלמד בכיתה, ואני חושבת שזה לא צריך להיות ככה. בית-ספר לדעתי צריך ללמד את תלמידיו עד הסוף, עד שכל תלמיד ותלמיד מבין (גם אם בשעות פרטניות עם המורה), ולא להסתמך על עזרה חיצונית.


אני חושב שהמסר מדברי הנערה ברור, לא? הלוואי ומנהלי בתי-הספר והאחראים על השכר במשרד החינוך יעשו את החישובים המתאימים כדי להעניק למורים את החופש והזמן הדרוש כדי להשקיע את הזמן בשיפור חומרי הלימוד והסיפורים המלווים אותו. מורים, תנו הקשר לחומר שלכם. הבינו אתם בעצמכם את המקומות בהם הוא רלוונטי, והסבירו את המקרים האלה.

בהצלחה!

יום רביעי, 20 במרץ 2013

Demolition City: להרוס את הבניין וללמוד פיזיקה


המשחק החינמי Demolition city נמצא באתר Kongragate, וגם במקומות אחרים (אפשר לשחק אותו גם כאן למטה).

במשחק השחקן נדרש להציב מספר דינמיטים (מוקדי פיצוץ) על מנת להפיל את הביניין מתחת לגובה מסויים. בשלבים מתקדמים, איכות הביצוע מודדת גם רוחב ה"מכתש" שנוצר (כמה רחוק התפרשו החלקים).

האם יש לכם, מורי הפיזיקה, רעיון כיצד להשתמש במשחק זה בכתה?

יום שבת, 16 בפברואר 2013

על פרויקט Merlot: אובייקטי למידה פתוחים וחינמים

פרויקט MERLOT, הנקרא בעברית מאו"ר, עוסק ביצירת תוכן לימודי פתוח לשימוש כעזר להוראה. 

מחולל התוכן הדינמי מאפשר יצירת אתרים מלאים, המכילים את כל סוגי המדיה, ואפשר לשתף אותם לעולם או להשאיר אותם לשימוש אישי.

עמותת מיט"ל עורכת סדרת כנסים בנושא היצירה של תוכן פתוח בעידן המידע הדיגיטלי בשיתוף עם פרויקט מרלו וחברת גוגל. אחד מהם קורה ב26.2.2013 ויעסוק בהכשרה והסבר על אופן יצירת תוכן חדש בעזרת המערכת. 


יום שישי, 8 בפברואר 2013

מוזיאון שיקאגו למדע יצר משחק מגניב ללימוד פיזיקה



משחק חידות פיזיקליות מגניב וקצר (ארבעה שלבים בכל אחד נושא אחר). יש בו מעט חקר וניסוי וטעייה. יש בו גם הסברים מתומצתים על התופעות הפיזיקליות השונות. אבל מה שבעיקר יש בו זה היכולת לעורר את השחקן לגבי התוכן.
שימו לב שיש כאן התייחסות לארבעה נושאים פיזיקליים ובכל שלב ישנו רק נושא מרכזי אחד. המיקוד הזה חשוב מאד לשמירה על הכיף שבמשחק. 

מה שבאמת יפה הוא שמי שעשה את המשחק זה מוזיאון המדע של שיקאגו. כל הכבוד!
ככה צריך ללמד.

יום רביעי, 6 בפברואר 2013

בית ספר למוזיקה ARTIK: שימוש נכון ברשת!



דיברתי לא אחת בעבר על הצורך לפרסם את העבודות והיכולות של התלמידים ברשת.
בית הספר ARTIK הישראלי עושה זאת ובגדול!

הסרטון הזה שפרסמו הצליח כל כך שהזמרת המבצעת במקור שלחה להם מתנות...

כל הכבוד והמשיכו כך, חברים.

יום שבת, 2 בפברואר 2013

אנשים לעקוב אחריהם, והפעם- רנדי פאוצ'



ההרצאה האחרונה של Randy Pausch היא אחת ההרצאות הטובות והחשובות שראיתי.

הדברים שרנדי עשה בחייו וקיימים עד היום:
Entertainment Technology Center: שלוחה של אוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב (ידועה בתחום המשחקים והאמנויות). בית ספר זה מתעסק ביצירת כלים שיסייעו יוצרים בתחומי האמנויות למיניהם.

Alice סביבה ויזואלית תלת מימדית ללימוד תיכנות (C# C++ Java C). באתר אפשר להוריד (בחינם) את התוכנה עצמה ויש שם גם מערכי שיעור ותוכניות הדרכה.

יהי זכרו ברוך

יום חמישי, 31 בינואר 2013

"המורה המצוין יודע להציג את המידע בצורה טובה יותר וברורה יותר לתלמיד", מחקר


המורה הותיק (או המנוסה) הוא המורה שנמצא שנים רבות במערכת החינוך, מכיר אותה מכף רגל ועד ראש ומלמד את אותם התכנים כבר שנים. המורה המצוין (או המומחה) הוא המורה שמצליח לעשות שינוי תודעתי, משמעתי ומקצועי אצל תלמידיו. אלה המורים שאנחנו זוכרים שנים רבות אחר כך.

הנה רשימה קצרה מתוך מסקנות המחקר לגבי מה היכולות והמאפיינים של המורה המצוין שחסרות למורה המנוסה.
  • הצגה וארגון הידע 
  • שילוב טוב בין חומר חדש וידע קודם (יצירת קונטקסט והקשרים ללמידה)
  • יצירת שיעורים מקוריים בעזרת הוספה על התוכנית המקורית בהתאם לצרכי הלמידה בכתה
  • רואים את הכתה כגוף דינמי ומסוגלים לנווט אותו ולחזות מראש כיצד תנהג הכתה בשיעור
  • הם יודעים כיצד ליצור סביבת למידה המתאימה עצמה לתלמידים בכתה
  • אין להם מערך שיעור מסודר לפי זמנים, אלא רק רשימת תכנים שצריכה לעבור. התזמון משתנה לפי הדינמיקה בכתה, כי הכל תלוי בתלמידים
  • יכולת אלתור
  • השתתפות תלמידים היא נורמה בכתות שלהם
  • צופים הפרעות מראש ומונע אותן בעוד שאחרים מטפלים בהן לאחר מעשה
  • בתכנון השיעור מתייחסים לסביבת הלמידה ולמאפייני הלמידה של התלמידים 
המחקר טוען שהמורים המצוינים מצליחים ליצור חווית למידה עבור תלמידיהם. כל כתה יש לה דינמיקה משלה, עם רצונות וצרכים אחרים, ולכן כל כתה מקבלת יחס אחר בתכנון. אצל המורה המצוין יש הרבה יותר התייחסות לתלמיד הספיציפי ולצרכיו, מאשר מיקוד בכתה כגוף שלם או בתכנים שיש להעביר.

יום שבת, 26 בינואר 2013

קורסים חדשים מCorsera נפתחים בראשון הקרוב

נסיון העבר שלי עם אתר Coursera הוא מצוין. זהו אתר רציני, המתייחס ברצינות ללמידה מקוונת. 
הלומד מחליט על כמות ההשקעה שלו בקורס. אפשר רק להקשיב לכל ההרצאות ולבצע בחנים קטנים (בין שעה-שעתיים בשבוע), או לבצע מטלות מורכבות בנוסף לזה ולצבור נסיון מעשי עם כל העקרונות שנלמדו (בין 3 ל10 שעות נוספות לשבוע). 
הציון והתעודה שתתקבל לא נחשבים (עדיין) בשום אוניברסיטה כנקודות זכות, אבל מדובר בידע איכותי שצבירתו יכולה להשפיע באופן ישיר על העבודה והתפקוד המקצועי שלך.


שניים מהקורסים שנפתחים ביום ראשון הקרוב, 28 בינואר 2013.

לכל מי שמתכנן או בונה קורסים דרך הרשת, או למי שמעביר את הקורס הקיים שלו ללמידה מקוונת.

חקר הקשרים בין e-learning ותרבות הדיגיטל.